נתח מרכזי בקרע שעדיין לא אוחה ביהדות התורה ומאיים על שלמותה של המפלגה וממילא גם על גוש נתניהו, הוא בתכנית הלימוד שעליה חתם האדמו"ר מבעלז. מי שקידם את תכנית הלימודים הזו הוא חבר הכנסת משה קינלי טורפז עמו שוחחנו.
חבר הכנסת טורפז מטיל ספק במרכזיותה של תכנית הלימוד במחלוקת, אך הוא מספר: "אכן הייתי מעורב. ועד החינוך של חסידות בעלז הגיעה אליי לפני כשנה וחצי לפגישה כדי לבחון את סוגיית לימודי הליבה ולהגיע לתקצוב מלא של מוסדות החינוך שלהם. לא חשבתי בשום שלב על השלכות פוליטיות והנחות העבודה היו של שמירת אורח החיים המלא ולמעשה מה שקורה אצלם הוא מה שקורה בחינוך העצמאי, כלומר שמירה על עצמאות מלאה, לימודי ליבה ככל האפשר ברמה גבוהה ללא שינוי באורח חייהם".
לטעמו של טורפז "המשבר הפוליטי הנוכחי לא באמת נובע מההסכם הזה, אלא יושב על היסטוריה ארוכת שנים של מתיחויות ארוכות שנים בין חסידים לליטאים, גם על אוטוריטה רוחנית, על עצמאות וגם על חינוך, אבל זה הסיפור הקטן. יש כאן מריבה פוליטית של מי יהיה מספר אחד ומי במספר שבע ודברים נוספים. זה שהחינוך נכנס לפה זו הפתעה, אבל זה לא לב האירוע, אפילו לא קרוב".
טורפז מציין כי הוא מכיר היטב את המאבקים הפנימיים בחברה החרדית עוד מימיו כראש מינהל החינוך של עיריית ירושלים, וככזה הוא מודע לפערים בין הצדדים. "אני רוצה לקוות שהם יגיעו לעמק שווה כלשהו מבחינתם. אני סבור שככל שהחברה החרדית תהיה יותר משולבת בחברה הישראלית עם לימודי יסוד ברמה גבוהה כך שכל נער ונערה חרדים יוכלו להשתלב בשוק ההשכלה הגבוהה והתעסוקה זה יהיה טוב למדינה ולחרדים, וזאת מתוך כבוד לאורח חייהם. לכן אני לא רואה כאן סיבה למריבה או כעס".
סיבת המחלוקת האמתית, לטעמו של טורפז, היא תחושת הליטאים שהם אינם מיוצגים בהתאם לגודלם. הם רואים את תקדים ההיפרדות בבחירות למועצת ירושלים כהוכחה לכך שכוחם כפול מזה של החסידים. הם מכנים זאת בסיסמא '6-3' ומשוכנעים שכוחם אמור להיות כפול גם במודל הארצי. בנוסף קיימים ויכוחים על אוטוריטות לבד מהויכוח על מי שיוביל, גפני או גולדקנופף שכעת זה תורו להוביל ושינוי שכזה עשוי להוציא את חבר הכנסת פינדרוס מהכנסת וכיוצא באלה. "יש כאן ויכוחים מעניינים מבחינת מה שקורה בחברה החרדית ובעשור האחרון אני שקוע בכך רבות. הגישה שלי ושל יש עתיד היא הגשת יד לכולם ולהיות מחוברים לכל חלקי החברה הישראלית ולא להדיר אף אחד למעט הקצוות, המשותפת ובן גביר וסמוטריץ' בצד השני. גם לחברה החרדית ולליכוד יש מקום בממשלה שנקים אחרי הבחירות".
מאחר ועלתה בדבריו של חבר הכנסת טורפז ההשוואה שמפלגתו עורכת בין מפלגת 'הציונות הדתית' לרשימה המשותפת, שאלנו אם בעיניו מר"צ אינה קיצונית והוא משיב בשלילה: "לא, מר"צ היא מפלגה ציונית", הוא משיב ואנחנו מזכירים לו שמר"צ עצמה הוציאה את המילה ציונות ממצעה. "אני מכיר את חברי הכנסת של מרצ וכמתנחל שגר בגוש עציון אני לא יכול לומר שמר"צ אינה מפלגה לא ציונית. מי שמוציא את עצמו מהכלל הוא הכופר בעיקר. המשותפת הוציאה את עצמה מהכלל ולכן לא נשב איתה בממשלה הבאה", הוא אומר ואנחנו מזכירים שסמוטריץ' לא הוציא את עצמו מהכלל. "הקו שמובילים היום סמוטריץ' ובן גביר מוציא אותם מהשיח שיותר ממאה מנדטים מצויים בתוכו. לכן לפיד ירכיב את הממשלה הבאה ונקרא גם לליכוד וגם למפלגות החרדיות וכמובן מפלגות הגוש שלנו כולל רע"מ להצטרף".
ובחזרה לסוגיית הפיצול המסתמן ביהדות התורה. אולי, אנחנו שואלים, ל'יש עתיד' יש אינטרס שהחרדים יתפצלו, אחת המפלגות תרד אל מתחת לאחוז החסימה וכך תבוא זו שנותרה לקואליציה עם דרישות פחותות. "אני לא בעמדה של מפשר למרות היחסים הטובים שיש לי עם ש"ס ויהדות התורה. זה עניין פנים חרדי ואנחנו לא צריכים להתערב בו. יש לי כבוד רב לחברה החרדית. בעיניי פיצולים באופן כללי לא טובים וגם באינטרסים הפוליטיים בדרך כלל כשיש מפלגות סביב אחוז החסימה החשבון ברור שאם ירוצו בנפרד אחת מהן או שתיהן לא יעברו את אחוז החסימה. אני חושב שזה רע לייצוג החרדי. לקבוצות הגדולות בחברה הישראלית צריך להיות ייצוג, ולא טוב אם שלושה או ארבעה מנדטים לא יהיו מיוצגים".