בפינה מספר 32 בסדרת "חינוך מהבית" מנתח הרב יונה גודמן את ההבדל החינוכי בין 'נאום' של הורים או מחנכים לצעירים, שרווי בביקורת, ובין 'שיחה עם' שכוללת גם הכוונה עדינה.
"לדבריו של פסיכולוג בכיר להם נחשפתי לאחרונה", כך מספר הרב יונה, "עדיף שהורים ידברו פחות עם ילדיהם המתבגרים. מניסיונו הקליני הוא למד שהורים לא פעם מעצבנים את ילדיהם בנאומים על מגוון נושאים, ועדיף שפשוט ידברו איתם פחות".
הרב גודמן מביא ציטוט זה, כדי לחלוק עליו, או ליתר דיוק, "כדי לעשות חילוק והבחנה בין שני מצבים". לדעתו, "צריך להבחין בין נאום לשיחה, ובין לדבר 'אל' הנער לעומת לדבר 'עם' הנער". לדברי גודמן, אם הורים (או מחנכים) נואמים אל הצעירים, אכן פעמים עדיף לשתוק ולחסוך זאת, שהרי זה לא מקדם דבר. אך בהחלט יש עניין לדבר 'עם', ואף להרבות בשיחה, בתנאי שמצליחים לשוחח באמת. גם כשמשהו מעצבן אותנו, עלינו ללמוד להקשיב, להתעניין ובהחלט גם להביע דעה. אך זאת לא כשופט השומע את טענות הנאשם וגוזר, אלא כהורה או מורה שיודעים להיות: קשובים, אכפתיים ומורי דרך.
"כמובן", כך לדבריו, "יש מקום להצבת גבולות ולעתים אף ניתן להשמיע ביקורת". אך עלינו ללמוד להבחין בין אלו ובין המצב העיקרי המומלץ, שהוא שיח פתוח בו שני הצדדים לומדים וצומחים. מומלץ לנסות בבית...".