בני נוער רבים לוקחים חלק במהלך חופשת הקיץ בפעילות חקלאית כלשהי. שבוע עבודה, פעילות נוער, או התנדבות אישית – הנוער מגיע לשדות ולמטעים, ולא תמיד יודע מה מותר לעשות בשנת השמיטה ומה אסור. בעקבות פניות ושאלות רבות בנושא, מסביר הרב יצחק דביר ממכון התורה והארץ באילו תנאים ניתן לסייע לחקלאים.
בראשית דבריו הסביר הרב דביר כי מדובר ביוזמה חשובה. החקלאים הישראלים מתמודדים לבדם עם שנה מאתגרת, שנת השמיטה, וכל תמיכה וסיוע מבורכים. אולם, לפני שמשתתפים בעבודות השדה יש לוודא שדיני השמיטה נשמרים כראוי.
1. בשלב הראשון יש לבדוק אם החקלאי ביצע היתר מכירה על השדה. בלא אישור על מכירת הקרקע כל עבודות הקרקע אסורות, וירקות הגדלים בקרקע זו אסורים באיסור ספיחין. אישור זה אפשר לבקש מהחקלאי עצמו או לחפש ברשומות הרבנות הראשית לישראל המפורסמות לכל (כתבו בגוגל: חיפוש חקלאי).
הרב דביר הזכיר את הערעורים הרבים שקמו על רעיון היתר המכירה, ולכן רובם המוחלט של הפוסקים שצידדו בהיתר המכירה התירו לסמוך עליו רק לצורך עשיית מלאכות שאסורות מדרבנן, ואת המלאכות שאסורות מן התורה - התירו לעשות על ידי גוי בלבד. לכן, גם אם מצאנו אישור היתר מכירה לשדה - עלינו לבדוק באלו פעולות מצופה ממנו להשתתף.
2. למעשה, ישנן מלאכות בודדות שאסורות מן התורה בשמיטה, והן: אסור לזרוע - ולכן אין להשתתף בשתילות, אסור לזמור – בזמירת כרמים בוודאי שאסור להשתתף, אך גם זמירת עצים אחרים כשמטרתה לעידוד צימוח לפי פוסקים רבים אסורה. לגבי חרישה ישנה מחלוקת, אך למעשה הפוסקים החמירו בכך לכתחילה ולכן אסור להשתתף בחפירת בורות שתילה (גם אם התכנון לשתול רק שנה הבאה), תיחוח קרקע, מילוי אדמת שתילה וכדומה.
3. בנוסף, שאלה מרכזית ומשמעותית מתקיימת לגבי שותפות בקטיף. בפסוקים נאמר "את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצור", חכמים ביארו שהאיסור הוא "לבצור כדרך הבוצרים", כלומר: בכמות גדולה ומשמעותית. לאור זאת הרב קוק הורה שגם פעולת הבצירה תתבצע על ידי גוים בלבד, ולא על ידי יהודים.
לעומתו דעת הגרש"ז אויערבך שאיסור קצירה ובצירה נוהג דווקא בפירות הפקר, אך לא בפירות היתר המכירה שאותם אין חובה להפקיר. ומסיים הגרש"ז אויערבך: "ואף כי יגורתי מאד להכניס את ראשי בענין חמור זה אשר בגללו הננו עדיין בעוה"ר בגלות הארוכה והמרה, אך למען פרנסתם של עניי ישראל, ולמען למד זכות על רבבות מישראל שלא יהיו ח"ו כעבריינים, מצאתי חובה בנפשי לכתוב את כל דברי אלה, בתור הערה לאלה היושבים על מדין שישימו את לבם לדבר הזה".
הרב יצחק דביר סיכם את נושא הקטיף, והסביר כי למעשה, לכתחילה יש להימנע מלהשתתף בפעולות קטיף בכמות גדולה, אולם במקום שיש צורך משמעותי, כגון: פועל שעלול לאבד את פרנסתו, או חקלאי שסיוע כזה הכרחי בשבילו – אפשר להקל ולהשתתף בקטיף. מטעם זה יש מקום להקל ולהשתתף גם בקטיף לצורך עניים, כאשר בלא סיוע זה היבול ישאר בשדה וירקב שם.