אל"מ במיל' ד"ר משה אלעד, בעבר ראש מנגנון התיאום הביטחוני עם הרש"פ ומושל ג'נין ובית לחם, כיום מרצה באקדמית גליל מערבי, מבקר את האופן בו מתייחסים בישראל לבכירי טרור ומעניקים להם דרגות מקבילות לקצינים בכירים בצה"ל.
"אני טוען זאת כבר זמן רב. אסור לגזור גזירה שווה. אנחנו מורידים מערכם של קצינים בישראל וגנרלים בארה"ב או באירופה כשאנחנו קוראים כך לקבוצה שלא ראויה להיקרא כך", אומר ד"ר אלעד ומדגיש כי גם "הם עצמם לא קוראים לעצמם כך. רק אנחנו ממציאים להם שמות כי נקודת הייחוס שלנו היא זו המוכרת לנו מהצבא שלנו".
אז איך נכון לקרוא לאותם בכירי טרור? לד"ר אלעד יש תשובה והוא מביא אותה היישר מתחילת המאה הקודמת, כאשר המושג הערבי 'עבדאיי' היה מוכר ותיאר "בריון ששולט על אזור מסוים והוא האחראי על הכסף, המסחר והבחורות, וזה בדיוק מה שקורה ברצועת עזה, ואנחנו קוראים להם מח"טים. אחד האלופים הגדיל לעשות כשאמר שחיסלנו בתוך יומיים שני אלופי פיקוד... מדובר במאפיונרים שמתנהלים בשיטות מאפיוזיות, שמבצעים שם רציחות ומעשים קשים. אלו בריונים עוטי דרגות. לא יותר מזה".
אלעד מדגיש כי ההתנהלות המאפיוזית הזו של אותם בכירי טרור אינה מאפיינת רק את עיסוקם הטרוריסטי. "אלו אנשים ששולטים קודם כל על הכלכלה", הוא אומר ומזכיר את המנהרות הכלכליות שקיימות מתחת לפני השטח לצד מנהרות הטרור, "מדובר במנהרות שבהם מעבירים הכול, מפיצה שמזמינים מאל עריש ועד כלה שמזמינים ממצרים או מכוניות וכדומה, ומי ששולט הוא אותו מח"ט לכאורה שמקבל את המעשר שלו, הוא מבצע בוררויות ומתעסק בכל דבר בענייני היומיום והכוח של נובע מהיותו בעל הסמכות ומי שמינה אותו היא מועצת החכמים של הג'יהאד האיסלאמי או החמאס".
כאשר אנחנו מגדירים את אותם ארכי מחבלים בתארי דרגות מקבילות לקציני צה"ל, אומר ד"ר אלעד, אנחנו גם מרוממים אותם ממי שהם באמת, מחבלים מאפיונרים, וגם פוגעים בקציני צה"ל וגנרלים בצבאות העולם שמושווים אליהם.
ד"ר אלעד עורך בדבריו הפרדה ברורה בין אותם בכירי טרור מהחמאס ומהג'יהאד האיסלאמי לבין בכירי מנגנוני הביטחון של הרש"פ. "הייתי הרבה שנים בשטח ופגשתי אנשי פתח', ואני אומר שהם לפחות עברו הכשרות צבאיות בוייטנם, בברית המועצות ועוד. היו להם יכולות. הם קיבלו את הדרגות בדין והייתה להם יכולת. כאן מדובר במשהו שונה לגמרי. אין מילה אחרת ממאפיה עוטה דרגות", הוא אומר וקובע כי גם ירי הרקטות מהרצועה לעבר ישובי ישראל נעשה כחלק מאותה התנהלות מאפיוזית.
שאלנו את ד"ר אלעד אם הגורם הבסיסי לתופעה זו אותה הוא מבקר היא תודעת אוסלו שנכנסה לשיח הישראלי והעניקה לפלשתינים דרגות ורמת בכירות. כמי שמגדיר את עצמו כשייך לתפיסת אוסלו מקפיד ד"ר אלעד לשמור על ההפרדה בין אותם בכירי פתח' שלדבריו אכן היו בעלי יכולות והכשרה ולכן זכו להגדרה כמקבילים לקציני צה"ל. "זה לא אותו דבר", הוא אומר וכשאנחנו שואלים על ההיבט התודעתי הוא משיב שאכן נראה ש"מבחינה תודעתית זה כנראה עבר לעזה. זה נכון. אני מסכים".
"בגלל שהעברית היא שפה פחות עשירה מהערבית, אנחנו מגדירים כל רצף אירועים אלימים כאינתיפאדה, אבל זה לא נכון. אינתיפאדה הייתה רק אחת ויש לה מובן אחר של התקוממות והתנערות. אנחנו קוראים לזה כך כי אין לנו עושר מילים ולכן אנחנו מחליפים את פעילות טרור באינתיפאדה, אבל זה כבר השתרש למרות שזה לא נכון. כך גם עם המפקדים הצבאיים".
"האוכלוסיה הערבית מגחכת כשאנחנו קוראים להם מג"דים ומח"טים", הוא אומר, אבל גם הם לא יגידו זאת בכל מחשש שיבולע להם וחייהם יהיו בסכנה. "לפני כמה שנים הייתה התעוררות של 50-60 איש בעזה שאמרו שהגיע הזמן לפתוח דלת חדשה לישראל. העמידו את כולם מול כיתת יורים וירו בהם. אף אחד לא יעז להמרות את פיה של אותה קבוצת שצמרת שלטונית".