מחקר חדש מגלה נתונים דרמטיים על מטופלים מהמגזר הדתי לאומי בעקבות פגיעה מינית בשירותי הרווחה, בפילוח הנתונים לפי מגזרים.
הממצא העיקרי של המחקר מגלה כי שיעור המטופלים בשירותי הרווחה בעקבות פגיעה מינית גבוה יותר בקרב תלמידי החינוך הממלכתי-דתי.
את המחקר ערך החוקר אריאל פינקלשטיין, שניתח את היקף ופרופיל המטופלים במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות בישראל בעקבות פגיעה מינית בחלוקה לפי מגזר יהודי, נכון לסוף שנת 2020.
חלוקת הנתונים לפי מגזר נעשתה לפי סוג הפיקוח של מערכת החינוך היהודית שבה המטופלים מתחנכים כיום או התחנכו בילדותם (ממלכתי, ממלכתי-דתי, חרדי).
עיקרי הממצאים:
• שיעור המטופלים בשירותי הרווחה בעקבות פגיעה מינית גבוה יותר בקרב תלמידי החינוך הממלכתי-דתי. על כל 1,000 תלמידים במערכת החינוך הממלכתית-דתית ישנם 2.39 תלמידים המטופלים בעקבות פגיעה מינית בשירותי הרווחה, גבוה יותר מאשר בחינוך החרדי (1.98), וגבוה ביותר מפי 2 מאשר בחינוך הממלכתי (1.04).
• ניתן לראות מתאם בין דתיות ובין שיעור גברים מטופלים גבוה יותר, ובפרט בקרב ילדים. בקרב תלמידי ותלמידות החינוך הממלכתי (גילאי 18-3) המטופלים בעקבות פגיעה מינית, הבנים מהווים פחות משליש (31%), בעוד שבחינוך הממלכתי-דתי הבנים מהווים כמעט מחצית מהמטופלים בעקבות פגיעה מינית (48%) ובחינוך החרדי הבנים מהווים למעלה ממחצית מהמטופלים בעקבות פגיעה מינית (53%). על כל 1,000 תלמידים בנים בחינוך הממלכתי-דתי ישנם 2.3 המטופלים בעקבות פגיעה מינית בשירותי הרווחה, לעומת 2.07 בקרב בנים בחינוך החרדי ו-0.61 בקרב בנים בחינוך הממלכתי.
• 40% מהמטופלים בשירותי הרווחה בעקבות פגיעה מינית שהינם תלמידי או בוגרי החינוך הממלכתי-דתי מתגוררים במועצות אזוריות (יישובים), בעוד שלפי הערכה רק 24% מתלמידי ובוגרי חינוך זה מתגוררים במועצות אזוריות.
בקרב תלמידי ובוגרי החינוך הממלכתי, 19% מהמטופלים בעקבות פגיעה מינית מתגוררים במועצות אזוריות, לעומת הערכה לפיה 16% מתלמידי ובוגרי החינוך הממלכתי מתגוררים במועצות אזוריות. בחינוך החרדי ישנו מיעוט של תלמידים המתגוררים במועצות אזוריות, אך גם בו ניתן לראות שיעור גבוה יותר של מטופלים בגין פגיעה מינית המתגוררים במועצות אזוריות ביחס לגודלם באוכלוסייה.
את המחקר ערך, כאמור, החוקר אריאל פינקלשטיין עבור תנועת "נאמני תורה ועבודה".