באחד בינואר 2023, ארבעה חודשים בדיוק מהיום, ייכנס לתוקף השלב האחרון ברפורמת הכשרות. השר שיזם אותה כבר מזמן לא ישב במשרדו, וגם המנכ"ל שהביא עימו התפטר. הכנסת שחוקקה והממשלה שהגישה את ההצעה יתחלפו גם הן, זהות מנכ"ל הרבנות תשתנה, אך לחוק יש הילוך משלו. מרגע שנחקקו אותיותיו בספר החוקים לפני יותר משנה, נקבעה תחולתו בתחילת השנה האזרחית הבאה. אלא שהפער בין המילה הכתובה למציאות המתחלפת בסערה יביא, על פי כל הסימנים, לתוצאה הפוכה מהייעוד המוצהר של החוק על פי השם שניתן לו - "ייעול מערך הכשרות".
לא מתחייבים ללוח זמנים
הרבה עבודה בתוך זמן קצר הטיל חוק ההסדרים על כוח האדם המצומצם של הרבנות הראשית. מהקמת מוסד ה"ממונה", שמופקד על כל האופרציה, ועד בניית מערך פיקוח ויצירת סטנדרטיזציה ברורה לתאגידים שמבקשים לקבל את הרישיון למתן שירותי השגחת כשרות. נזכיר, הרפורמה כוללת שני מסלולים, שהראשון שבהם הוגדר על ידי לשכת כהנא בתחילת הדרך כראשי, והשני כמסלול משני. במסלול הראשון הרבנות הראשית משמשת רגולטור שבוחן את מידת כשירותם של תאגידים שבאים לפניה לספק שירותי כשרות, ומעניקה להם רישיון לשלוש שנים על פי אמות מידה קבועות. כמו כן היא מפקחת עליהם לאורך שנות הרישיון כדי לוודא שתנאי ההפעלה נשמרים כפי שהובטח בעת מתן הרישיון. המסלול השני הוא מסלול 'ועדת רבנים', שבו שלושה רבני עיר בהווה או בעבר מעניקים רישיון לתאגיד על פי סטנדרטים הנראים להם, והתאגיד יכול לספק שירותי כשרות אך לא תחת חותמת הרבנות הראשית. הפיקוח, גם במקרה זה, נותר בידי הרבנות הראשית.
בפועל, תחולת החוק מתקרבת, אך המערך עצמו רחוק מלהיות מוכן. ההתנגדות הפומבית של מועצת הרבנות הראשית לרפורמה בוודאי השפיעה על רמת המוטיבציה של עובדי הרבנות שאמונים על הכנת המערך, אך גם בלא זה מלאה הדרך חתחתים. כפי שדיווחנו בעבר, השר לשעבר כהנא רצה למנות מנכ"ל חדש לרבנות שיסייע בקידום הרפורמה, אך ועדת האיתור שסיימה את עבודתה בינואר האחרון המליצה על מועמדים שהשר חשש מפני חוסר שיתוף פעולה שלהם. בשל כך האריך שוב ושוב את כהונת המנכ"ל הזמני הראל גולדברג, שהעיד על עצמו בריאיון ל'מקור ראשון' שהוא "משקיע לילות כימים בתכנון וקידום הרפורמה". אלא שבחודש האחרון, בעקבות לחץ תקשורתי ופוליטי, הודיע נציב שירות המדינה כי כהונתו של גולדברג לא תוארך שוב, והיא תסתיים בשבועות הקרובים.
דא עקא, שגם ממלא מקום לממלא המקום אין בנמצא. בדרך כלל מנכ"ל משרד הדתות הוא שממלא את מקומו של מנכ"ל הרבנות הראשית, אך מוני מעתוק, שכיהן בתפקיד מטעם כהנא, פרש ביולי האחרון מתפקידו. נכון לעכשיו מונה אומנם לתפקיד פרויקטור להקמת מערך אסדרת הכשרות גיל גלעד, ולצידו עוזר מיוחד למנכ"ל בשם ישי האיתן, אך הממונה עצמו, שצריך להעניק את רישיונות מתן הכשרות בעוד ארבעה חודשים, טרם אותר. בהתחשב במצב האיוש העגום - אין מנכ"ל רבנות, אין מנכ"ל משרד דתות, אין שר דתות והכול תחת ממשלת מעבר – קשה לראות כיצד מינוי כזה ייעשה בצורה אפקטיבית.
