מה מעסיק אנשים יותר מכל דבר אחר בעולם? יותר מאוכל, יותר מפוליטיקה ואפילו יותר מכסף. התשובה היא: אהבה!
אין אדם שלא היה רוצה למצוא אהבה אמיתית. חזקה. סוחפת. אין כמעט יצירת תרבות: ספר, סרט או הצגה שאהבה לא משחקת שם תפקיד.
רק דבר אחד לא ברור: הפער. איך זה שכל-כך הרבה אנשים רוצים אהבה וכל כך מעט משיגים אותה.
תראו כמה אנשים חולמים למצוא מישהו שיוכלו לאהוב, להתחתן ולחיות יחד באושר לתמיד, וכמה משיגים את זה בפועל.
אולי הדוגמא הבולטת ביותר לכישלון היא הנישואים. המערכת שאמור לבטא את שיא האהבה: גבר ואישה שהיו מוכנים לכרות ביניהם ברית לעולמים. רק מה לעשות שזה לא מחזיק מים. המספרים מזעזעים: בארצות הברית 50% מהזוגות מתגרשים. במערב אירופה יש מקומות שזה מטפס גם ל-80%. בישראל מדובר על 'רק' 37% מהזוגות. ועוד לא דיברנו על כל אלו שממשיכים לגור ביחד אבל הלב שלהם מופרד (מה שנקרא "גירושין אמוציונאליים"). וגם לא על אלו שמראש מעדיפים לא להתחתן כי 'למה לקחת סיכון?!'.
שאלת מיליון הדולר היא: למה?!
איך קרה שכל כך הרבה מדברים על אהבה וכל-כך מעט משיגים אותה?
איך זה שחלום מתוק כזה מותיר אחריו שובל של לבבות שבורים ומדממים?
אני רוצה לשתף אתכם במתכון סודי. מי שיפעל בדיוק לפי ההוראות שלו הסיכוי שלו להשיג את האהבה הגדולה שהוא מחפש גדלים במאות אחוזים. הוא טוען שכמו בכל הדברים החשובים בחיים – גם לאהבה יש שיטה. אם נפעל לפיה – סיכוי טוב שנשיג את מה שאנחנו כל כך רוצים. אם מתנהלים בספונטאניות ובאופן אינטואיטיבי – התוצאה נראית כמו חלטורה.
מה רכיבי המתכון? קחו דף ועט ותתחילו לרשום:
עיתוי מתאים
כדי שחצי ועוד חצי יהפכו לשלם, חיוני שכל אחד מהצדדים אכן יהיה חצי. אבל אם הוא שליש והיא רבע, גם החיבור שלהם לא יהיה כזה מוצלח. זו הסיבה שרובן המוחלט של 'אהבות הנעורים' עם כל הקסם שבהן, לא מחזיקות מים ובמוקדם או במאוחר הן מתפרקות. אתה חייב קודם כל לעבור כברת דרך משמעותית עם עצמך לפני שאתה מנסה להכניס לעולם שלך עוד מישהו.
סדר נכון
אהבה צריכה להיבנות מן הפנים אל החוץ. הבסיס הוא שני חצאי נשמה שיש להם שייכות זה לזו. על גבי זה נבנה ביניהם קשר נפשי של חברות וחיבה, כשעל גבי זה מגיע השלב השלישי: הקשר הפיזי. לסיכום: נשמה – נפש – גוף. העולם המערבי הפך את הפירמידה הזו על ראשה. הוא מדלג ישר לקשר הפיזי ומגיע אליו בתוך רגע, ואז מתפלא שכל המגדל קורס בשניה.
לתת או לקחת
שמתם לב שאנחנו משתמשים במילים 'אני אוהב' גם כשאנחנו מדברים על פיצה או שווארמה? במה שונה ממצב בו גבר אומר לאישה "אני אוהב אותך"?
התשובה היא שאף אדם לא אוהב באמת פיצה. הוא אוהב את הטעם שלו. או בניסוח אחר: הוא אוהב את עצמו והיא רק עוזרת לו לאהוב את עצמו יותר. האם ייתכן שגם באהבה זוגית זו תהיה הכוונה?...
שאלת המפתח היא: מה המטרה שלי בקשר הזה? האם אני באמת אוהב 'אותה' או שבעצם אני רק משתמש בה? האם באתי לתת או לקחת?
מחויבות
בכל טקס חופה החתן מוסר לכלה שטר הקרוי 'כתובה'. בתוכו כתובים כל המחויבויות שלו כלפיה במסגרת הנישואין. הקהל נוטה לגחך. הרי שני אלה מאוהבים בטירוף עכשיו. את הירח הוא מוכן להביא לה עכשיו. מה תוסיף לנו איזו פיסת נייר שתפרט מה בדיוק הוא מחויב כלפיה?
אבל לא, זהו אחד ממבחני האהבה. האם אנחנו מוכנים להתחייב זה כלפי זו גם עבור הרגעים שבהם הלהט ידעך? האם גם בתקופות אחרות בחיים, כשנהיה חולים או זקנים, נמשיך לעמוד זה לצד זו?
ייחודיות
"שמח תשמח רעים האהובים כשמחך יצירך בגן עדן מקדם" (אחת משבע ברכות החופה).
הדבר המיוחד באהבה של אדם וחוה בגן עדן זה היא שהם היו היחידים.
כשהוא אמר לה "את האישה הכי יפה בעולם" וכשהיא ענתה לו "ואתה הגבר הכי מדהים שאני מכירה" - הם היו כנים לגמרי.
המשימה שלנו היא לנסות לשחזר את העוצמה של הבלעדיות הזו, לפחות בלב שלנו. להיות לגמרי אחד של השניה, בלי שום רעשי רקע של 'ידידויות' וקשרים קרובים עם המין הנגדי.
עבודה
יש לי חבר טוב שאחרי החתונה תלה שלט בסלון: "זהירות, כאן בונים!". כי חתונה אילו אירוע נקודתי אלא מסע מתגלגל. במילים 'איש' ו'אשה' מסתתרת המילה 'אש'. היא בוערת כל עוד ממשיכים להזין ולתדלק אותה. כך גם בזוגיות, כל הזמן צריך להשקיע ולטפח, אחרת השגרה והעומס יגרמו לה לדעוך ולהכבות.
אלו הם המרכיבים במתכון הסודי שלנו לאהבה. ומה דעתכם? האם יש עוד דבר שהייתם מוסיפים?
ולהפך - האם יש משהו שלדעתכם חשוב להקפיד שלא יסתנן לשם?
שיהיה לכם ט"ו באב שמח ומלא אהבה!