חבר הכנסת יואב גלנט
חבר הכנסת יואב גלנט צילום: לירון מולדובן

הפריימריז בליכוד מתקרבים לישורת האחרונה, וביום רביעי הקרוב ייגשו 137,000 מתפקדי הליכוד, לפי המספר הרשמי שפרסמה המפלגה ביום שני השבוע, לבחור מי יהיו נציגיה ברשימה לכנסת. הפעם הקרבות במפלגה חוצים את כל שדרת המועמדים, החל מכאלה שנבחרו בעבר לצמרת הרשימה ועד למאבקים על המקומות במחוזות, שכמעט הובילו לדחיית הפריימריז. בליכוד מצפים שלפריימריז יהיה אפקט חיובי למדי, כזה שיביא לגוש הימין את המנדט ה־61 שהיה חסר בכל ארבע מערכות הבחירות האחרונות.

אחד מבכירי הרשימה הוא חבר הכנסת יואב גלנט, שבריאיון לקראת הפריימריז מנסה להסביר מדוע בכל מערכות הבחירות האחרונות הציבור הימני לא העניק לגוש הימין 61 מנדטים, וזאת למרות שהימין הוא הרוב בעם. "הסיבה היא לא שהציבור בחר בימין, אלא שחבורת אנשים שהקימו לעצמם מפלגות לא דמוקרטיות, דיקטטוריות, מסרבים להכיר בבחירה של רוב העם שהליכוד יוביל את המדינה. זה בכלל לא משנה אם זה לפיד, גנץ, ליברמן, סער או בנט שכבר פרש. בסוף כל אלה מחרימים את הבחירה של שליש מהעם, של המפלגה הגדולה ביותר בישראל ובפער, ואני מאמין שזה ישתנה עכשיו".

אולי הציבור פשוט לא סומך עליכם, או שהוא התאכזב מכם לאורך השנים? הרי המפלגות האלו, חוץ מימינה, אמרו עוד לפני הבחירות שלא ישבו עם נתניהו, והציבור נתן להן את קולו.

"העובדות מדברות בעד עצמן. הליכוד לאורך עשרות השנים האחרונות היא המפלגה הגדולה בישראל. זאת התנועה הפוליטית היחידה בישראל. בכל שאר המקומות יושבים אנשים וכוססים ציפורניים כדי לראות האם יושב ראש הרשימה חפץ ביקרם או לא. בליכוד זה לא ככה. זאת תנועה חיה, עם מעל 130,000 מתפקדים ובין רבע לשליש מהבוחרים בישראל. אז כנראה שהציבור לא מאוכזב מאיתנו כמו שאתה טוען".

אבל בסוף מצביעי הימין רואים שיש בפריימריז מועמדים כמו גלעד שרון, יוזם ההתנתקות, והם שואלים את עצמם האם הליכוד באמת מייצג את מצביעי הימין.

"אנחנו מפלגה ימנית, לאומית וציונית. שום דבר לא ייקח את זה מאיתנו. אבל אנחנו גם מפלגה עצומה, ובאופן טבעי יש אצלנו קשת רחבה של דעות. מתפקדי הליכוד תמיד ידעו לבחור רשימה מעולה, ולהציב בצמרת הרשימה את האנשים הנכונים. אני מסכים שזה אולי לא מושלם, אבל מה עדיף, הגלריה של סידורי העבודה של גנץ וסער?"

באופן טבעי, הסוגיות הביטחוניות הן אלה שמעסיקות את גלנט יותר מכול, ובאותה מידה גם מדירות שינה מעיניו. אחד הנושאים המרכזיים שמטרידים אותו הוא "הפגיעה בתחושת הביטחון של האזרחים", כלשונו.

"זאת הייתה שנה נוראית מהפן הזה. הממשלה התרפסה בפני הערבים הלאומנים, נתנה להם מה שהם רוצים, והיו לזה השלכות הרסניות. כשהמדינה נכנעת לתנועה האסלאמית ולא נוטעת בנגב, ההשלכה של זה היא שאנשים יפחדו להסתובב עם דגל ישראל. ואני עוד לא מדבר על גל הטרור הרצחני שהיה כאן לפני מספר חודשים", הוא אומר.

