טקס ההנצחה לציון 50 שנה לרצח 11 הספורטאים הישראלים בטבח באולימפיאדת מינכן נערך היום (שני) בגרמניה. בטקס נכחו משפחות הנרצחים, שהגיעו בשבוע שעבר להסכם פיצויים עם ממשלת גרמניה אחרי מאבק ממושך.
בטקס השתתפו גם השרים חילי טרופר ועמר בר-לב, ואנשי הוועד האולימפי הישראלי.
נשיא גרמניה שטיינמאייר פנה לבני משפחות הקורבנות בטקס הזיכרון לי"א חללי מינכן: "אני אסיר תודה על כך שאתם נמצאים כאן היום. בלי קרובי המשפחה ובלי נוכחות מדינת ישראל, לא יכולתי לדמיין הנצחה מכובדת. מודה לכל מי שבמהלך השבועות האחרונים פעל על מנת לאפשר לקיום טקס משותף היום".
"הייתה השאיפה להציג 'משחקים עליזים' בגרמניה שהשאירה את הקסדה ואת הצעידה הנאצית לאחור. הייתה את האחריות לספורטאים מכל העולם. רצינו להיות מארחים טובים, אבל גרמניה לא היתה ראויה לאמון שהספורטאים הישראליים ומשפחותיהם העניקו לנו", אמר הנשיא הגרמניה.
"ביטחון הספורטאים היה מופקד בידינו והזכות לשחק במשחקים אולימפיים במקום שבו אירעו זוועות העם היהודי. מאמצנו נכשל והפך לבמה בינלאומית לשנאת יהודים ואלימות'', כך שטיינמאייר.
נשיא המדינה יצחק הרצוג נאם בטקס הזיכרון ואמר כי "הטבח הברוטאלי והאכזרי, שגדע את חיי אחד עשר ספורטאים ישראלים, ואת חייו של שוטר גרמני, היה טרגדיה אנושית אדירה של רמיסה של ערכי המוסר והצדק, של מחיקת כבודו של האדם, של אובדן צלם אנוש. הטבח היה רגע שבו כבה הלפיד האולימפי. עבורנו, כעם וכמדינה – הטבח הזה היה ועודנו אסון לאומי. הוא חילל את הקדושה המאחדת והמלכדת של האולימפיאדה - סמל הספורט; והכתים בדם את דגלה. דגל חמש הטבעות האולימפי, לעולם לא יהיה כפי שהיה.
"עשרות רבות של שנים נמנעו גרמניה ונמנע הוועד האולימפי הבינלאומי מהנצחת אחד-עשר הספורטאים. לצערן ולכאבן של משפחות הקורבנות על אובדן יקיריהן, לייסורים ולדמעות, וגם לצלקות הטראומטיות שאותן נשאו הניצולים והשורדים במשך השנים, התווספו כאבי האדישות והפניית העורף''.
לדברי הרצוג, ''אלה היו שנים שבהן נדמה שנשכחה אמת אחת פשוטה: זוהי לא טרגדיה יהודית וישראלית, זוהי טרגדיה עולמית. טרגדיה שיש להזכיר ולהנציח בכל אולימפיאדה, וללמד את לקחיה מדור לדור. טרגדיה שמדגישה לנו שוב ושוב, כי אין דבר הפוך יותר מספורט מאשר טרור, ואין דבר הפוך יותר מטרור מאשר הרוח הספורטיבית. אסור שהעולם ישכח את מה שקרה באולימפיאדת מינכן''.
''אסור שהעולם ישכח: המלחמה בטרור, בכל מקום, בכל זמן, חייבת להיות משותפת, נחושה ותקיפה. עתיד החברה האנושית, תלוי בכך שנקדש את הטוב, ובה בעת – שנוקיע וננצח את הרע. במובן הזה, ולא רק בו, החלטתה של גרמניה מהימים האחרונים - שאני שב ומודה במיוחד לידידי הנשיא פרנק-ולטר שטיינמאייר, על מאמציו העצומים, ועימו לממשלה הפדרלית, לממשלת בוואריה, ולעיריית מינכן - על קבלתה; ההחלטה לקחת אחריות על המחדלים סביב הטבח ואחריו, לאפשר לחקור אותם באופן אובייקטיבי ויסודי, ולפצות את בני משפחות הקורבנות, היא חלק מקידוש הטוב והניצחון על הרע. ויש בה, בתום חצי מאה, צעד מוסרי חשוב וצודק, כלפי הקורבנות, כלפי המשפחות, וכלפי ההיסטוריה'', הוסיף הרצוג.
השר טרופר, הנציג הרשמי של ממשלת ישראל, אמר בטקס: "יובל חלף מאז האירועים המזוויעים של ספטמבר 1972, והתיקון ארך זמן רב מאד. עשרות שנים של אירועי ספורט אולימפיים, חגיגיים ומרגשים, שהתקיימו תוך הדחקה והרחקה של הכתם האפל ביותר בתולדות המשחקים האולימפיים. שנים בהן כאבכן – המשפחות השכולות – התקיים בשולי האירועים; שנים של המתנה להכאה על חטא ולהכרה בעוול, שנוסף על האסון. אנחנו כאן כדי לזכור ולהזכיר".
בטקס' שנערך בפארק האולימפי, נכחו גם אסתר רוט שחמורוב ושלומית ניר טור, שתי הספורטאיות חברות המשלחת האולימפית ב-1972 שניצלו מהטבח. יו"ר הוועד האולימפי יעל ארד התייחסה בטקס לקושי של הספורט הישראלי להשתקם מהאבידות שספגו בטבח: "לצד האבל האישי, הספורט הישראלי איבד את צמרת המאמנים, הספורטאים והשופטים. לקח 20 שנה לספורט הישראלי להתאושש מהפיגוע, ועד שישראל פרצה את תקרת הזכוכית של המדליות האולימפיות. 50 שנה אחרי מינכן יש לישראל 13 מדליות אולימפיות, עבורי זה הניצחון של הספורט הישראלי".
שר החינוך הבווארי פרופ׳ מיכאל פיצולו אמר בטקס כי "מתקפת הטרור הנתעבת עלתה בחייהם של 12 בני אדם, אבל היעד האמיתי של המחבלים היתה מדינת ישראל. זו היתה מתקפה על החירות והדמוקרטיה. לפני 50 שנה גרמניה כשלה בהגנה על הספורטאים, אבל למדנו מאז. ההגנה על מוסדות יהודיים בבוואריה ובגרמניה היא עניין טבעי מאז".
קודם לכן אילנה רומנו, אלמנתו של הנרצח יוסף רומנו, אמרה בריאיון בכאן רשת ב: "סוף סוף הם יפתחו את כל הארכיונים ויקימו ועדת חקירה. ב-1972 עדיין היה שלטון חשוך. הם אמרו לי 'אנחנו לא אשמים, אם אתם רוצים לבכות תבכו בבית' ושהמחבלים לוחמי חופש. אנחנו חטפנו העלבות פה, היום מקבלים אותנו בשטיחים אדומים והמון אהבה. נוח להם וקל להם היום לקבל ולהטיל את האשמה. האנשים שהיו אשמים כבר לא איתנו".
בהמשך הריאיון עם אריה גולן בתוכנית "הבוקר הזה" רומנו הוסיפה כי התרגשה מדקת הדומייה שהונהגה בכל מגרשי הכדורגל בגרמניה בסוף השבוע האחרון: "זה מצמרר לאן הגענו. היה צריך להאכיל אותם בכפיות לאט לאט. היום הגרמני מבין יותר ממה שהוא הבין ב-72. היום הם מודים - זה ההישג הגדול".