רחלי תורג'מן־הומינר
רחלי תורג'מן־הומינרצילום: ד"ר אסתר לב

התחלה/ לפני 42 שנה במושב נחלים. החמישית מתוך עשרה אחים ואחיות.

אבא/ שמעון תורג'מן (72), שימש בעבר כגזבר, חשב מלווה ויועץ לראשי עיריות ומועצות בשלטון המקומי. "אבא הוא השראה בשבילי. אני מאוד מחוברת אליו ומתייעצת איתו המון".

אמא/ זהבה תורג'מן (69), במקצועה מורה לחינוך מיוחד. "דמות של נתינה אין־סופית. נותנת מעצמה כל הזמן. תורמת גם לנזקקים וגם לקרובים לה. אוהבת להעניק ולפנק".

נחלים/ עד גיל עשר גדלה במושב נחלים. "אני זוכרת את המרחבים, היינו המון בחוץ, רצנו ושיחקנו עם כל ילדי המושב. זו הייתה ילדות מאוד בריאה ושמחה".

המעבר/ בכיתה ג' עברה עם משפחתה ליישוב חשמונאים. "ההורים שלי היו ממקימי היישוב. המעבר היה לי קשה. היה לא פשוט להיפרד מהחברות, אבל די מהר נכנסנו לעניינים והכרתי חברות חדשות".

משפחה ברוכה/ "לגדול בבית עם עשרה ילדים זו חוויה טובה בגדול. יש הרבה אקשן ושמחה בבית. אני רואה במשפחה גדולה ערך גדול ומעריצה את ההורים שלי שהצליחו לגדל את כולנו. היום כאמא, כשאני רואה עד כמה זה שואב ומורכב, אני מעריכה אותם אפילו יותר".

להביט בעיניים/ הייתה מדריכה בסניף בני עקיבא המקומי. "לקחתי את ההדרכה הכי ברצינות. הייתי המון בסניף. באותה תקופה לא היו פלאפונים והייתי יושבת ומדברת שעות עם החניכים. מציאות של זמינות מלאה, רק להסתכל אחד לשני בעיניים ולדבר".

אולפנה/ אולפנת צפירה. "שנים כיפיות ומצמיחות. לא אהבתי לשבת וללמוד, יותר הסתובבתי בחוץ. הייתי טובה בספורט ובאומנות, אבל בשאר המקצועות פחות. הלימודים פחות עניינו אותי, היו הרבה צחוקים וחברות".

היי דרומה/ בשנת השירות הראשונה הייתה קומונרית בסניף בני עקיבא בנתיבות. "שנה שהייתה אחת המשמעותיות בחיי. אני מאוד מחוברת למקומות אותנטיים ושורשיים. הכרתי משפחות, למדתי המון. הנשמה שלי התחברה לשם".

ירוחם/ בשנה השנייה שירתה בירוחם. "עבדתי בתיכון ממלכתי ובמדרשת ביחד. עשייה מאוד חווייתית ומאתגרת. היו מקרים קשים שנתקלתי בהם ובתור נערה צעירה בת 19 תהיתי מה עושים. לקחתי משם בעיקר שהחיים עצמם הם שליחות תמידית".

אקדמיה/ בתום השירות נשארה לגור בדרום. "התאהבתי במקום". למדה לתואר ראשון במינהל חינוכי והיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן־גוריון בנגב.

גרפולוגיה/ במקביל למדה קורס בגרפולוגיה וניתוח ציורי ילדים. "יש משהו בכתב יד שחושף את העולם הפנימי בלי מסכות. אפשר ללמוד תכונות אופי, מצבי רוח. בציורי ילדים אפשר לראות מה הם רוצים להביע, לזהות מצוקות וחרדות ואפילו פגיעות מיניות. זה עולם מרתק".

החצי השני/ את בעלה הכירה דרך חבר קרוב משותף. הם נשואים 18 שנה. מתן בן ה־42 מנהל חטיבת ביניים באור עקיבא. "חבר קרוב, בעל תומך ומפרגן, שדוחף אותי לעשות הרבה טוב".

