זכות האישה על גופה כוללת במובלע גם את הזכות להפסיק את חייו של אדם שטרם נולד.
במגילת זכויות האדם של האו"ם לא מופיעה הזכות הזאת של האישה על גופה. מה שכן מופיע במגילה הזאת זה סעיף 3, שאומר ש"לכל אדם זכות לחיים, חירות וביטחון".
הזכות של האישה על גופה באה לעולם בשנת 1973, בעקבות אותו פסק דין מפורסם, "רו נגד וייד", שקבע שאישה יכולה להפסיק את הריונה בלי לבקש אישור מהמדינה. בשנת 1992 שונתה ההחלטה על הגבלת הפלה לשליש הראשון של ההיריון, לשבוע ה-24, משך הזמן שבו, לדעת המחוקק האמריקאי, העובר אינו יכול לחיות מחוץ לרחם.
ביוני 2022, ביטל בית בית המשפט העליון את פסק דין "רו נגד וייד", ובכך אפשר לכל מדינה להחליט בעצמה אם היא בעד או נגד הפלות. בשפת הזכויות המשמעות של הפסיקה הזאת היא, שזכות האישה על גופה, ומכאן שזכויות אדם בכלל, אינן אוניברסליות אלא אזרחיות, כפי שצריך להיות.
ולמה צריך את כל ההקדמה הזאת, כי הוויכוח בין אלה שבעד ונגד הפלות בארה"ב הוא קיצוני, ולא רלוונטי לישראל. ולמרות זאת, החלטת בית המשפט בארה"ב עוררה גל מחאות בארץ, שעיקרו, כמו שצייצה מישהי, "זכות האישה על גופה, זכות האישה על חייה, הזכות להחליט על עצמך. אל תכנסו לנו לחיים ואל תכנסו לנו לרחם". זאת זכות לגיטימית, שמתעלמת לא רק מהזכות לחיים של העובר. היא גם משתיקה את ההשלכות הקשות שמהן סובלות נשים שעברו הפלה. זכות האישה על גופה לגיטימי, כל עוד הזכות הזאת אינה פוגעת בנשים, ואינה מפסיקה חיים באופן שרירותי.
השאלה אם עובר הוא "יצור חי" מיותרת. המחלוקת היא רק לגבי השאלה מתי בדיוק צבר של תאים הופך לאדם, ובאילו נסיבות מותר לבצע הפלה. החוק בישראל אינו עוסק כלל בשאלה אם הפלה מלאכותית מותרת או אסורה. הוא כן עוסק בשאלה מתי ובאילו נסיבות הפלה מותרת.
החוק בישראל קובע שהפסקת היריון תהיה רק בהיתר של ועדה, שתבחן אם האישה היא למטה מגיל הנישואין, או מלאו לה ארבעים שנה; אם ההיריון נובע מיחסים אסורים לפי החוק הפלילי או מיחסי עריות, או שהוא שלא מנישואין; הוולד עלול להיות בעל מום גופני או נפשי; ואם המשך ההיריון עלול לסכן את חיי האישה או לגרום לאשה נזק גופני או נפשי. החוק גם קובע שינתן לאישה כל המידע הרלוונטי על ההשלכות, הנפשיות והגופניות, שמהן אישה יכולה לסבול כתוצאה מהפלה. לפי החוק גם יכול להיות מצב שבו אישה שהפילה את עוברה בניגוד לחוק, יכולה להיות מואשמת בהמתה.
אבל החוק הזה רוקן מכל תוכן. מאז שחוקק לפני כ-45 שנים, אפילו רופא אחד לא הועמד לדין על ביצוע הפלה שלא עמדה בקריטריונים הקבועים בחוק. גם הוועדות להפסקת הריון הפכו ללא יותר מאשר חותמת גומי. לפי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2020 אושרו 99.6% מהפניות לוועדות להפסקת היריון. ועכשיו, התקנות החדשות של שר הבריאות ניצן הורוביץ מחודש יוני האחרון, ביטלו את הוועדות לגמרי. ההסבר של הורוביץ לביטול הוועדות היה ש"נהלי משרד הבריאות עד היום היו שוביניסטיים ומשפילים, ונועדו לעודד את האישה שלא לבצע הפלה".
האם מה שאומר הורוביץ משקף מציאות? על זה דיברתי עם רותי תדהר, עובדת סוציאלית בהכשרתה, שמנהלת כבר 21 שנים את מחלקת סיוע ב'אגודת אפרת', שמתנגדת במוצהר לאיסור גורף להפלות, ולכן אינה הגרסה הישראלית של pro-life האמריקאית.
בניגוד למה שטוען הורוביץ, תדהר אומרת שבתי החולים אינם מספקים את כל המידע על ההשלכות הרפואיות והנפשיות שכרוכות בהפלה, ובכך אינם מאפשרים לנשים להגיע להחלטה מושכלת. להוציא את בית החולים הדסה עין כרם, היא אומרת, אין הקשבה לטיעונים נגד הפלות, שזאת המקבילה של "חוות דעת שנייה". יותר מזה, היא אומרת, לבתי חולים פרטיים יש אינטרס כלכלי מובהק לבצע הפלות, ולכן גם הם אינם מספקים מידע על ההשלכות שיכולות להיות להפלה על בריאותה הנפשית והגופנית של האישה.
מניסיונה העשיר של תדהר, שטיפלה באלפי נשים, היא אומרת שנשים רבות מאוד עוברות חוויות קשות ביותר אחרי הפלה, ולכן אותן אלה שנקלעו שוב לדילמת ההפלה, נמנעות מהפלה נוספת. אבל הדבר היותר חשוב שחושפת תדהר זה, שנשים רבות מפילות את עוברן בגלל לחץ של בן זוגן. נשים נתונות ללחצים קשים, היא אומרת, כולל אלימות כלכלית ואיומים, שגורמות להן לבצע הפלה בניגוד לרצונן. התהליך הקל והחדש של מילוי שאלון אינטרנטי, היא מוסיפה, שבו בן זוג יכול להיות נוכח בעת מילוי השאלון, מותיר נשים שאינן רוצות להפסיק את הריונן ללא כל הגנה.
ככה יוצא שנהלים שוביניסטים ומשפילים כביכול, סיפקו איזושהי הגנה לנשים שהגיעו לוועדות בניגוד לרצונן. לעומת זאת התקנות החדשות של הורוביץ, הפרוגרסיבי והנאור, פוגעות בהן בכך שהן נוטלות מנשים רבות את היכולת להגן על עצמן באמצעות אותן ועדות להפסקת הריון, שהחלטתן נגד הפלה הייתה יכולה לחלץ אותן מהלחץ המופעל עליהן, בין אם של בן זוג, ואולי בת זוג?, משפחה וכדומה.
הפגיעה בנשים בשם זכות האישה על גופה, כמו גם הפסקת חיים בשם אותה זכות, לא צריכים להפתיע את אלה שעוקבים מקרוב אחרי מהפכת הנעוֹרוּת שעוברת על ארה"ב, ובעקבותיה ישראל. כרגיל במהפכות, הן לא חסות על אף אחד. כולם טרף לתאוריה האחרונה שיצאה לשוק. במקרה של זכות האישה על גופה, בשם הפמיניזם הלוחם למען נשים, הומצאה זכות שפוגעת גם בנשים רבות מספור, וגם, כאמור, בחיים עצמם.