למרבה הצער, כלל הגורמים שאליהם פנינו ברבנות הראשית סירבו להתייחס לשאלה היכן עומדות ההכנות לקראת האחד בינואר. גולדברג עצמו, במענה לשאלת 'מקור ראשון' לפני חודש וחצי, נמנע מלהתחייב לעמידה בלוח הזמנים. הצהרתו היחידה הייתה "אנחנו פועלים במלוא המרץ", ולדבריו משרד האוצר תקצב תקנים לפקחים, וחברת ייעוץ ארגוני נשכרה על ידי הרבנות. אגב, במקרה של רפורמת הכשרות ידו של משרד האוצר תחת ליברמן אכן פתוחה לרווחה, והוא הגורם שדוחף בצורה האפקטיבית ביותר את הרפורמה. רק שהוא לא יכול לספק את רמת ההקפדה והאמינות הנדרשת בתחום, שהיא העיקר מבחינתם של שומרי הכשרות.
מועצת הרבנות הראשית שהתכנסה השבוע הביעה גם היא את החשש הברור מפני כאוס מוחלט שעלול להיווצר מתחולת הרפורמה מבלי שמערך האסדרה פועל כראוי. המועצה קראה לשר הדתות, שהוא כיום ראש הממשלה יאיר לפיד, להשתמש בסמכות המוקנית לו על פי חוק ולדחות את תחולת הרפורמה עד לכינון מערך מתפקד. האם אוזנו של לפיד כרויה לקריאה הזאת? ספק גדול.
בצהר צוברים לקוחות
ובזמן שהמסלול שהיה אמור להיות הראשי מדשדש, המסלול העוקף הולך ובונה את עצמו כאוטוסטרדה שתיפתח באחד בינואר. מי מכם שמאזין לרדיו או עוקב אחר הפרסומות בעיתונות המודפסת והאינטרנטית בוודאי נחשף לקמפיין של צהר פיקוח מזון, ששינה את שמו בחסות הרפורמה ל'כשרות צהר'. לשם הדיוק, על פי החוק, עד ינואר נאסר על תאגידים פרטיים לכתוב על תעודות את המילה "כשר" על כל הטיותיה, אך על פרסומת ברדיו לא גזרו. אשרי מי שגדול בדקדוקי חוק הונאה בכשרות.
אך זהו רק אפס קצה של ההיערכות בצהר לקראת מועד תחולת רפורמת הכשרות. בשטח נעשים צעדים משמעותיים פי כמה, שמטרתם לקבע את אחיזתו של תאגיד הכשרות בכמה שיותר בתי עסק, על מנת שבעת תחולת החוק החדש הם יחסו כבר תחת השגחתם ויקבלו מהם השגחה כחוק דרך מסלול ועדת הרבנים.
הדבר נעשה בעיקר באמצעות מועצה דתית שבראשה עומד רב מקומי מהנהגת רבני צהר – מועצת כוכב יאיר־צור יגאל בראשות הרב שמואל שפירא, ראש בית המדרש של צהר. במהלך החודשים האחרונים פנתה המועצה שלו לבתי עסק בכל רחבי הארץ והציעה את שירותיה על פי חוק. אחרי שבעלי העסק מתוודעים לסטנדרטים המקילים יחסית שמוצעים להם, הפעלת ההשגחה בפועל נמסרת למשגיחי הכשרות של צהר פיקוח מזון, שצוברים לעצמם עוד ועוד בתי עסק לקראת יום פקודה.
זה קרה בירושלים, ביבנה, בהרצליה ובערים נוספות. בתל אביב, על פי עדויות של גורמים במועצה הדתית, הציעו נציגי צהר להעניק תעודת כשרות בחינם לבתי עסק במקום התעודה הקיימת מטעם המועצה הדתית המקומית. המועצה הדתית כוכב יאיר אינה מפרסמת בפומבי את מספר בתי העסק שלהם היא מעניקה כשרות מחוץ לתחומה, אך ההערכות מדברות על יותר מעשרה. גם בנוגע לשאלה כמה מהעסקים הללו מושגחים בפועל על ידי צהר פיקוח מזון כחברה קבלנית עבור המועצה הדתית אין שקיפות, אך במספר תעודות כשרות של הרבנות המקומית כוכב יאיר מופיעים שמות של עובדי צהר פיקוח מזון, והארגון הודה בהיותו קבלן משנה של המועצה הדתית והרב שפירא.
