חבר הכנסת לשעבר מוטי יוגב ביקר היום בנוף הגליל, שם ביקר את משפחתו של יואל להנגהל ז"ל שנרצח בתקרית אלימה בקרית שמונה. כמי שמלווה את קליטתם של עולים מקהילת בני המנשה מהודו, נפגש גם עם צעירים בקהילה ועל מה ששמע שם שוחחנו עמו.
את דבריו פותח יוגב בדברי הקדמה על עלייתם של בני המנשה לארץ בארבעים השנים האחרונות ביוזמה של הרב אביחייל ולאחר מכן על ידי ארגון 'שבי ישראל'. במסגרת זו עלו עד כה לישראל כ-6000 איש בתחילה לגוש קטיף, בית אל וקרית ארבע ובשנים האחרונות לערים בגליל.
"הם אנשים נהדרים. אמנם נדרשו לגיור מלא, אבל הם חיים את עם ישראל וחיים תורה, משתוקקים לחזור לעם ישראל. בהודו יש עוד 5000 שחיים אורח חיים יהודי וכמהים למגורים בארץ ישראל ואפילו בנחלת מנשה בגולן. הם חלק מעשרת השבטים ואנחנו זוכים לפגוש אותם פה, בעלי מידות טובות, ענוותנים וכמהים ללמוד תורה", אומר יוגב ומציין כי ביוזמת רונן פלוט, ראש עיריית נוף הגליל, עלו עוד שלושה גלי עליה של בני המנשה.
בדבריו מדגיש יוגב את המידות הטובות של עולי בני המנשה ואת היות אופיים הפוך לחלוטין מכל אלימות ועם זאת אירע הרצח הנורא של יואל, "עלם חמודות שלמד בישיבת ההסדר במעלות ורצה להתגייס לצנחנים. הוא הגיע לקרית שמונה כדי לבקר חברה בת גילו, ותיקה יותר, ובעודם יושבים התנפלו עליהם נערים יהודים ונער יהודי רוצח נער יהודי אחר על לא כלום. זה דבר נורא".
העדויות על האירוע והשתלשלותו הגיעו גם מאותה ידידה, שאותה מכיר מוטי יוגב מפעילותו מול הקהילה, וכך גם צעירה נוספת מבני המנשה. הוא עצמו אינו נכנס לפרטי עדויותיהן של השתיים, אך "טענתן הבסיסית היא שהייתה כאן אלימות לא נורמאלית. הייתי במכון לרפואה משפטית וקיבלתי רשמים מהאכזריות שבה תקפו אותו בראשו בפניו ובחזהו. זה מצביע על האכזריות הקשה".
יוגב מספר על מעגלי שיח שמתקיימים עם נערים בגילאי 13 עד גיל גיוס בסיוע אגף הרווחה העירוני בנוף הגליל על מנת לעבד את המקרה. לדבריו הנערים חשים שיואל נפל קרבן לאירוע נוסף של גזענות שגם הם חווים כמותו. "במקרים אחרים שהותקפו נערים קוראים לעברם 'סינים, סינים' בגלל העיניים המעט מלוכסנות. הם קיבלו תחושה של גזענות כלפיהם. דרישת המשפחה, ההורים והאחים, שלא להניח לחקירה ולא לשחרר את הנערים כפי ששמעתי את פרקליט של הנערים דורש. לצד צרכי השיקום דרוש גם הצדק שאומר לא להרפות מהחקירה הזו, כי אין לעולים פה ובעיקר לעולים עדינים שכאלה".
האם בשיח עם הנערים עולה גם תחושת כעס על שהוריהם הביאו אותם לישראל? יוגב משיב בשלילה מוחלטת. "הם חשים רצון עז להיות קשורים לעם ישראל ולהיות בארץ, אבל יש תחושה שהם נתקלים בגזענות מעין זו שהרגישו יוצאי אתיופיה ביחס המשטרה והחברה אליהם. אני מניח שבני המנשה ישתלבו בחברה הישראלית ברמות גבוהות יותר. יש בהם אינטליגנציה ואינטליגנציה רגשית גבוהה מאוד. יש בהם רצון ללמוד ולהשתלב והדבר מחייב אותנו להעצים אותם ולשפר את קליטת העליה מארצות פחות מפותחות".
בדיוק בתחום זה של שידרוג העלייה של אותם עולים עוסק מוטי יוגב מאז עזב את הפוליטיקה, ועל כך הוא מספר: "חשוב להשפיע בכנסת ובממשלה, אבל לא מצאתי לכך את הכלים בתקופה האחרונה כי לקחתי על עצמי מחויבויות אחרות בתפקידים שונים גם בצבא, וכעת עם בני המנשה, מחויבות שאני מרגיש כאחד האתגרים המשמעותיים שלנו".
"עד לפני כשנה עסקנו בקליטה הפיזית ולדאוג להליכי הגיור עם שבי ישראל והעירייה בנוף הגליל, דאגה לחינוך, לדיור, לשילוב בישיבות ההסדר, להקמת מדרשות והעצמה אקדמית. כעת אנחנו בקומה שנייה של קידום המנהיגות הקהילתית והרוחנית, קידום אברכים ובנות מנהיגות מתוך הקהילה. משתדלים בבניית הדור הצעיר וחיבורו לתורה ולישראליזציה. הם צמאים לזה וצריך לתת להם את הכלים לכך".