אבל זה לא שחור ולבן. ישראל סבלה מגל טרור, שנגמר לבסוף, אבל במקביל זאת הייתה השנה השקטה ביותר שהדרום ידע זה שנים.

"נו באמת. הם ניסו למכור לוקש שזה בגלל היד התקיפה שלהם מול עזה, אבל זה רחוק שנות אור מהאמת", אומר גלנט, לשעבר אלוף פיקוד הדרום. "השקט שם הושג מכמה סיבות. הראשונה היא ההרתעה שהושגה משומר החומות. נכון שלא מדובר במבצע מושלם, אבל ישראל הפעילה מספיק כוח כדי לייצר את ההרתעה הנדרשת. כל אחד מבכירי הרצועה שנהרס לו הבית הבין את המשמעות של עוד סבב, והוא דוחה את זה הלאה. אז בשביל הריאיון בטלוויזיה יחיא סינוואר יכול להגיד שהוא גאה בהריסות ביתו ולא חושש, אבל בסוף היום הוא זה שאין לו בית. הדבר השני הוא שאותם אנשים שצעקו עלינו שאנחנו מעבירים כסף לחמאס, מעבירים סכומים הרבה יותר גדולים".

היום אין מזוודות כסף שנכנסות לרצועה.

"אז מה? הכסף עובר דרך העברות בנקאיות, ובסכומי ענק. קל לעצום עין, אבל זה קורה כל הזמן. זה אחד הגורמים העיקריים שמרגיעים את השטח, בדיוק כפי שהיה כשהעברנו את הכסף במזומן".

אז בעצם ישראל ממשיכה במדיניות של לקנות שקט. זאת מדיניות שכבר שנים נמצאת תחת ביקורת מאוד כבדה.

"אני מבין את הביקורת, אבל בסוף צריך לדעת שרוב הכסף הולך לאוכלוסייה אזרחית, למרות שלצערנו חלק גם הולך לחמאס. בעזה יש שני מיליון בני ערובה, ובשביל להעביר אוכל לבני הערובה צריך להאכיל גם את מי ששומר עליהם בכלא, וזה עשרת אלפים המחבלים של חמאס".

"לא הייתי מצביע בעד ממשלה עם רע"ם"

גורם נוסף שתורם לשקט בדרום, לפי גלנט, הוא העובדה שרע"ם הייתה חלק מהממשלה היוצאת. "היה נוח לחמאס לשמור על שקט בזמן שהתנועה האחות שלהם נמצאת בקואליציה ועושה ככל העולה על רוחה", הוא אומר.

כל זה היה יכול להתרחש רק בגלל שאתם בליכוד הכשרתם אותם.

"אני לא חושב שתנועת הליכוד הייתה מצביעה בכנסת על ישיבה בממשלה עם רע"ם, בטח לא כשהיא האצבע ה־61. אנחנו יודעים מה מנסור עבאס אומר בערבית, ולא מתרגשים ממתק השפתיים שלו בעברית. הם לא מכירים במדינת ישראל".

אבל בסוף על זה היו הדיבורים במפלגה. על זה תקפו אצלכם את מפלגת הציונות הדתית.

"אני יכול להגיד לך שאני לא הייתי מצביע בעד ממשלה כזאת, ואני בטוח שלא הייתי היחיד. נתניהו גם לא היה מציע את זה. השיח היה על שינוי נקודתי כדי לא ללכת לעוד מערכת בחירות אלא לבחירה ישירה של ראשות הממשלה. אבל אני רוצה להסביר למה לא הייתי מצביע בעד ממשלה כזאת. מדינת ישראל הוקמה כמדינתו של העם היהודי. אנחנו העם שהעניק לעולם את הנעלים שבערכים ואת ספר הספרים, ואת גדולי העולם כמו הרמב"ם, איינשטיין ודיזראלי (מחשובי ראשי ממשלת בריטניה לאורך ההיסטוריה, א"מ), וקיבל בתמורה רדיפות, פוגרומים ושואה. לקח הדורות היה שצריך להקים מדינה יהודית, וזה בדיוק מה שכתוב גם במגילת העצמאות. זה החזון הציוני, ועל זה אנחנו נאבקים בבחירות. זאת או ממשלה ציונית או ממשלה עם מפלגות לא ציוניות שמתנגדות למדינת ישראל ומאמינות שהקרב ב־48' לא הסתיים וצריך לשנות את התוצאה שלו. מדובר בשרים שבעודם יושבים סביב שולחן הממשלה קראו לוועדת חקירה בינלאומית נגד ישראל".

