ארגון חותם משיק הערב (חמישי) את הספר שו"ת ישרי לבב העוסק בשאלות הלכתיות סביב סוגיית המשיכה התוך-מגדרית. מנכ"ל חותם, עמיטל בראלי, מתארח באולפן ערוץ 7 ומספר על התוכן המורכב של הספר.

בפתח הדברים נשאל בראלי אם הספר אכן עומד תחת הכותרת איתה הוא פותח 'ואהבת לכעך' כמוך', או שבסופו של יום הוא מביע התנגדות לנתח מהאוכלוסיה. לדבריו הספר הוא ספר של בעד, כהגדרתו. "הוא בא לתת לאנשים שמתמודדים עם סוגיית המשיכה התוך מגדרית קודם כל אמפתיה למצב שבו הן נמצאים, לקשיים ולשאלות האמוניות וההלכתיות, לתת תחושה שיש מי שמבין את הדבר ורוצה לתת כלים רוחניים ואמוניים להתמודדות".

בנוסף, אומר בראלי, "האמפתיה לא יכולה לגלוש ללגיטימציה. הספר אומר שזו התורה וזו האמירה הערכית הלכתית ויחד עם הכאב והצער שנחנו מבינים שאותם אנשים חווים אנחנו יודעים שיש ערכים שצריכים להישמר. החידוש של הספר הזה הוא שכל הדברים נמצאים בפעם הראשונה מסודרים על השולחן, כמעט כל הסוגיות שמעסיקות את עולם הלהט"ב".

בדבריו מציין בראלי כי לא חותם הם ששמים את הסוגיה על השולחן הציבורי, אלא היא נמצאת כבר ממילא מזה עשרות שנים וחלק גדול מהדיון הפך לדגל ואג'נדה שכולם נחשפים אליה ומתמודדים איתה, ומולה יש לומר את האמירה הערכית של התורה ולצאת ממחילות הפחד והחשש לומר את הערכים והאמיתות של התורה. "הספר הזה דורש אומץ לב גדול", הוא אומר וקובע כי התחמקות מהסוגיות הללו תייצר אנשים שמאבדים עמוד שדרה רוחני מול האמירות הפרוגרסיביות בנושא זה.

ומדוע הנושא הפך לנושא שעסוקים בו כל כך, הרבה יותר מכפי שעוסקים בהתמודדויות עם עוברי עבירות אחרות? "אנשים שלא שומרים שבת ברובם לא מרימים דגל של אי שמירת שבת או אי אכילת כשר. בנושא הלהט"בי יש עניין של נשיאת דגל, יש ויכוח ציבורי ערכי על מראה החברה שלנו ועל מושג המשפחה. מעבר להתמודדות הפרט יש רצון להשפיע על השיח והזירה הציבורית, וגם אנחנו צריכים לומר מה התפיסה התורנית".

"בנוסף, אנשים לא מזהים את עצמם סביב נושא השבת או אכילת הלא כשר. כאן אנשים אומרים אני להט"ב באמירה משמעותית המזהה את האישיות ככזו, ולכן דווקא בגלל האמירה הפרוגרסיבית שמדברת על רשות הרבים ומקומו של האדם יש צורך שנאמר את התפיסה הערכית שלנו".

בחלקו הראשון עוסק הספר בשאלות הלכתיות פרטיות ובחלקו האחר בשאלות ציבוריות כמו השתתפות בחתונה להט"בית, הכרת דירה לזוג להט"בי ועוד. "מעבר לנקודת הפרט אנחנו נותנים כלים למי שמתמודד לראות את הדברים מפרספקטיבה תורנית רחבה יותר כדי שתהיה לו יכולת ערכית להתמודד עם המצוקה. מעבר לכך אנחנו שואלים איך החברה כחברה צריכה להתמודד באוסף שאלות שרובן עולות מהשטח". שאלות אלה מתמרנות בין הרצון לשמור על המסורת ההלכתית, על המותר והאסור, ועם זאת להישמר מלפגוע בזולת. "יש כאן צלילה לנקודות הכי קשות בשיח הציבורי ולתת להם מענה תורני מתוך מבט של הזדהות עם הכאב".

על הפולמוס בין הסבורים שמדובר בנטיה מולדת או נרכשת, אומר בראלי כי לא ניתן להתכחש לכך שהנטיה קיימת ובמקביל ניתן לראות את הניסיון של גופים שונים לא רק לתת זכויות לבעלי התמודדות כזו, אלא להשפיע על החברה כולה בתפיסות שונות, והדברים מגיעים גם לחינוך הממלכתי דתי. "הספר הזה ראשון בתחומו כשהוא מעניק גם את התפיסה הערכית וגם את היכולת לפרט להתמודד ולקבל את המענה שיתרום לו בהתמודדות היומיומית".

האם הספר מביע הבנה אמתית למצוקה הפרטית והפרטנית של משפחה שבנה שייך לקהילת הלהט"ב? בראלי מבהיר שהספר מבקש של להתעלם משאלת המותר והאסור, מה תועבה ומה לא, והדברים צריכים להיאמר גם אם בחלקם הם לא נשמעים. אין להסתיר את העמדה ההלכתית תורנית. מעבר לזה, הוא אומר, אנשים רבים רוצים לדעת כיצד לנהוג מבלי להיגרר אחרי האמירה שאליה מובילה החברה. זאת מתוך האמירות הערכיות של עולם הקודש. "האחריות שלנו כלפי עצמנו וכלפי הילדים שלנו היא שאותן אמירות ואותה התייחסות תורנית לא תוחבא בארון".

ברמה האישית מספר בראלי כי הוא מכיר מתמודדים בסוגיה זו, אך אינו שייך לעולם הטיפול. לעומת זאת הרב ארל'ה הראל שכתב את הספר מכיר היטב את הסוגיות וההתמודדות והשאלות שעולות בספר הוצפו במרוצת השנים בפניו ובפני אישים דומים לו. הוא עצמו תומך ומסייע ומצוי בסוגיות אלה מזה שנים רבות. את הספר כתב בהדרכת הרב יעקב אריאל.