הרב יעקב שפירא
הרב יעקב שפיראפלאש 90

ישיבת מרכז הרב תקיים ביום ראשון הקרוב עצרת זיכרון במלאת חמישים שנה להסתלקותם של שלושת הרועים, הרב דוד כהן זצ"ל הרב הנזיר, הרב שלום נתן רענן זצ"ל, חתן הרב קוק זצ"ל ור"מ הישיבה, והרב מרדכי הלוי פרום זצ"ל, ר"מ הישיבה.

באזכרה צפויים לדבר ראש הישיבה הרב יעקב שפירא, הרב זלמן מלמד ראש ישיבת בית אל, הרב ישראל מלכיאל והרב ירחמיאל וייס.

הרב שפירא אמר לערוץ 7: "ישיבת מרכז הרב עורכת ביום ראשון עצרת לזכרם של שלושת הרועים, על שם הפסוק בנביא 'ואכחד את שלשת הרעים בירח אחד'. לפני חמישים שנה, הסתלקו הרב רענן, חתנו של הרב זצ"ל בחודש ניסן, בכ"ח באב הרב הנזיר, ובכ"ח אלול הרב ר' מרדכי זצ"ל, כולם בשנה אחת, היה שנה של משבר עצום בישיבה, באותה תקופה גם הרב צבי יהודה היה חולה, הוא שכב בבית חולים הדסה".

"המטרה לא רק להעלות זכרונות לאלו שבכלל לא הכירו את האנשים הללו, עיקר הדגש הוא לדעת שלמרכז הרב יש מסורת של תורה, וכשיש מסורת של תורה צריך להזכיר את אותם אלו שמהם אנחנו שואבים והם עצמם מאיפה הם שאבו, מפני שאחד התפקידים החשובים היום ביותר זה לא לחפש מסורות חדשות אלא להמשיך את אותו קו שהיה בישיבה לפני חמישים שנה ומעלה".

''בשלושת האישים האלו היה דבר מאוד מיוחד: מתיקות של תורה. לר' מרדכי היה לו את המתיקות של תורה באמירת השיעורים. היית מרגיש שהבן אדם הזה בעצם השיעור שלו זה שירה של תורה, מלבד שהיה בעל מנגן גדול, גם השיעורים שלו היו מתוקים מדבש, דבר דבור על אופניו, הוא היה בנאי נפלא בכל סוגייה.

''רב מרדכי פרום ביסודו היה ממשפחה של חסידי גור וכשהוציא את הספר תורת הלוי הוא הביא אותו לאדמו"ר מגור, הבית ישראל, והוא השאיר את זה זמן ממושך על השולחן שלו כי התכבד בכך שאחד מחסידי גור זכה להוציא ספר מוצלח כזה, אמנם לא על כל הספר החינוך, אבל על ההתחלה.

''והרב הנזיר בתחום הנסתר שלו. הרב זצ"ל אמר על הרב הנזיר שהוא אומר בשתיקה יותר משאחרים אומרים בדיבור, אבל הוא גם נתן הרבה שיעורים בישיבה, בעיקר בבית. בשנים האחרונות יצא חלק מהשיעורים שלו על אורות הקודש, דברים נפלאים ביותר.

''אני זכיתי להיות שכן של הרב הנזיר, לאחר פטירתו הייתי עולה לרבנית לעשות הבדלה בכל מוצ"ש. שאלתי את אשתו על מה היה עושה קידוש והבדלה? הרי הוא לא שתה יין, אז היא אמרה לי ששאל את הרב פרנק, רבה של ירושלים, והרב פרנק אמר לו שהוא יוכל לעשות מה שנקרא בחז"ל יין תפוחים.

''והשלישי שבחבורה, ידידי נפשו של הרב הנזיר, דודי הרב רענן זצ"ל, שמלבד מה שנשא בעול של הישיבה, היה לו גם שיעור קבוע שאז היה מתפנה מכל העיסוקים שלו. כל מה שהיה קשור לנשיא בעול, היה תחת ידיו. הם היו שלישיה שלא כולם בני אותו גיל, שלישיה שהטביעה חותם עצום מאוד לא רק לעתה אלא כפי שאומרים על הר הבית: קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא.

"האירוע ביום ראשון זו רק התחלה. מקווים שבהמשך הזמן נעשה ערב בבית הרב קוק עם התלמידים שעדיין זכו לשמוע את הרב הנזיר ואת ר' מרדכי, שהם יבואו ויספרו כל אחד מהחווית שלו, מהדברים שהתרשם וקיבל".

נשמח לסיפור אישי מהרב רענן, חתנו של הרב קוק זצ"ל.

"אנחנו בחודש של אני לדודי ודודי לי, כי הדוד הוא הצד היותר נעים ומפנק, והוא באמת היה כזה, תמיד דאג לאחרים. עד מתי שנסתלק הבן שלו אברהם יצחק ז"ל, הוא היה אדם הכי חייכן. אביו של הרב מרן הרב קוק ז"ל קרא עליו את מה שאומרים בפיטום הקטורת: רבי נתן אומר כשהוא שוחק, מלשון צחוק. הוא היה תמיד היה שמח, חכם ופיקח. אמרו שהוא ורב אריה לוין התחלקו לאיזה צד של ירושלים לדאוג, חלק מהמסכנים דאג להם רב אריה וחלק דאג להם הרב רענן''.

הרב שפירא ממשיך לספר על דודו הגדול, "יש הרבה מכתבים בין הרב קוק לבין חותנו. החתונה אמנם הייתה בירושלים כשהוריו לא היו פה, הם רק אחר כך עלו מליטא לירושלים. בדרך מליטא לארץ ישראל הוא עבר דרך גרמניה שם פגש את אחד הרבנים מאסכולת עולם המוסר, כשנפרד ממנו אותו רב, הוא ביקש ממנו לקחת לו את המזוודה, לדבריו 'אם אני לא עולה לארץ ישראל, לפחות אהיה שותף למי שעולה לארץ ישראל".

"אימי זכרונה לברכה, אמרה לי שהתושבים של אותו מקום בו הם גרו, באו לאחל להם נסיעה טובה, לפני העלייה. 'אנחנו מקנאים בכם שאתה עולים למקום ששם עולים לברכת כהנים בכל יום', הם אמרו. זה היה הראש של הציבור הליטאי שם. הרב רענן למד בטלז ובפוניבז לפני שעלה לארץ, אך מאז שהגיע היה כל כולו מרן הרב זצ"ל, כל השיחה היה רק מה שראה ושמע מהרב זצ"ל. אפילו בשיחות הקצרצרות שהיה אומר לפני תקיעות, בזמן שהרב צבי יהודה לא היה, היו סביב הרב זצ"ל. אנחנו מקווים שנעשה להם נחת רוח, שישפיע טוב לשנה הבאה, שתהיה שנה מתוקה".