האם הציונות הדתית מפסידה אלפי מחנכים שיכולים להותיר רושם עצום על חיי הדור הצעיר, רק בגלל שבישיבות התיכוניות הנורמה אומרת שמחנך צריך להיות מי שגם מלמד גמרא, ואותם מחנכים הם דווקא מורים להיסטוריה, תנ"ך או אנגלית? על השאלה הזו שוחחנו עם הרב יונה גודמן המנהל החינוכי של מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא.
הרב גודמן משיב בהחרפת השאלה וקובע כי "אנחנו עלולים להפסיד מאות תלמידים אם לא נציע להם מחנכים שלא מדגישים בראש ובראשונה את לימוד הגמרא".
על מנת להבהיר ולחדד את דבריו מדגיש הרב גודמן כי לא צריכות להיות ספקות בעניין, תלמיד חכם נבנה דרך לימוד גמרא בעומק ובהיקף, "אשמח אם יהודי ירא שמים ילמד גמרא, אבל לא כולם מתאימים לזה. המצאנו כאן משהו שלא היה במשך שנים בעם ישראל במשך אלפי שנים. במשך אלפי שנים אנשים בגילאי 11-12 הלכו להיות שוליות למקצועות שרצו בו, ורק יחידי סגולה הפכו גדולי עולם. אנחנו רוצים לתת חינוך טוב במקצועות קודש, אבל לא כולם מתאימים להיות תלמידי חכמים במובן של לימוד עיון גמרא בהיקף וברוחב, וכך יש לנו מאות תלמידים שנוהרים לתיכונים דתיים כי הם לא רוצים את היקף לימוד הגמרא המובנה בתכנית הלימודים של ישיבה תיכונית".
במציאות שכזו, אומר הרב גודמן כי לצד ההבנה שעיקר הוא לימוד הגמרא, הוא יראה בברכה מי שיילך למוסדות שניתן להגדירם כ'תיכון ישיבתי', בהם יקבלו חינוך תורני מצוין עם פחות לימוד גמרא ואכן מחנכיהם יהיו אנשי לימוד תנ"ך, מחשבת ישראל או כל מקצוע אחר.
הרב גודמן מיצר על כך שכיום המצב הוא שמחנך שאינו מלמד גמרא יימצא רק בבתי הספר התיכוניים. עם זאת הוא מעיר כי ישנם, גם אם בודדים, שהם גם מחנכים, ר"מים, המלמדים גמרא ולצד זה מלמדים היסטוריה, אך כאמור מספרם של אלה מועט ביותר.
"השאלה היא אם רוצים שכל הבנים ילמדו גמרא בהיקף רוחב ועומק? אני לא בטוח שזה מתאים לכולם. הבעיה הפוכה, לא רק הפסד המורים שהיו יכולים להיות מחנכים מדהימים מתוך שהם מלמדים היסטוריה ספרות וכו', אלא יש לנו גם תלמידים לא מעטים שבצער גדול הולכים לתיכון דתי למרות שהיו מוכנים לקבל חינוך תורני כי הם רוצים אותו אבל לא רוצים ללמוד 4-5 שעות גמרא".
הרב גודמן מציין שהדברים אינם תלויים רק בהחלטה של מערכת החינוך אלא גם של ההורים שרבים מהם יבחרו לילדיהם מוסד אחר ולא ישלחו אותם למוסד שיש בו מסלול של תיכון ישיבתי שכזה. "זה ביצה ותרנגולת בין ההורים והמוסדות", הוא אומר. "תפקידנו לפתוח במוסדות נפלאים מסלולים של תיכון ישיבתי שבו יקבלו חינוך הכי טוב והכי תורני, שם יקבלו את אותם ערכים דרך לימודי תנ"ך, מחשבת עם שבתות, סמינריונים, פעילויות חווייתיות ועוד".
בשיחה העלינו בפני הרב גודמן גם את שאלת התאמתם של מלמדי הגמרא לתפקיד המחנך. לעיתים, שאלנו, מתמנה למדן גמרא מעולה למחנך על אף שיכולותיו כמחנך, הנצרכות כל כך לנער המתבגר, דווקא פן זה לוקה אצלו בחסר.
"אכן צריכות להיות מספר תכונות מרכזיות, היכולת ללמוד גמרא בהיקף וברמה, היכולת ללמד כי לא כל מי שיודע ללמוד יודע גם ללמד, וגם התאמה לחינוך. עיקר תפקידנו להכשיר את תלמידי החכמים שיהיו גם מחנכים דגולים. זה אפשרי ויש מאות רבות של דוגמאות לכך".