במכללה האקדמית כנרת יתקיים הכנס השישי למחקרי צבא וחברה בישראל ובו יוצג בין השאר מחקרו של ד"ר יורם עברון, על ההתייעלות והחיסכון הכלכלי לצבאות העושים שימוש בטכנולוגיות המפותחות בסקטור האזרחי, ובהן רכבים אוטונומיים, בינה מלאכותית, הדפסות תלת מימד, שימוש בחומרים חדשים ועוד.
ד"ר יורם עברון, חבר סגל החוג ללימודי אסיה באוניברסיטת חיפה, מספר בראיון לערוץ 7 על מחקרו ומציין כי שימוש בחומרים פשוטים שפותחו בטכנולוגיות וותיקות בזירה האזרחית שולבו כבר בעבר, ואין בכך חידוש, אך התייחסותו שלו במחקרו ממוקדת בטכנולוגיות החדשות.
"תעשיות ביטחוניות השתמשו במתכות ובחלקים בסיסיים כמו ברגים וכבלים במערכות השונות, ואלו מוצרים פשוטים ברמת סיווג נמוכה ולא היוו גורם מכריע באיכות מערכות הנשק. לעומת זאת היום משלבים מכלולים הרבה יותר מתקדמים כמו חומרים מורכבים למטוסים, מנועי רחפנים ורחפנים, מערכות תקשורת מתקדמות שמפותחות בחברות אזרחיות ועוד".
ד"ר עברון מציין כי עד כה "מי שהוביל את המחקר והפיתוח היו הממסדים הביטחוניים במדינות השונות. היום החברות האזרחיות הן שמובילות את המחקר והפיתוח. להן השוק גדול ותקציבי המחקר והפיתוח גדולים יותר וכנראה גם מנהלים פיתוח בצורה יותר יעילה". מציאות זו הופכת את הפיתוח האזרחי ליעיל וכלכלי הרבה יותר.
על אף כל היתרונות הללו קיימים קשיים וחסמים מול שילוב הטכנולוגיות האזרחיות בשורות מערכות הביטחון. עברון מציין שחלק מהסיבות לכך אובייקטיביות וחלק לא. "ראשית, היה מונופול של שנים לאספקת נשק לצבאות, ומי שמחזיק במונופול לא מתנדב לוותר עליו. בהרבה מדינות יש מידור גדול בין המגזר הצבאי לאזרחי. לחברות אזרחיות לא פשוט לעשות את המעבר הזה ולא תמיד זה משתלם להן. הן צריכות לעמוד בהתאמות ובתקנים מסוימים. יש גם עניין של תרבות ארגונית, שקיפות ופתיחות לעומת סיווג וסודיות".
מכשול לא צפוי נוסף הוא הרצון של חברות אזרחיות ליבראליות לעסוק בתחומים שלא יהיו שותפים במלחמה, והשינוי הזה במגמת המוצר שלהן מרתיע אותן.
שאלנו את ד"ר עברון על החשש מזליגת מידע ביטחוני רגיש וסודי מצבא אחד לצבא אחר דרך החברה האזרחית שאנשיה יכולים להימצא בנקל בעברו האחר של המתרס ולהעביר מידע ושיטות עבודה לכל מרבה במחיר. על כך הוא משיב ואומר כי אכן מסיבה זו ישנם מוצרים ומנגנונים בתוך מוצרים שצבאות יעדיפו לשלם עליהם יותר ובלבד שהפיתוח שלהם יתבצע בתוך שורות מערכת הביטחון. עם זאת הוא מעיר כי הסיכון של העברת מידע נלקח בחשבון מאחר והמציאות כיום היא מציאות של כניסה ויציאה רציפה של מידע ותקשורת בין גופים ומוצרים שונים.
על ההתמודדות עם חשש מריגול סייבר דרך מערכות שכאלה, אומר עברון כי אכן חשש זה משפיע ואכן ידועים מקרים רבים בהם נמנעה זליגת מידע דרך פרצת סייבר כזו או אחרת והיו גם מקרים של גניבת מידע דרך פרצות מסוג זה. האתגר הזה נלקח בהחלט בחשבון.
ואיפה ישראל ממוקמת בסוגיה זו של שילוב חברות אזרחיות בייעול מערכות ביטחוניות? "באופן לא מפתיע ישראל במקום טוב. בהשוואה למדינות אחרות, הקשר בין התעשייה הביטחונית לתעשיית ההייטק הוא הדוק. רבים מגיעים להייטק דרך הצבא והקשרים נמשכים גם במילואים, חלק ניכר מהחברות ספקיות של הצבא ומשרד הביטחון פועל לשילוב טכנולוגיות אזרחיות בפיתוחים שלו. לא ניתן לקבוע שבהיקפים עצומים, אבל באופן מתקדם מתוך כוונה לשלב טכנולוגיות אזרחיות בפיתוח הצבאי".
ד"ר עברון מעיר כי הדבר קיים גם במשטר דמוקרטי כמו ארה"ב וגם במשטר שאינו דמוקרטי כמו סין ולהערכתו בישראל התופעה קיימת בצורה רחבה ויעילה ביותר.