רחובות הרשות הפלשתינית גועשים, אם כי על פי דיווחים אחרונים יש חתירה של ועד הפלגים הפלשתיניים להפסקת המהומות והירי ההדדי בתמורה לשחרור העצורים שלכדו מנגנוני הביטחון של הרש"פ.
על מה שיתכן ומלמד אופי העימותים האחרונים ברחוב הפלשתיני שוחחנו עם אל"מ במיל' ד"ר משה אלעד, מרצה במכללה האקדמית גליל מערבי בעכו ובעבר ראש מנגנון התיאום הביטחוני מול הרש"פ בתקופת אוסלו.
"היה כאן ניסיון של אבו מאזן להתעמת עם הפלגים, אבל הוא הבין מיד את משמעות הדבר ונסוג מיד. כעת הם ימנו ועדת חקירה לבדיקת הנושא, ישלמו אתנן בצורת שחרור האסירים ונחזור לנקודת ההתחלה. אין נכונות אמתית של אבו מאזן להתעמת איתם. הוא יודע שאם הוא יתעמת ברצינות הוא יוביל בכך למלחמת אחים פלשתינית שלא הייתה כדוגמתה מאז 36'. אם הוא לא יתעמת הדבר יכניס את צה"ל לוואקום הזה וזה כבר לא אכפת לו", אומר אל"מ במיל אלעד.
לדבריו, אבו מאזן "לא רוצה להיכנס להיסטוריה כמי שיזם והיה מעורב במלחמת אחים, ולא להיזכר כמי שגרם לשפיכות דמים בחברה הפלשתינית ואירוע של יני 2007 ייחשב תמיד לחובת חמאס ולא לחובתו כי הוא לכאורה היה בסדר. לכן הם ישמיעו קולות שהם כביכול עושים משהו מול הפלגים, אבל בפועל יהיו הפסקות אש, הודנות שכאלה, ונחזור לנקודת ההתחלה".
לנוכח מציאות זו שאלנו את ד"ר אלעד מתוקף תפקיד העבר בו כיהן כראש מנגנון התיאום הביטחוני עם הרש,פ בתקופת אוסלו, האם לא בדיוק על כך חתמה הרש"פ בהסכמי אוסלו, על מאבק שלה בארגוני הטרור? האם לא בכך אמורה הייתה רצינותה להיבחן?
"אין כאן עניין של להיבחן, אלא עניין של הסכמה בין שני הצדדים. בהסכם כתוב בצורה ברורה שהם צריכים להילחם בטרור ולמנוע פעולות עוינות. כבר בשנים הראשונות הם התעקשו שלא לעשות דבר מעבר לדיווחי טלפון. רג'וב היה אז ראש הביטחון המסכל, והוא לא נגע במעצרים ואמר שהם לא קבלני משנה או סוכנים שלנו. זה השתנה רק כשהיה איום של חמאס והג'יהאד על הרשות עצמה ואז הם התעוררו והגענו למצב שבו ראש המנגנונים היה עוצר את האנשים עוד לפני שצה"ל ביקש זאת ממנו".
אלעד מציין בדבריו כי הסכם אוסלו כתוב עברית אנגלית וערבית ובעוד הצד הישראלי קרא את הכתוב בו והצד האמריקאי אמור היה להיות המפשר והמכריע בין הצדדים, הפלשתינים העניקו פרשנות משלהם לכל סעיף וסעיף, ועל פי פרשנות זו פעלו.
דוגמא לכך הוא מוצא בקבר רחל ובקבר יוסף עליהם נאמר שמדובר בנקודות שישראל תוכל להכניס אליהם את אזרחיה כרצונה והרש"פ מחויבת לדאוג לביטחונם ואבטחתם של הנכנסים, אך בפועל הפרשנות של הרש"פ קבעה שקבר רחל הוא מסגד והכניסה הישראלית אינה מקובלת עליהם, כך שבפועל נוצרה מציאות מעשית בשטח שאותה הם סירבו לקבל באופן רשמי. על קבר יוסף, הוא אומר "הפרשנות שלהם היא שזה שטח פלשתיני וברצותם ירימו את המסך וברצותם יורידו אותו. הם בעלי הבית".
"כמעט ואין סעיף בהסכם הזה, למרות שהכול ברור בו, שהיה ממומש על פי הכתוב. הכול היה הסכמות של הרגע האחרון", אומר אלעד ומספר כי בתקופתו נרשמו מדי חודש כ-3000 הפרות פלשתיניות של ההסכם, וכשהתברר לרש"פ שישראל מתעדת את ההפרות הללו החליטו שם לייצר רישום מקביל על פי פרשנותם הם. בעוד ישראל רושמת מקרים שבהם שוטרים פלשתינים נכנסו לאזורים שהיה אסור להם לנוע במדים, נשאו נשק במקומות שאסור, פרסו כוחות במקומות שאסור, ירו באוויר ועוד, הם רשמו מקרים כדוגמת אירוע בו נחטף נהג מונית ישראלי וכשהרש"פ סירבה לחלצו נכנסו כוחות צה"ל לעשות זאת. בעיניהם היה מדובר בהפרת הסכם שנרשמה לחובת ישראל.
"אבו מאזן בדילמה הקשה ביותר מאז קיבל את הירושה מערפאת. כל דרך שבה יפעל תגרום לנזק והוא מנסה לנווט ך שהוא ייפגע מה שפחות. הוא לא רוצה לעזוב את המקום שמכניס לו הרבה כסף כוח ושלטון, הוא לא רוצה לשחק לידי ישראל כדי שלא לחטוף מהצד השני ולכן הוא ימצא דרך ביניים לעשות מינימום כדי לא לשבור כלים, אבל שלא נשלה את עצמנו, הוא לא יעשה את מה שכוכבי, גנץ ולפיד מבקשים ממנו".