הנחת/ חמש בנות. הגדולות - תאומות בנות 16, מעיין ושקד. אילה בת 12. הדר בת עשר אומצה כתינוקת קטנה. והבת הקטנה נילי־אודליה. "הן החיים שלי וכל עולמי".

פותחת את הלב/ "האימוץ היה חלום חיי. שנים אמרתי שאני רוצה לאמץ, ואחרי שהתחתנתי חפרתי לבעלי והוא זרם איתי. התחלנו בתהליך של אומנה שהמשיך לאימוץ. ה' זיכה אותנו בילדה מתוקה ואהובה".

עשייה עם נוער/ כזוג צעיר קבעו את ביתם במעלה אדומים. "מתן למד שם בישיבה ואני עבדתי בהנהלה הארצית של בני עקיבא כרכזת תוכנית למנהיגות צעירה עם בני נוער בשכונות פיתוח. משם המשכתי בעמותת בת עמי כאחראית על בנות השירות בירושלים".

אור עקיבא/ לפני 15 שנה, עם זוג תאומות קטנות, הם ארזו מזוודה וקבעו את ביתם באור עקיבא, כחלק ממייסדי הגרעין התורני בעיר. "היינו שש משפחות שהתייצבנו למשימה. השתלבנו בעיר, שהפכה להיות הבית שלנו. זכינו ל־15 שנה מלאות בעשייה ומלמדות".

עוברים/ "יש באור עקיבא משהו עוטף ואוהב מאוד. יש בה פשטות ואנשים שחיממו את הלב והנשמה. בכאב גדול עזבנו את העיר". בקיץ הנוכחי עברה עם משפחתה למעלה גלבוע.

חיבורים/ "מגיל צעיר עניין אותי לראות התאמות וחיבורים בין אנשים. זו מתנה שקיבלתי מבורא עולם, לראות אנשים ולנסות ליצור חיבורים והתאמות ביניהם. במחשבה אמונית ברור לי שזה הקב"ה פועל במציאות ואנחנו, השדכנים, רק השליחים".

השידוך הראשון/ השידוך הראשון שלה שהוביל לחתונה היה במהלך שנת השירות בנתיבות. "חברה שלי נסעה באוטובוס והנהג, בחור דתי בן 24, ביקש שתחפש לו שידוך. החברה התקשרה אליי וסיפרה לי בהתלהבות ואמרתי שנראה לי שיש מישהי מתאימה. הצענו לה אותו. הם יצאו כמה חודשים והתחתנו. הייתי בת 18 והייתי בעננים".

לדאוג לרווקים/ "לאורך השנים השדכנות הייתה על אש קטנה. אנשים היו פונים אליי ומבקשים שאכיר להם. בימי הקורונה בסגר הראשון שיגעה אותי המחשבה מה עושים רווקים ורווקות עכשיו. האם החיים שלהם עצרו או שהם ממשיכים לצאת? מה עושים זוגות שתוך כדי קשר? קיבלתי הרבה פניות מאנשים, הטלפון לא הפסיק לצלצל, ונשאבתי לזה בענק".

בדד/ "הבדידות של אנשים היום כל כך גדולה. אנשים צמאים לזוגיות, להקים בית. יש בנות שמגיעות אליי והן מוכשרות ויפהפיות ומספרות ששלוש וארבע שנים לא הציעו להן הצעה אחת. זה דבר לא הגיוני וכאב עצום".

שליש גן עדן/ עד היום זכתה לחתן עשרות זוגות. "זכיתי להפגיש זוגות רבים, וכל פעם מחדש כשזוג מתקשר להודיע שהוא מתארס אני מתרגשת ברמות כאילו זו הפעם הראשונה. זה לראות את התערבות ה' בעולם". הזוג האחרון שזכתה לשדך הוא אפרים רימל, ששכל את אשתו ובתו בתאונת דרכים, עם איילת קולמן, שהתאלמנה מבעלה בפיגוע. "זה מרגש, כמו לבנות חומה שלמה בבית המקדש".

