משרד החינוך ומשרד החוץ הישראלים מעביר בימים אלה תכנית הכשרה מיוחדת למשלחת של בכירים ממערכת החינוך האוקראינית שהגיעו ללמוד כיצד להקים מערך שירות פסיכולוגי ייעוצי ומערך חרום וביטחון שייבנה בדומה למודל הקיים במערכת החינוך של ישראל.
במסגרת הביקור של הבכירים האוקראינים בישראל, יזכו חברי המשלחת להכשרה הכוללת בין השאר כלים לקידום רגולציית החירום, מנגנונים מומלצים לשת"פ עם גופי חרום לאומיים, מתווים לגיבוש מדיניות התגוננות בתרחישים שונים וביניהם 'ירי טילים' וסוגיות הנוגעות לאבטחת מוסדות חינוך.
בנוסף לכך, ילמדו חברי המשלחת מניסיונם של מומחי שפ"י שיציגו את תפיסת ההתמודדות בחירום של שפ"י ובתוכה יקבלו, בין השאר, כלים 'להכשרתם המנטאלית' של צוותי החינוך להתמודדות מיטבית במצבי לחץ ומשבר, כלים לגיבוש מסרים בוני חוסן, עקרונות של סיוע להורים ולילדיהם ותפקידו החיוני של מערך הניהול לשעת חרום המנהל בשגרה כצוות הצל"ח (צוות לשעת חירום).
במהלך ימי ההדרכה יחשפו חברי המשלחת לתכנית ייחודית להתמודדות עם חירום לגיל הרך ויתנסו, בין השאר באמצעות טיפול 'בובות חיבוקי', במספר עקרונות מפתח מתוך התוכנית.
במהלך ההכשרה, יבקרו הצוותים בחדר מצב של משרד החינוך הארצי ויערכו סימולציות של תרחשי קיצון אותם ינתחו, בסיוע מומחי אגף הביטחון ומומחי השירות הפסיכולוגי ייעוצי של משרד החינוך. בנוסף, תבקר המשלחת בתרגיל התגוננות בבית ספר בעיר ירושלים ובמוקד 105 המטה הלאומי להגנת ילדים ונוער ברשת.
בין העקרונות שיעלו במסגרת ההכשרה:
- קבלת פרטים בסיסיים מהנפגע: מה קרה? עם מי הוא היה? האם מישהו בקרבתו נפגע פיזית? מסירת הפרטים מאפשרת לאדם ליצור נרטיב קוהרנטי, להתארגן מבחינה מחשבתית ולחזור למציאות העכשווית. הקשבה אמפתית ומכבדת מחזקת את ביטחונו העצמי ונותנת לו להרגיש מובן ונתמך רגשית ושמתייחסים אליו ואל סיפורו ברצינות.
- מתן מענה קונקרטי לצרכיו המידיים: כוס מים, שירותים, יצירת קשר טלפוני עם קרובי משפחה לדעת שהם במקום בטוח, ובדיקת האפשרויות השונות להמשך: חזרה למקלט, פינוי וכד'. ( Maslow – היררכיה של צרכים בסיסיים, כשבבסיס הפירמידה צרכים פיזיולוגיים ואח"כ צרכי ביטחון).
- "נרמול" תגובתו של הנפגע: "זוהי תגובה נורמלית למצב לא נורמלי." חלוקת דף מידע עם תיאור קצר של התופעות השכיחות אצל מבוגרים וילדים שנחשפו לטראומה, והמלצות להורים לעזור לילד לחזור לשגרה. בסוף הדף מופיע המשפט הבא: "לעתים רחוקות התופעות נמשכות גם מעבר למספר ימים. במקרים אלו, מומלץ להתייעץ עם רופא המשפחה או לפנות אלינו ליעוץ טלפוני". ככל שמטפלים בתסמינים אלה מהר יותר, מפחיתים את הסיכון לפתח PTSD בהמשך (ניצול "חלון ההזדמנויות").
- שינוי מחשבתי: תיקון תפיסות, אמונות ועמדות שליליות ביחס לעצמי, לעולם ולעתיד. "אתה לא אשם במה שקרה, אתה לא לבד, אתה מפחד אך לא חסר אונים, לא כל העולם נגדנו, זאת לא קטסטרופה – את הנזק לרכוש ניתן לתקן, המלחמה תיגמר מתישהו" ועוד.
- תקשורת עם ההורים בכל שלב של האירוע - מרגע הגיעם לבית הספר או מרגע פנייתם הראשונה לביה"ס. חשוב להיות ערוכים לקלוט את ההורים, לענות לשאלותיהם, לתת להם מידע מדויק, להיות זמינים עבורם, להקצות להם מקום ומלווה מיוחד, לעדכן אותם בכל מה שקורה, להציע עזרה ולהדריך כיצד להתנהל עם הילדים במצב שנוצר. לשלוח מכתב מעדכן, להזמין לערב הורים על פי הצורך וכו'. גם כאן היערכות מקדימה מקלה מאוד על התנהלות ברגע האמת.
- "מדיניות פלאפונים ורשתות חברתיות" - שימת דגש על ניהול מידע ומניעת שמועות והפצתן.
ההכשרות מתבצעות בשיתוף עם מש"ב סוכנות הסיוע הלאומית של ישראל במשרד החוץ, מרכז עופרי המשמש שלוחת מש"ב לנושאי חינוך כ-3 עשורים מעביר את ההכשרה.
שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: "במערך הפסיכולוגי במשרד החינוך ישנם אנשי מקצוע מעולים, ערכיים ומחויבים לקשר בין מערכת חינוך להורים וילדים בעת קרב. התנדבנו לחלוק את הניסיון והידע שצברנו לעמיתנו האוקראינים כי זה הדבר המוסרי והנכון לעשות. אני בטוחה שנצליח לשפר ולהקל, ולו במעט, על הקושי שחווים צוותי ההוראה והתלמידים באוקראינה".
מנכ"לית משרד החינוך דלית שטאובר: "מערכת החינוך הישראלית צברה ידע וניסיון חסר תקדים בהתמודדות בחירום המלווה גם במתן מענים רגשיים. לאור זאת, המשרד התנדב לסייע לצוותי החינוך של אוקראינה ולהעניק להם ידע וכלים להתמודדות עם מצב החירום. אנחנו נערכים להרחיב את הסיוע והתמיכה כדי שמערכת החינוך באוקראינה תוכל לבסס תשתית חזקה להתנהלות בחירום".