הרב אליהו זיני
הרב אליהו זיניצילום: ללא

רגע אחר יציאתנו מיום הכיפורים, חדורי אהבת כל ישראל, מלאי רצון לקרב ולהתקרב, לחבק ולהתאחד, והנה בפעם הראשונה במדינת ישראל ככל הנראה, לפחות בשנים האחרונות, קמה אישיות המעוררת מחדש את אש המחלוקת, ומחליטה לחנוך מטרונית דווקא ביום שבת.

יש כאן הפגנה של תופעה עמוקה הראויה לתשומת לב: הפגנת כתף קרה ללאומיות הישראלית. אישיות הנוהגת באופן כזה היתה נחשבת במשך כמעט אלפיים שנות גלותנו ל'משומדת' ויינה היה נחשב כיין נסך.

לצערנו, בהתנהלותה מביעה מיכאלי בורות משוועת באי הכרה בערכים יהודיים, ובכך פוגעת בכבוד הלאומי והתרבותי. המצווה הראשונה שנצטווה עמנו ברגע שיצא ממצרים הייתה שמירת השבת עפ"י הפסוק 'שם שם לו חוק ומשפט'. פגיעה בתרבות העם ובערכיו הייתה נחשבת בכל עם ולשון דבר בלתי נסלח, ורק במדינתנו הפכו פגיעות אלה לספורט לאומי של השמאל הישראלי.

ברם, כאשר הדבר יוצא מאישיות ממלכתית, הפגיעה הופכת לעמוקה ביותר ומחללת שם ה' בעולם. כל היום הראשון בעולם הנוצרי לא היה אלא הסבה של השבת ליום אחר על מנת למנוע ממתנצרים ראשונים לעמוד על כך שמקור הנצרות היא היהדות, וכך להיהפך ליהודים במקום נוצרים, ויום השישי של המוסלמים הוא השבת שהוסב בהעדר יום אחר ליום שישי, ובין כולם יש כבר למעלה מחצי האנושות; כל פועל, כל עובד בעולם כולו זוכה ליום מנוחה שבועי רק בעקבות השבת האלוהית שאף העולם הכללי החילוני הפנים את ערכו.

מרכזיותו של ערך השבת הייתה ברורה לתרבותיות הגדולות העוינות לנו והמפוחדות מהשפעתנו על האנושות, שהחלטה הראשונה בשעות שמד של האימפריות הגדולות כיוון ורומא הייתה לגזור על השבת ולמנוע את שמירתו. המאלף הוא שכל היסטוריון יודע שאם אימפריות אנטישמיות אלה פחדו כל כך מהשבת, היה זה דווקא בשל העובדה שהעמים התפעלו מערכו הנשגב שבמאות אלפים נכרים התגיירו בגללו. עד כמה השבת הוציאה משלוותם את שונאי ישראל יוצא באופן ברור מדברי פלאקוס, מושל מצרים בראשית המאה הראשונה למניינם.

האנטישמי כה קיצוני היה עד שפילון ניסח נגדו כתב אישום קיצוני ביותר, אבל דברי פלאקוס מאלפים: 'אם פלישה פתאומית של האויב, שטפון של הנילוס, שריפה, ברק, רעב, מגיפה, רעידת אדמה או כל אסון אחר היה מתרחש בשבת, ההייתם נשארים בשקט בבתיכם?

או שמא עפ"י נוהגכם, ההייתם מטיילים ברחובות ידיים נעוצות בכיסי בגדיכם כדי לא להתפתות לסייע לכוחות ההצלה? או שמא הייתם נשארים בבתי-כנסיותיכם באסיפות חגיגיות שקועים בספריכם הקדושים, טורחים בפרשנותם של הקטעים החשוכים ועסוקים בדרשות אינסופיות על הפילוסופיה שלכם? לא. ללא כל עיכוב הייתם משתדלים להביא קרוביכם, ילדיכם, הונכם וכל היקר לכם תחת מחסה. והרי אני כל זה יחד: סערה, מלחמה, שטפון, ברק, רעב, רעידה וגורל, וכל זה לא באופן מופשט, אלא ככח קיים ופועל'.

ואכן, המחלל את השבת בריש גלי וביד רמה הינו בעיני התורה כגוי גמור, משום שמפנה הוא עורף לכל מה שמהווה ביטוי לזהות יהודית אמיתית ועמוקה. ואף אם כל ערכי קודש אלה אינם מדברים על ליבה של השרה, היא עודנה יכולה להפגין כבוד לרוב המכבד את השבת – אף אם אינו כולו שומר אותו בכל פרטיו – ולשמור את דעתה כעמדה פרטית מבלי לפגוע בכולנו כך. ואם כבר, לא מתוך רמב"ם מומלץ לצאת, אלא לכיוון הרמב"ם , המחלקות מעניקות רפואה איכותית.

הרב ד"ר אליהו רחמים זיני הוא נשיא מוסדות אור וישועה בחיפה