הלחץ האמריקני לשינוי הוראות הפתיחה באש

בעקבות פרסום התחקיר הצבאי על מותה של העיתונאית הערבייה בעלת האזרחות האמריקנית -שירין אבו עאקלה, שנהרגה במהלך מבצע מעצרים של צה"ל בג'נין בחודש מאי האחרון, אמר סגן דובר משרד החוץ האמריקני וידנט פאטל בתדרוך לכתבים שהתקיים ביום שלישי, כי בכוונת ארה"ב: "ללחוץ על שותפינו הישראלים לבחון ביסודיות את מדיניות והוראות הפתיחה באש, וכן לשקול צעדים נוספים שיצמצמו את הסיכון לפגיעה באזרחים, להגן על עיתונאים ולמנוע טרגדיות דומות בעתיד".

לטענת הדובר, עליו הופעל לחץ כבד מצד מספר כתבים בנושא, הלחץ על ישראל מופעל ברמות הבכירות ביותר.

הצהרת דובר זו נאמרת שבועות ספורים לאחר פרסום של העיתונאי ברק רביד לפיו שר החוץ האמריקני, טוני בלינקן, ביקש בשיחת טלפון עם שר הביטחון בני גנץ כי ישראל תבחן מחדש את הוראות הפתיחה באש בגדה המערבית לאור התקרית בה נהרגה העיתונאית. גם ברברה ליף, ראשת אגף המזרח התיכון במחלקת המדינה, הציפה את הנושא בעת ביקור שערכה באזור לאחרונה, כשהביעה חשש מהסלמה וביקשה מישראל לנקוט צעדים שימנעו פגיעה באזרחים.

תשובת ישראל ללחץ האמריקני צריכה להיות קצרה, נחושה וברורה: כל מי שנכנס לשדה קרב שם את נפשו בכפו. עיתונאי שרוצה לסקר מעשי אלימות ולא לסכן את חייו שיפנה לסיקור זירות ספורט של אומנויות לחימה, עדיף מחוץ לזירה. מי שמאפשר ומסייע לאויב לפעול מקרבו או לידו, תומך או מעודד את פעילותו- דמו בראשו.

מלכתחילה צריך היה צה"ל לפרסם הצהרה רשמית בגין מותה של העיתונאית אבו עקלה בזו הלשון: "צה"ל שולל את כל ההאשמות כנגדו ומצר על מותה של העיתונאית, שככל הנראה נורתה בידי מחבלים עת נקלעה מרצונה לזירת הקרב בג'נין". שהרי אין ולא נמצאה שום הוכחה חותכת וחד משמעית לאחריות לוחמי צה"ל למותה- לא בזמן האירוע, לא בתומו ואף לא לאחר החקירה המאומצת שניהל צה"ל בכל הכלים העומדים לרשותו.

יש להיעתר לבקשת האמריקנים ולעדכנם שאנו מפיקים לקחים ולומדים על הוראות הפתיחה באש גם מהם, ואין הם טובים משלנו! הרי ידוע ומוכר משכבר הימים שעם כוחות הביטחון האמריקנים לסוגיהם (הצבא, הבולשת והמשטרה לדוגמא) "לא מתעסקים" משום שאין הם נוטלים סיכונים מיותרים. שם כידוע יורים והורגים לרוב לפי הכללים האמריקניים הישנים והטובים, על אדמת ארה"ב או הרחק מעבר לים כפי שארע לאחרונה באפגניסטן, גם אויבים וגם אזרחים ובכללם עיתונאים שלא מצייתים לכללים או נקלעים שלא בטובתם למקומות אסורים. אפשר לסיים את המענה ללחץ האמריקנים בשימוש במטבע לשון המוכר להם היטב: Be careful with what you wish for""- היזהרו במשאלותיכם!

ייתכן מאד שצה"ל יכול וצריך לשפר את הוראות הפתיחה באש בהגנת מחנותיו, מתקניו כמו גם בגבולות המדינה, כפי שנעשה הדבר בארה"ב הנאורה, לכאורה. כך לדוגמא יש לשקול מתן היתר לירות בכל מי שמעז לגעת בגדר או להתקרב למטרות פליליות, חבלניות או סתם בכדי להתגרות בכוחות המתאמנים בשטחי האש בגליל או בצאלים.

לערבים בשטחי יהודה שומרון ורצועת עזה יש להודיע חגיגית בשפת "הבומבה" או "האש" המוכרת לכולם מגיל קטן, כי כל ערבי חמוש המסכן את בטחון ישראל והפועל שלא בסמכות, קרי- אינו איש מנגנוני בטחון של הרשות הפלסטינית שמתואמת עם ישראל, אשר יאותר בכל עת ובכל מקום בארץ ישראל- מהווה מטרה לגיטימית למעצר, תקיפה וחיסול באמצעות צלפים, טילים וירי ממסוקי קרב ומל"טים תוקפים. חיסול מסיבי של מחבלים בכל אמצעי וזמן עשוי לשפר את ההרתעה ולצמצם את החיכוך והאבדות של כלל המעורבים בסכסוך, בטווח הבינוני והארוך.   

בכל מקרה, אין לאפשר להשפעות חיצוניות מצד אומות העולם המוסריות לכאורה והצבועות בהוויה, להשפיע על מדיניות הפתיחה באש המחמירה שנקבעת בצה"ל באופן שיחמיר עוד יותר על הקיים. גישה זו נכונה גם לגבי כל האמצעים האחרים הננקטים על ידי מדינת ישראל במסגרת מלחמתה בטרור הערבי מחד, וחיזוק ההתיישבות הישראלית בכל שטחי ארץ ישראל, מאידך. כדוגמא ניתן לציין את הלחץ המופעל על ישראל לאחרונה בעקבות סגירת המוסדות האזרחיים- חברתיים המזוהים עם ארגון הטרור "החזית העממית", ההתערבות הגסה במדיניות ההתיישבות היהודית בירושלים כבכל רחבי יהודה, שומרון והבקעה.