"הניסיון להבין את טעמי המצוות שאנו מקיימים מובן וחשוב, ועסקו בזה רבים מגדולי ישראל, ביניהם הרמב"ם במורה נבוכים, בעל ספר החינוך ועוד", כך אומר הרב יונה גודמן בשיחתו השבועית. ברם, הוא מציע לא להקדיש לזה תשומת לב מרובה מדי.
את דבריו פותח הרב יונה בסיפור אמיתי שהוא גם משל. גודמן מספר על נער שניגב שלולית מים מהרצפה, ושוב ושוב נדרש לנגב את המים, במקום לסגור את הברז שטפטף מעל השלולית. הוא רואה בסיפור משל למצב בו לפעמים מטפלים בסממנים של בעיה ולא יורדים לשורשה.
לדעת הרב גודמן, לעתים אנו מנסים לקרב מצווה ללב ילדינו או תלמידינו על ידי הסברת תועלתה. אך אין אנו מבינים שצריך גם לטפח את השורש, הוא עצם הרצון שלהם לקיים את דבר ה' כי הוא ציווה, אף כשלא מבינים זאת. והרי כשמדגישים את התועלת ואת ההיגיון שבמצווה, יוצא שמחנכים אותם שאנו עושים מה שטוב לנו, ועת משהו לא יהיה נוח או 'טוב', הם יוותרו עליו.
לדבריו, הרבה נרוויח בחינוך ילדינו, אם נשכיל להקנות להם ראשית את היסוד של רצון לעשות את דבר ה' כי הוא ציווה, אף כשלא מבינים את דבריו או לא רואים את ההיגיון שבהם. רק לאחר מכן, ניתן גם לנסות ולקרב את הדברים ללב. "דווקא בדור בו מדגישים רבות את מה ש'טוב לי' ואני 'מתחבר אליו', יש חשיבות רבה לחנך ליסוד של 'אנא עבדא דקודשא בריך הוא'. זאת לאורך השנה בכלל, ולקראת ראש השנה וקבלת מלכותו יתברך, בפרט".