בראיון לערוץ 7 מטיל חבר הכנסת שמחה רוטמן ספק בטוהר הכוונות מאחורי הכותרות המדווחות על היותו ממובילי השינוי בשיטה לבחירת נשיא בית המשפט העליון. רוטמן מעריך שמאחורי הדגש על בחירת נשיא העליון גם כוונות לרמוז לנשיא המיועד, כיום יו"ר ועדת הבחירות, שהבחירות נוגעות גם לעתידו שלו.
דבריו של רוטמן מגיעים על רקע פרסום בולט בעיתון 'ידיעות אחרונות' ולפיו מספר חברי כנסת מהימין, בהם רוטמן עצמו, מתארגנים לשינוי שיטת נשיא בית המשפט העליון כאשר היעד הוא ביטול שיטת הסניוריטי, בה באופן אוטומאטי, או כמעט אוטומאטי, נבחר לכהונה השופט הוותיק ביותר.
"אני לא אחראי לכותרות ולאמירות של ידיעות אחרונות", אומר רוטמן ומבהיר כי הוא אכן סבור שאין מקום לשיטת הסניוריטי כפי שהוא טוען זה זמן רב, עוד מימיו בתנועה למשילות ודמוקרטיה, כאשר שרת המשפטים דאז, אילת שקד, הסכימה לתפיסתו ואמרה שתחדול את השיטה המדוברת, מה שבפועל לא קרה.
"זו רעה חולה", הוא אומר, אך מיד מוסיף כי ההתמקדות התקשורתית דווקא בה היא טעות שכן שיטת הסניוריטי תבוטל ברגעי בו תשונה כל השיטה לבחירת שופטים. לתפיסתו יש לנהוג כפי שקורה בכל מדינה דמוקרטית אחרת ולהביא לבחירתם של שופטים על ידי הכנסת או הממשלה. לשיטה הישראלית אין אח ורע, אומר רוטמן.
להערכתו, כאמור, מאחורי הפרסום הרב המתמקד בבחירת נשיא העליון ולא בשינוי הכולל שהוא רואה בו הכרח יש מגמה ברורה והיא רמיזה ליו"ר ועדת הבחירות, השופט יצחק עמית, שעתידו, כלומר מינויו לנשיא העליון הבא, תלוי בתוצאות מערכת הבחירות בה הוא מכהן כיו"ר ועדת בחירות. "זה קמפיין ברור של מפלגות אחרות", אומר רוטמן המדגיש שאין בדבריו כדי לרמוז להאשמת השופט עצמו כמי שיפעל באופן כזה או אחר בעקבות הדברים, אך הבחירה להדגיש את נושא הסניוריטי למרכזי תוך הבאת ציטוטים ישנים שלו עצמו דווקא בעיתוי הזה, ותצלומו של השופט המלווה את הכתבה, יותר מרומזים למגמה שמאחורי הדיווח הנרחב.
"אני לא אומר שידיעות אחרונות מאחורי זה", הוא אומר ומציע לבחון את מי העניין מקדם. לדבריו, אכן "נושא המשפט יהיה הנושא המרכזי של מערכת הבחירות. אין בזה ספק, אבל נושא הסניוריטי נבחר כדוגמא". לטעמו "אין שום סיבה בעולם שנשיא בית המשפט העליון יתמנה בשיטה של חצר מלוכה ביזנטית, שיטה שאומרת שכבר היום ניתן לדעת בשיטת הסניוריטי מי יהיה נשיא העליון עד 2040 ואולי גם אחרי".
על דבריו הדוגלים בהעברת בחירת השופטים לשיקולם וידיהם של חברי הכנסת או השרים, שאלנו את חבר הכנסת רוטמן אם להערכתו יש להם די ידע ומידע על מנת להכריע בשאלת התאמתו של מועמד כזה או אחר. "המחשבה לפיה בישראל יש חבורת ילידים חסרי השכלה מאוד רווחת בקרב מערכת המשפט. אני לא מסכים עם זה וחושב שכמו בארה"ב, ספרד, גרמניה, צרפת, אוסטרליה, נורבגיה, שבדיה ועוד נבחרי הציבור יודעים לבחור את השופטים שלהם, כך גם עם חכם ונבון כמו העם היושב בציון יכול להיות שגם הוא מסוגל. מי שחושב שלא, נטל הראיה מוטל עליו", אומר רוטמן ומוסיף כי אינו מקבל את ה"המחשבה שבבית המשפט העליון יושבים מלאכי עליון שיודעים לבחור בצורה הטובה ביותר לא רק את השופטים הבאים בתור, אלא גם לנבא בעת מינוי של אדם שעוד לא הוציא פסק דין אחד, כמו שהיה עם השופטת דפנה ברק ארז - שבעיניי היא שופטת טובה למרות המחלוקות שיש לי איתה - אבל היא הגיעה מהאקדמיה וכבר לפני טיוטת פסק הדין הראשון שלה כבר ישבו אנשים בוועדה לבחירת שופטים לפני למעלה מעשור וקבעו שהיא תהיה נשיאת בית משפט עליון טובה. אם יש מישהו שחשוב שיש אדם שיכול לקבל החלטה כזו בצורה מושכלת כנראה באמת מדובר במלאכי עליון...".
על הסיכוי לחולל שינויים דרמטיים מסוג זה במציאות הפוליטית שבה גוש השמאל צפוי להתנגד ובנוסף אליו גם לא מעט גורמים בימין צפויים להצטרף להתנגדות זו, אומר רוטמן כי "שינוי שיטת בחירת השופטים הוא פרט אחד בסדר היום העמוס לתיקון מערכת המשפט. דרושים דברים נוספים כמו פסקת התגברות, פיצול תפקיד היועמ"ש ועוד. מעבר לכך, לרשימה שהליכוד בחר יש אמירה בנושא ולציבור יש משמעות בנושא, אני סבור שהרבה מההתנגדויות שהיו בעבר למפלגות הימין השונות התמוססו. השנה האחרונה הראתה שמערכת המשפט לא תגן על ימין ושמאל בצורה שווה".
"יש נטייה ג'נטלמנית לומר שיום אחד נהיה באופוזיציה והם ישמרו עלינו. האשליה הזו התנפצה אצלי בצורה ברורה היום לפני 17 שנים, כשגררו אותי מגוש קטיף, אבל מי שעדיין נשארו לו אשליות החודש האחרון שכנע את אחרוני המתלבטים כשהיועמ"שית מתירה לראש הממשלה לצאת למלחמה בניגוד לחוק יסוד, למנות רמטכ"ל כשנוח, לא למנות מפקד גל"צ כשנוח וכו', בג"ץ שמאפשר לקואליציה לרמוס את האופוזיציה בצורה שאין לה אח ורע וזה בסדר, גם אחרוני התמימים שעוד נשארו מבינים שאם לא נתקן את מערכת המשפט לא תהיה לנו מדינה דמוקרטית".