מרכז ועדת הכשרות של ארגון צהר, הרב ישראל סמט, הסביר את הרציונל הזה בקולו במהלך פאנל שארגנה תנועת נאמני תורה ועבודה סמוך לתשעה באב. הרב סמט התייחס למצבו של מערך הכשרות שמפעיל הארגון בזמן הביניים של הרפורמה, וטען כי לצד הקשיים שהמצב מערים, יש בו גם יתרונות בולטים לארגון. "אנחנו חווים את השלב הראשון של הרפורמה כדבר מועיל עבורנו", אמר בפאנל. "יש מספר רבני ערים ורשויות שבחרו לתת השגחה מחוץ לתחומם והם עושים את זה דרך ארגון הכשרות של צהר. דהיינו, יש תעודה של הרבנות הראשית שכתבו עליה כשר, חתום עליה רב עיר, ומי שמתפעל בפועל את הכשרות עבורו זה ארגון צהר. זה סוג של הגשמה, לא יודע אם זו כוונת המחוקק, שמאפשרת לנו להתרחב גם בימים אלה".
פרט להכנה לקראת הרפורמה, מדובר גם בסיוע כלכלי ישיר לתאגיד הכשרות של צהר, שלא רשם הצלחה רבה בשנותיו הראשונות והתקשה כלכלית. לכאורה, יש כאן שימוש בסמכות של עובד ציבור לצורך הטבת מצבו הכלכלי של ארגון אזרחי שבו הוא נושא תפקיד בכיר. מעניין שהפן הזה פחות תפס את תשומת הלב של המחלקה המשפטית ברבנות הראשית, שהחליטה לבלום את שני הרבנים המקומיים, אך מסיבות משפטיות אחרות.
הרב שפירא קיבל בשבוע שעבר מכתב מעורכת הדין נגבה שטיילנוף מהמחלקה המשפטית ברבנות, שמבקש לברר מדוע הוא פועל לכאורה בניגוד להוראות חוק הונאה בכשרות המעודכן על פי הרפורמה החדשה. בפרק, שמדבר על תקופת הביניים ברפורמה, קרי התקופה שבה אנו נמצאים היום, מודגש כי רק מועצות דתיות שמחזיקות במערך כשרות גדול ויציב שכולל גם מספר תקנים של מפקחים נכון ליום כניסת החוק לתוקפו, יוכלו להעניק השגחה מחוץ לתחומן. ההיגיון ברור: פיקוח רציני במחוזות מרוחקים דורש משאבים מערכתיים גדולים, ולא הגיוני שמועצה קיקיונית תעניק השגחה ברשות מקומית עצומה כמו ירושלים.
הסיפור של כוכב יאיר טרם הסתיים, אך ברור שהמהלך של הרבנות המקומית וצהר לא יוכל להימשך כפי שהיה. בישיבת מועצת הרבנות הראשית השבוע הביעו הרבנים שביעות רצון מהפעולה הנמרצת של המחלקה המשפטית, וקראו לה למצות עד תום את הבירור, כולל העמדה לדין משמעתי של הרבנים אם תימצא לכך הצדקה.
יהיה סופו של הסיפור האזוטרי הזה איך שיהיה, הסיפור הגדול הוא התעוותות הרפורמה בכשרות. במקום צעדי ייעול וטיוב השירות שאכן נדרשו למערך הכשרות, אנחנו מקבלים מערך חלש ומלא כאוס של הרבנות מחד, ומרוץ השתלטות עסקי של גופים פרטיים מאידך. המסלול הבעייתי בלשון המעטה של ועדת הרבנים, שהיה אמור להיות שולי, יהפוך למרכזי. הציבור יפגוש תעודות כשרות ויסתמך עליהן, מבלי לדעת מה הסטנדרט של אותה כשרות ואם יש כיסוי להגדרה הזאת, וגם בלי יכולת לבדוק זאת. במסלול המדובר גם הפיקוח שהובטח לא יכול להיות אפקטיבי, מפני שהוא דורש ממפקחי הרבנות לבחון את המשגיחים על פי הסטנדרט שאושר לתאגיד בוועדת הרבנים. זהו פתח פרוץ לבלבול, התחמקות מענישה וכאוס במערך הכשרות. לא לנער הזה התפללנו.
בהלה ברבנות שוהם
לצד הבעיות המינהליות וההיערכות הלקויה לקראת הרפורמה, החודשים שבהם מתנהל עולם הכשרות תחת הוראות שלב הביניים של הרפורמה משמשים מעין מבחן בד להשלכות שלה. סיפורו של מלון דניאל בהרצליה יכול לספק הצצה למשמעותה של תעודת כשרות בעידן רפורמת כהנא, והוא מאמת במידה רבה את טענתם העיקרית של מתנגדי הרפורמה.
יומיים לאחר צום תשעה באב הוזמן שמעון בטאט, מנהל מחלקת הכשרות במועצה הדתית הרצליה, שמעניקה למלון את הכשרות זה שנים, לפגישה עם מנהל המלון מר שאדי נאסיר. במילים קצרות ונחושות הודיע נאסיר לבטאט כי הוא לא מעוניין יותר בשירותי השגחת הכשרות של המועצה הדתית, וכי בכוונתו להפסיק את ההתקשרות באופן מיידי ולפטר את המשגיחים שהעסיק. בטאט תמה על כך, שכן מדובר בהתקשרות ארוכת שנים, וגם ההיגיון הכלכלי בהפסקת הכשרות לא התיישב בדעתו. משכך שאל: מדוע אינך רוצה יותר בשירותינו?
