שוטרים מאבטחים יהודים בהר הבית
שוטרים מאבטחים יהודים בהר הבית צילום: Jamal Awad/Flash90

ר' מיכאל פואה היקר,

תגובתך לידידיה מאיר על מאמרו המצוין בעניין קמפיין העלאת ההמונים להר הבית, נאמרה בידידות ונחת.

אף אני אפנה בידידות. זכויותיך רבות מאד, כמי שמעז כיום לפעול באומץ למען ערכי שמירת המשפחה הראויה, מול כחות הפירוק העומדים עליה. אשריך, לך בכחך זה לישע עמנו.

ויחד עם זאת, בעניין זה של עידוד כניסת יהודים להר הבית, אי אפשר לעבור לסדר היום, ואין מצוה מכבה עבירה.

כן, גם אני, כנער בישיבה לצעירים וב'מרכז הרב', קראתי בספר 'אם הבנים שמחה'. דבר מדבריו לא שב ריקם. מגאוני הדור היה בזכות עצמו, אלא שנתגדל במחיצתם של גדולים ויראים, שלא גרסו את מעשי הציונות ופעולתה לתחיית העם, ולא ראה לנכון לבדוק אחריהם. כך מעיד הוא על עצמו שם. אילו היה מעיין בסוגיא זו בשנים שקודם המלחמה, לא היה נצרך לברר לבדו ולגבש דעה אחרת ממה שקיבל מרבותיו, יכול היה לחבור ולהסתמך אל גדולי עולם, חולמי גאולה, ענקים בתורה, שכבר ביססו סוגיה זו של גאולה בדרך הטבע ובידי אדם.

מהגר"א, החת"ם סופר, תלמידי ר' עקיבא איגר, גדולי חניכי וולוז'ין לדורותיה עד מרן הרב קוק, בנו ותלמידיו. כל אלו כבר סללו לפניו הדרך, אלא שהוא, שלא היה רגיל בדבריהם, גילה מאוחר את הטעות שבהתמהמהות בהתעוררות לישוב א"י. אנחנו, יהודים מן השורה, לא על גדול אחד סמוכים אנו בשיטתנו בענין העליה והקמת המדינה. וודאי לא על תחושות בטן ופרפרי גאולה. אם לא תדעי לך היפה בנשים, צאי לך בעקבי הצאן. בטוחים והולכים אנו אחרי הרועים הגדולים הללו. לא בבוקר אחד קם לו אדם, מרגיש תחושות גאולה, מפרש מהלכי הדור, עורך 'חשבון נפש עמוק' בשם עם ישראל כולו, קולט 'סימונים' שמסמן לו ריבונו של עולם, והופ, גורר את האומה כולה 'לעבור שלב בגאולה'.

לא, ר' מיכאל. לא אתה, לא חבריך, ולא אני, איננו הרב טייכטל. בשום אופן אינך יכול לומר: "אין אני מבטל דעתי דעת תורה משום גדול או רבי בזמנינו". וגם לו גדול היית כמוהו, למעלה מכוחך היה להחליט לבד על דבר שכזה - אם הגיע זמן לבנות בית הבחירה עכשיו בפועל, או שיש עוד לעבוד על כמה וכמה שלבים בדרך לשם. אם עליה להר במצבנו בכלל מקדמת את זה, או שמא מרחיקה זאת, ביצירת אוירה זולה יותר, שמורידה את היראה שצריך לבנות כשפונים אל מושגי מקדש וקדשיו. לשאלות כאלו, שאלות הנוגעות לכלל ישראל, יש כתובת לשאול. יש גדולים בישראל. יש רבנות ראשית. יש מסורת ברורה של רוב מנין ורוב בנין ענקי הדורות האחרונים. האם דעת כל אלו הם 'סברות כרסיות', שלא צריך לחשוש להם?!

ועוד דבר חשוב, עליו מדבר ידידיה מאיר, היחס למרן הרב קוק זצ"ל. למדת בישיבה לצעירים, למדת ב'מרכז הרב', אבל דווקא ידידיה, שלא למד שם, הוא שצריך ללמד אתכם, אנשי קמפיין הר הבית, לצערי ללא הצלחה, פרק בהתבטלות כלפי דעת הרב זצ"ל. הציטוטים בהם ידידיה פתח וחתם, הם חלק קטן מדברים שהרב כתב, וגם עורר כל ימי רבנותו.

מי שעולה היום להר הבית ומסתמך על הרב קוק זצ"ל הוא או מיתמם, או משקר. צר לי שעלי להתבטא כך. הסיפור המפוקפק על חוזה שחתם עליו הרב קוק עם אדריכל, מוזר וסתור מכל מה שהרב כתב, פרסם, הזהיר, התריע וזעק. האין יראה בלבכם?! האם תהינו לעמוד מול מרן הרב זצ"ל בעולם האמת ולהישיר מולו מבט?!

לא, ידידים ואחים אהובים. מעט ענווה. אל תעפילו בהר, בטרם תדעו מפי נביא וחוזה, כי ה' בקרבכם. יחד נעלה ונראה, ומלכנו בראשנו, בהפוך ה' דמענו לששון ונחמה.

הכותב: הרב עידו רוזנטל מארגון מורא מקדש