הרב פרופ' יצחק כהן, המנהל האקדמי של הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, מומחה לענייני משפחה, מתייחס בהרחבה בראיון לערוץ 7 להשלכות הנחיית בית המשפט לעניינים מינהליים להכיר בזוגות שנישאו ב"נישואי יוטה" כנישואים תקפים.
נישואי יוטה נולדו למעשה בתקופת הקורונה והם נעשים על ידי זום. במדינת יוטה שבארה"ב הוחלט שהמדינה תשיא אזרחים מהעולם כולו על אף שאינם אזרחיה שלה, לאחר בדיקת מסמכים שנשלחו על ידי הזוג המבקש נישואים. לאחר אישור שמתקבל ממדינת יוטה מבקש הזוג מרשם האוכלוסין הישראלי להירשם כזוג נשוי. המניע לכל המהלך הוא סגירת השמים בתקופת הקורונה וכך נוצלה טכנולוגיית הזום שבאמצעותה התחתנו עשרות זוגות בישראל.
חלק מהזוגות שנישאו בישראל, אומר הרב כהן, הם פסולי חיתון לפי הדין הדתי, חלקם הם כאלה שאחד הצדדים מוגדר כחסר דת, חלק הם זוגות חד מיניים. כל אלה מצאו מענה ביוטה שמפרידה בין דת ומדינה ומגבלות שכאלה אינן משפיעות על ההכרעות המתקבלות בה.
שלושה זוגות ראשונים שקיבלו את האישור מיוטה הגיעו אתו למרשם האוכלוסין שלא בחן את הסוגיה ואישר את הגדרתם כנשואים. לאחר מכן הבחין השר דרעי במתרחש והחליט לעצור את התופעה. בעקבות טעות המשיכו ברשם האוכלוסין לרשום שישה זוגות של נישואי יוטה נוספים. לאחר מכן הופסק רישום שאר הזוגות שביקשו להירשם כנשואין.
הזוגות עתרו לבג"ץ שאמר להם שאינו הערכה הנכונה ועליהם לפנות לבתי משפט לעניינים מנהליים. מתוך עתירה זו הגיעה ההכרעה שהתקבלה בסוף השבוע שעבר. בסיס ההחלטה היא הקביעה המשפטית לפיה תפקידו של רשם האוכלוסין הוא אך ורק לאשר שהזוג עבר הליך נישואין כלשהו על פי אישור רשמי כלשהו הגם ממדינה זרה. בית המשפט קבע שוב ושוב לאורך השנים שאין תפקידו של רשם האוכלוסין לבחון את מהותם של הנישואין. סירוב של הרשם יכול לבוא רק במקרה של 'אי נכונות גלויה לעין' התלויה בנתון עובדתי בעייתי. לעומת זאת, נישואין שאינן כדת ישראל, גם חד מיניים, אינם עומדים תחת הגדרה זו ולכן יש לאשרם כי הם עומדים בתנאי הבסיסי של קיום הליך נישואים.
על משמעות ההחלטה והשלכותיה מציין פרופ' כהן כי השופטים הדתיים השונים נמצאו תמיד בעמדת מיעוט המבקשת להתריע מכך שהציבור הרחב אינו מבין בדקויות המסמכים ובדקות ההבחנה בין נשוי רק לצרכי מרשם אוכלוסין, וכאשר הוא פוגש את מי שרשום בתעודת הזהות כנשוי הוא משוכנע שהוא נשוי כדת וכדין, כך גם ברישום הגדרתו כיהודי. הציבור אינו מבין שבמקרה זה מדובר ברישום אוכלוסין בלבד לצרכי סטטיסטיקה. אותם שופטים קבעו כי לנוכח זאת תעודת הזהות היא בעלת השלכות מהותיות ולא פרוצדורלית – רישומיות בלבד.
שרי הפנים, הנוכחית והקודם, דרעי, ניסו להיאבק ולבלום את התופעה, ועמדו על הרגליים האחוריות. פרופ' כהן מציין את החשיבות שראו המפלגות הדתיות בהחזקת ראשות משרד הפנים מתוך אותה הבנה שמרשם האוכלוסין קובע למעשה מי ייכנס לחברה היהודית ישראלית ומי לא. אלא שבג"ץ ניצב מעל שר הפנים והוא מורה לשר להתנהל כזרוע מבצעת בלבד ולא כמי שיכריע מי יהודי ומי אינו כזה. משום כך בג"ץ דרש במשך השנים משרי הפנים לראות ברישום ברשם האוכלוסין עניין סטטיסטי בלבד.
בעיני פרופ' כהן קשה לראות אפשרות בה יחזור בו בית המשפט העליון מהכרעתו המהותית הזו. על מנת להתמודד קבעה המדינה בחוק מרשם אוכלוסין כי רישום האוכלוסין לא יחייב את הרבנות הראשית. הדברים מופיעים בכתובים בחוק במפורש ולפיהם כל פרטי הגיור והנישואין אינם מהווים ראיה לכאורה לנכונותם. המשמעות היא שבהליכי הנישואין בפני הרבנות לא תשתרבב טעות בעקבות פסיקתו האחרונה של בית המשפט לעניינים מנהליים, אבל התקלה צפויה ביחסו של הרחוב הישראלי שאינו מודע לכך שהרישום הוא סטטיסטי בלבד ואינו מודע לאופי המוגבל של הרישום. מה גם ששאר הרשויות, מס הכנסה וביטוח לאומי ועוד תופסים את הרישום במרשם אוכלוסין כקובע.
פרופ' כהן מציין כי ההשלכה בפועל של נישואי יוטה ההופכים קלים יותר בישראל, היא הקמתם למעשה של נישואים אזרחיים בניגוד למאמציה של המדינה למנוע זאת לאורך השנים. כיום כל זוג הנתקל בבעיה מול הרבנות יכול לפנות במקביל לנישואי יוטה ולקבל שם מענה והדבר יוכל למוטט את כל הנישואים הדתיים בישראל. פרופ' כהן מעיר כי הדבר מתאפשר לכאורה גם בנישואים הנערכים בנוכחות פיסית בחו"ל, אך כאן מדובר בדרך קלה הרבה יותר ולמדינה יהיה קשה להסביר מה ההבדל המהותי בין נישואי יוטה לנישואי קפריסין.
כיום המציאות היא שרישום האוכלוסין חזק ותקף ברחוב הישראלי יותר מרישומי הרבנות ולדבר השלכות בפועל. קשה לשער את עמדת שרי הפנים מכאן ואילך, אך עד כה לא עלה בידם לשכנע את מערכת המשפט בתוקף המהותי של רישום האוכלוסין על הציבור הרחב. כך למשל במצב שבו אדם מבקש להינשא לגרושה או יהודיה ואינו יודע שבעוד היא גרושה או יהודיה על פי רישום האוכלוסין היא אינה בהכרח כזו לפי הדין הדתי בבואם להינשא ברבנות.