נושא אובדן תחושת הביטחון של הציבור שב ועולה במהלך הריאיון מספר פעמים, בשורה ארוכה של הקשרים. גלנט סבור שהסיבה המרכזית לכך היא שמדינת ישראל החליטה להפסיק לאכוף את ריבונותה על חלקים נרחבים של מדינת ישראל. "הגענו למצב שאנחנו מתנהלים בתבוסתנות. כשראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה אומר שבמערכה הבאה לא נוכל לעבור דרך ואדי ערה, זה לא משהו שאפשר לקבל. אם הייתי הרמטכ"ל גם הייתי מטפל באמירה הזאת בצורה אחרת. לא יכול להיות שצה"ל לא יכול להיכנס לאיזשהו מקום במדינה, ולא משנה אם מדובר באריאל, בחברון, בתל אביב או בבאר שבע. לא יכול להיות שתושבים מחורה ואום אל־פחם יוצאים לרצוח יהודים ממניעים אידאולוגיים, לא יכול להיות שמיעוט ערבי מבצע פרעות באזרחי ישראל. אנחנו לא יכולים להרשות את זה".

זה לא בדיוק היה מיעוט. מדובר בעשרות אלפי ערביי ישראל שלקחו חלק פעיל בפרעות שומר החומות.

"נכון, אבל ביחס לשני מיליון שגרים בארץ הם עדיין המיעוט. הבעיה היא שזה מיעוט גדל. הוא מושפע מהקיצוניים בחברה הערבית ומהרשתות החברתיות מבחוץ, ואנחנו צריכים לעצור את זה".

ואיך עושים את זה? חומת מגן בתוך ישראל?

"בכמה דרכים, ובהן שינוי חוקים והחמרת הענישה. היום ידי המשטרה כבולות מאוד. היכולת להשתמש בחוק הטרור מוגבלת מאוד. זה מונע לפתח מודיעין, זה מונע להשתמש במודיעין שיש לנו כמו שצריך, זה מונע מאיתנו להגיע להכרעות בבתי המשפט. אנחנו צריכים לתקן את זה. בנוסף, חייבים לשפר משמעותית את מעמד השוטרים והמשטרה. חייבים להגדיל את סדרי הכוחות של הארגון, למלא אותו באנשים איכותיים, ולתת לשוטרים גיבוי כך שידעו שגם אם טעו בשוגג, המדינה עומדת מאחוריהם. לצערי אנחנו לא ממש טובים בזה. ואחרי כל זה, אם עדיין יש מוקדים שבהם לא נצליח להשליט את הריבונות שלנו, אז כן, נצטרך לעשות משהו בדומה לחומת מגן, תחת המגבלות הברורות בהתאם לכך שמדובר באזרחי ישראל".

אתה מדבר על ריבונות בתוך שטחי ישראל ובכל מקום שישראל שולטת בו, בלי הבדל בין תל אביב לאריאל. בפועל ישראל לא מצליחה לשמור על שטחי C ביהודה ושומרון.

"זאת אכן בעיה חמורה מאוד. יש לנו פה בעיה אסטרטגית קשה, ואף אחד לצערי לא מוכן לשלם את המחיר על פעולות בהווה כדי למנוע נזק בעתיד. לטפל בבעיה לא יצטלם טוב, אבל אין ברירה, חייבים לעשות את זה. הפלשתינים מתכננים את הבנייה שלהם בכל מקום בצורה שתפגע בנו כמה שיותר ובמטרה לקבוע עובדות בשטח. הבעיה שאצלנו לא תמיד מבינים את הבעיה הזאת. כשצה"ל, עם כל ההערכה שיש לי אליו, מציע יחד עם ליברמן כשהיה שר ביטחון להרחיב את מזרח קלקיליה בהסבר הזוי שאין משם בעיה ביטחונית, אז ברור לך שההסתכלות היא מאוד מאוד צרה וללא חשיבה אסטרטגית. את התוכנית ההיא אני עצרתי כשהתנגדתי אליה, אבל בשביל לעצור תוכניות כאלה שוב, ובכלל למנוע את המשך ההשתלטות על שטחי C, צריך את ההבנה האסטרטגית הנכונה של האירוע ואת המצע האידאולוגי הנכון לשם כך".