הצורך/ "לפני שנה הגיעו אליי המון רווקים ורווקות ושיתפו שהם לא מוצאים את עצמם בעולם הדייטים ושהם נתקלים בהרבה שקרים ונוכלויות באתרים. חשבתי מה אני יכולה לעשות למענם ועלה לי הרעיון להקים אתר שיהיה מסונן ומוגן רק למשודכים שראיתי והכרתי. עם הזמן הבנתי שצריך מאגר גדול יותר".

הבאר/ "הייתי בקשר עם שדכנים מכל הארץ ופשוט גייסתי אותם למשימה. הם נרתמו בחפץ לב מתוך אכפתיות ותחושת שליחות". יחד הקימו את אתר ההיכרויות והשידוכים 'הבאר'. "הבאר הייתה מקום המפגש של האבות והאימהות למטרת היכרות ושידוכים, וגם 'הבאר' שלנו הוא מקום שבו צומח הסיכוי לאהבה. האתר פועל חצי שנה ויש כבר זוג שהתחתן דרכנו וכמה זוגות שבדרך".

למטרת חתונה/ "זה האתר היחיד בארץ שמבקש תעודת זהות עם ספח. ככה אנחנו יודעים מה הסטטוס של האדם - רווק או נשוי, גרוש או אלמן, האם הוא יהודי ומה הגיל האמיתי שלו. זה מוריד ומסנן אנשים שיש להם כוונות אחרות, והאיכות האנושית עולה. באתר שלנו יודעים שנכנסים למטרה אחת - זוגיות בריאה וחתונה".

מים עמוקים/ "יש באתר כמה מסלולים: מסלול 'צלילה חופשית' של היכרות חופשית, ומסלול 'ממעמקים', שזה מסלול של היכרות עם שדכן, ובנוסף מסלול משותף עם פרויקט ההיכרויות 252. ככה אנשים חשים שהם לא מגששים לבד באפלה".

להתחיל מחדש/ זמן מיוחד היא מקדישה להיכרויות בפרק ב'. "גרושים וגרושות לרוב חוו מערכת נישואין לא מוצלחת. האתגר הוא להצליח לפתח מערכת זוגית חדשה עם דפוסים אחרים. זה מחייב הרבה רגישות, וכשצריך אני שולחת לאנשי מקצוע, כדי לוודא שאותם דפוסים לא יחזרו על עצמם. אצל אלמנים ואלמנות הרבה פעמים דמות האישה או הבעל שנפטר מלווה בקשרים הבאים, והאתגר הוא לפתוח דף חדש".

אובדן/ אחותה, אודליה פינקלר, נהרגה בתאונת דרכים לפני תשע שנים. היא הייתה בת שלושים, אמא לשני ילדים קטנטנים. "זו הייתה טרגדיה שאין לדמיין. מאז שהיא נהרגה הקמנו הרבה דברים לזכרה, ובגלל שנושא השידוכים היה קרוב לליבה - האתר הוקדש לעילוי נשמתה".

אם זה לא היה המסלול/ "הייתי רוצה לנהל תיכון לנוער בסיכון. משהו בעשייה ובקשר עם נוער מדבר אליי".

במגרש הביתי:

הבוקר שלי/ קמה מוקדם בבוקר. "משתדלת לעשות הליכה. את רוב היום אני מקדישה לענייני האתר, עונה לפניות, עובדת מול צוות המתכנתים, שירות לקוחות, השדכנים ועוד". הולכת לישון מאוחר.

הפלייליסט/ עידן רייכל, פיוטים ושירי ארץ ישראל הישנה והטובה.

השבת שלי/ "זמן של שקט ומחשבות, משפחה וחברים. זמן של התנתקות. מזל שיש שבת".

דמות מופת/ הרב חיים סבתו. "בעל שכל חריף וחוכמת חיים מיוחדת. אין פער בין מה שהוא מלמד לאיך שהוא חי".

משאלה/ "לזכות לשדך זוגות רבים וטובים כל חיי".

כשאהיה גדולה/ "ארצה לעשות את שביל ישראל בנחת".

לתגובות: [email protected]

***