מקרה נדיר ומובהק בו היועמ"שית נתנה עצה משפטית שגויה לממשלה, ונגררה לפעול בניגוד לעמדת בית המשפט תוך הכשלת הממשלה. גברת בהרב-מיארה נכשלה ומכשילה. כדאי לעקוב אחר הידרדרותה:
הממשלה מבקשת למנות רמטכ"ל, למרות תקופת הבחירות. בקשה סבירה, ובדין התירה היועמ"שית את המינוי. אלא שהמינוי דורש, ע"פ החלטת ממשלה, בדיקה בידי 'הוועדה למינוי בכירים' החסרה יו"ר.
הוועדה מתמנה, בדרך כלל, לשמונה שנים. לוועדה ניתן למצוא פתרונות אחרים, ולא למנות לתקופה כה ארוכה בידי ממשלת מעבר. הוועדה יכולה לפעול בהרכב חסר, ואחד מחבריה יהיה מ"מ היו"ר, או לבחור יו"ר וועדה אד-הוקי למינוי הנוכחי.
היועמ"שית לא חיפשה פתרונות זמניים, והתירה למנות גם את הוועדה ל-8 שנים. החלטתה בעניין זכתה לביקורת ציבורית נוקבת. בג"ץ הציע לה, היום, למנות באופן אד-הוקי את היו"ר, ובכך להודות בטעותה בהסכימה למינוי ארוך השנים.
אם הייתה היועמ"שית נענית להצעת בג"ץ, הייתה הוועדה מתכנסת לאלתר, ואישור מינוי הרמטכ"ל לא היה מתעכב. זו העמדה המשפטית עליה המליץ בית המשפט, זו העמדה אשר הייתה מאפשרת לממשלה להמשיך במינוי הרמטכ"ל לאלתר.
היועמ"שית דחתה, מתוך עיקשות מכוערת, הצעת הפשרה של בית המשפט. חשוב להדגיש: קבלת הפשרה הייתה מובילה למינוי מהיר של הרמטכ"ל. הדחייה מעכבת את המינוי עד לקבלת פס"ד של בית המשפט בעניין. אין לבית המשפט סיבה למהר בכתיבת פסק הדין, כיוון שהיועמ"שית אחראית לעיכוב במינוי הרמטכ"ל.
אז מה יש לנו כאן? יועמ"שית קיבלה החלטה כושלת כדי להאיץ מינוי הרמטכ"ל, ומתעקשת על ההחלטה גם כאשר היא מעכבת את מינוי הרמטכ"ל, כדי לא להודות בטעותה.
תפקיד הממשלה להעמיד את היועמ"שית במקומה, ולהסיר המכשול בפני מינוי הרמטכ"ל.
השרה שקד הצביעה בישיבת הממשלה על טעות היועמ"שית. היא וראש הממשלה החלופי נפתלי בנט, ראש הממשלה לפיד ושר המשפטים גדעון סער יכולים להוביל להחלטה הגונה יותר משפטית וציבורית, ולא פחות חשוב מכך – להאיץ מינוי הרמטכ"ל. האם יש ממשלה בירושלים?
ד"ר הדר ליפשיץ הוא מרצה במכללת שערי מדע ומשפט, ומורה לאזרחות בישיבת בני עקיבא נחלים