"אנחנו מבזבזים נכס אסטרטגי"

במהלך השבוע החולף החלו להגיע דיווחים על התקדמות במגעים בין ישראל ללבנון בשאלת הגבול הימי בין המדינות. מהפרטים שהודלפו התברר שישראל עומדת להיכנע לחלוטין לדרישות הלבנוניות, ולוותר על חלקים ששייכים לה, שבהם יש גם מאגר גז טבעי נוסף. גלנט אינו סומך על לפיד וגנץ שישמרו על האינטרס הישראלי במשא ומתן.

"קודם כול, אנחנו מבזבזים נכס אסטרטגי רם מעלה שיכול לשנות את כל מערך היחסים באזור. אנחנו יכולים, אם נתנהל בחוכמה, להוביל לכך שהמאגרים הללו והסכמי הגבול הימי יהיו גורם מרסן באזור, וכשנחזור לשלטון יש לי מלוא הכוונה לפעול למען זה. אבל אני לא סומך על לפיד וגנץ שיתנהלו בתבונה בעצמם בנושא. אחרי שאני רואה את האופן שבו הם הביאו את מדינת ישראל למשבר כמעט חסר תקדים מול רוסיה, אני מבין שאין על מי לסמוך בממשלה. הרי סגירת משרדי הסוכנות ברוסיה היא נקמה רוסית על ההתערבות המיותרת של לפיד בסכסוך שלא שלנו בין רוסיה לאוקראינה, והכול מתוך רצון לקבל תשומת לב".

מעבר לעמדה המוסרית שדי מחייבת לתמוך באוקראינה שנלחמת על קיומה, היה אפשר בכלל להישאר ניטרליים? הרי ישראל היא חלק מהמערב, שהתגבש כולו נגד רוסיה, והגיעו אליה דרישות מאוד ברורות בנושא.

"בוודאי שהיה אפשר, וישראל הייתה חייבת לעשות זאת. יש לנו שלושה אינטרסים: לשמור על חופש הפעולה בצפון, לוודא שכל יהודי וישראלי ברוסיה ובאוקראינה יוכל להגיע לכאן, ולשמור על מערכת היחסים הטובים שהתפתחו עם רוסיה ועם אוקראינה. בסוף בני עמנו נמצאים משני צידי הקרב. בשביל להגן עליהם ולאפשר להם למצוא כאן בית מוגן אנחנו חייבים לשמר מערכת יחסים טובה עם שני הצדדים".

אבל יש גם אינטרס נוסף, והוא לא לאבד את מערכת היחסים עם המערב, שבלאו הכי מורכבת עבור ישראל.

"אין מה להתרגש מצביעות המערב. אחרי שפיקדתי על מבצע עופרת יצוקה, עם התוצאות הבלתי נתפסות שלנו בזירה, כל המדינות האלה הגיעו אליי כדי ללמוד כיצד להפעיל אש בצורה מדויקת מבלי לפגוע באזרחים כמו שעשינו. מדובר בראשי הצבאות ובמפקדים בכירים ביותר, ובמקביל לזה שאני יושב איתם במטה ומלמד אותם איך להילחם עם מינימום פגיעות אזרחיות - המדינות שלהם גינו את ישראל בזירה הבינלאומית. הצביעות הזאת היא חלק אינטגרלי ממערכת היחסים איתם. וצריך לזכור עוד משהו. יש המון ביקורת על מעשיה של רוסיה, אבל בסוף, כשהיינו צריכים אותם הם שלחו כוחות מיוחדים כדי להשיב את עצמותיו של זכריה באומל. אין לנו אף ידידה בעולם שעשתה משהו דומה לזה. אז ברור שהיה צריך להתנהל בחוכמה בנושא, והם לא עשו זאת. לכן אני לא סומך עליהם שיעשו זאת הפעם מול לבנון".

***