לנאסיר הייתה תשובה ברורה. הוא לא מעוניין להיפטר מתעודת הכשרות, אלא רק להחליף אותה בתעודה של גוף כשרות מקל יותר. בטאט לא התייאש וניסה להגיע לעמק שווה. אילו החמרות מקשות עליך עד כדי כך? התעניין. בתשובה פירט נאסיר רשימה ארוכה מאוד של נהלים שאינו מעוניין יותר בקיומם, ועל פי ההקשר ניתן להבין שגוף הכשרות החדש יספק לו את מבוקשו.
הנה טעימה מנוהלי הכשרות של הרבנות שמהם ביקש נאסיר להיפטר: איסור על הגשת קלחי תירס שלמים, תותים, אספרגוס וירקות עלים בלא פיקוח על חרקים, איסור על השמעת מוזיקה בחדר האוכל בשבת, חיוב העמדת סט גסטרונומים (מכלי מזון גדולים מנירוסטה) חדש לפסח בשל קושי בהכשרתם, איסור על שימוש בכלי זכוכית בפסח ללא הכשרתם ועל שימוש בכלים מחו"ל ללא טבילה. נאסיר קבל גם על נוהלי הכשרת המטבח לפסח של הרבנות, שמצריכים עבודה של יומיים, בזמן שבמקומות אחרים שבהם עבד הכשיר את המטבח הענק בתוך כמה שעות.
האירוע הזה, שהובא לידיעת אגף הכשרות של הרבנות, גרם לבהלה ברבנות שוהם. אכן, באופן מאוד לא מפתיע, תאגיד הכשרות המסתורי שעליו דיבר נאסיר הוא הרבנות שבראשה עומד הרב סתיו. מששמעו על הפנייה למנהל אגף כשרות ואכיפה רפי יוחאי, דרשו מנאסיר לשלוח מכתב הבהרה שלפיו הם לא הסכימו לכל התנאים שהציב. המוזיקה תהיה רק בבריכה, הצהיר במכתב, הברוקולי והכרובית לא יגיעו מגידול ללא פיקוח, והגסטרונומים יוכשרו. לא ניכנס לכל הפרטים במכתב, אך נאסיר קיבל לפחות חלק ממבוקשו.
אם נשוב למבט הצופה פני עתיד, מתגלה כי מתחת למילת הקסם "תחרות", כפי שהזהירו רבים עם פרסום מתווה הרפורמה, מתחבא מרוץ לתחתית הסטנדרט הכשרותי, במטרה להשיג עוד ועוד בתי עסק חסכנים. לנאסיר עצמו, כך ניתן להניח, אין סנטימנט עמוק לדיני הכשרות, ומשכך מי שיעניק לו את התעודה הנכספת בעד כמה שפחות טרחה והוצאות יזכה לאמונו.
לרוב ככל בעלי העסקים, יהודים ושאינם יהודים, אינטרסים זהים לשל שאדי נאסיר. השאלה היא איזה גוף יעמוד איתן כנגדם ויעמיד השגחה ראויה לשומרי הכשרות בישראל. אם בוחנים את המערך הממונה על אסדרת הכשרות כפי שהוא נראה כרגע, רמת הכשרות בישראל החל מהאחד בינואר 2023 צפויה להיות נמוכה מזו שלפני הרפורמה.
מארגון כושרות נמסר בתגובה: "לאורך כל הדרך הצפנו את הסכנות של רפורמת הכשרות. כיום ברור לכולם שמדובר ברפורמה כושלת ומחוררת שכבר מביאה לכאוס מוחלט בכשרות. הגיע הזמן לתקן את חוק הכשרות ולבנות מערכת יעילה, מקצועית ומאוחדת".
מכשרות צהר נמסר: "חוק הכשרות שמאפשר לרבנים להשגיח מחוץ למקומם הוא בדיוק כמו רפורמת הנישואין שמאפשרת לזוגות להתחתן לא במקום מגוריהם. אנחנו מאמינים, מתפללים, מקווים ויודעים כי כמו הרפורמה בנישואין, שהגדילה את הנגישות לחתונה על פי ההלכה וכדת משה וישראל, כך גם הרפורמה בכשרות תגביר את המקומות הכשרים ותתרום למען עתיד העם היהודי".
לתגובות: [email protected]
***