שרת האנרגיה קארין אלהרר מיש עתיד טענה הבוקר (חמישי) כי אין ניסיון להסתיר את ההסכם עם לבנון.
אלהרר התייחסה להחלטה לא להעלות את ההסכם עם לבנון להצבעה בכנסת ואמרה בגל"צ כי "אין פה ניסיון להסתיר".
"הכנסת הזאת נמצאת כולה בקמפיין ולכן הדיונים שם יהיו פחות ענייניים", הסבירה השרה וטענה כי "האחריות היא של הממשלה, וההחלטה צריכה להתקבל בממשלה".
עוד אמרה אלהרר כי היא "לא יודעת לדבר במונחים של ויתורים, כי יש דברים שמעולם לא היו. כשאני שומעת על ויתורים טריטוריאליים לכאורה - זה על סימון טריטוריאלי שמעולם לא היה".
הבוקר דווח בחדשות 'כאן' כי שרת הפנים איילת שקד, שהצביעה נגד עקרונות הסכם הגבול הימי בממשלה ביקשה מראש הממשלה החליפי נפתלי בנט להטיל וטו על ההחלטה - צעד שנמצא בסמכותו על פי ההסכם הקואליציוני - אך בנט סירב.
בנט הסביר כי הבאת ההסכם להצבעה בכנסת תגרום לאי אישורו ובכך ישראל תשלם מחיר מדיני קשה בעיתוי בעייתי מבחינתה.
בסביבת בנט מעלים תמיהה כלפי התנהלות שקד ואומרים שנזכרה לבקש וטו רק יום לפני ההצבעה בממשלה, כשהכל כבר סגור ומסוכם, מה שנראה להערכתם כמו בקשה משיקולים פוליטיים.
שקד עצמה מתחה ביקורת מרומזת על בנט אתמול כשאמרה, "אם הדבר היה תלוי רק בי - הייתי מטילה וטו על ההסכם הזה, כל עוד הוא לא מגיע להצבעה בכנסת ישראל".
היא הוסיפה כי "לפיד רצה להגיע להישג מדיני ולכן התפשר מול לבנון ונסראללה. רק היה חסר ג׳ינגל של יש עתיד ברקע. הצד השמאלי בממשלה דואג לדבר כל הזמן בשם ערכי הדמוקרטיה ויש כאן רמיסה של הדמוקרטיה הישראלית ברגל גסה. אם נתניהו היה מגיע להסכם כזה, שלושה שבועות לפני בחירות, לפיד וחבריו היו צועקים על קץ הדמוקרטיה, עולים על בריקדות".
ראש המל"ל, ד"ר איל חולתא הודה בתדרוך לכתבים כי נושא הערבויות האמריקניות עליהם הודיעו בישראל להסכם הגבול הימי עדיין לא סגור לגמרי.
"מכתב הערבויות הוא נושא שנתייחס אליו אחרי שנסיים לנסח אותו מול האמריקנים. הם הציעו ללוות את ההסכם בערבויות משלהם שיבטיחו את הדברים. אני אתייחס אליו אחרי שנסכם מול האמריקנים את הדברים", אמר חולתא.
הוא ציין כי "התועלות המרכזיות של ההסכם הן שקו הגבול מהווה הכרה ראשונה טריטוריאלית מצד לבנון וארה"ב והוא יופקד באו"ם כקו מוסכם בין המדינות. הדבר מייצג אינטרס ביטחוני שבמשך 20 שנים לא הושלם. ההסכם גם מגובה במסמך סוף סכסוך שבו לבנון מודיעה שאין לה תביעות נוספות בגבול הימי - זה הישג חשוב מול מדינת אויב".
חולתא הוסיף כי "ההישג השני הוא יצירת יציבות אסטרטגית שיאפשר לנו להפיק גז בלי אתגרים ביטחוניים מיותרים וגם ללבנון שנמצאת במשבר פנימי גדול".
"המרכיב השלישי קשור לחיזבאללה. הארגון לאורך שנים ארוכות התנגד לקיום של משא ומתן עם ישראל. ההצטרפות שלו לעניין הזה היא אירוע של החודשים האחרונים שבמסגרתו הוא תומך בהגעה להסכם הזה מסיבות שונות - פוליטיות וכלכליות", ציין ראש המל"ל.
עוד הדגיש כי "יש אינטרס ישראלי ביטחוני בחיזוק היציבות בתוך לבנון. ככל שמדינת לבנון חזקה יותר התלות בחיזבאללה נמוכה יותר ופוטנציאל ההשפעה האיראני קטן יותר".
לטענתו לא מדובר בהסכם שהעניק ללבנון את כל דרישותיה. "לבנון לא קיבלה 100% ממה שביקשה. הם מאוד רצו היה לקבל את כל מאגר צידון בעוד אנחנו מקבלים את כריש. לבנון קיבלה בסופו של דבר את הזכויות בשטח שלהם ואנחנו גם נפוצה על מה שבשטח שלנו. הם גם לא קיבלו את האזור הביטחוני ואת הקווים שלהם באופן שעלול להשליך בעתיד על המשא ומתן היבשתי".
חולתא התייחס גם לצד הכלכלי של ההסכם. "לגבי מאגר צידון, החברה המפתחת תרכוש את הזכויות של ישראל במאגר וכל מחלוקת תיפתר באמצעות מנגנון תיווך אמריקני. אי אפשר יהיה להתחיל בהפקת הגז במאגר צידון, מבלי שיירכשו הזכויות מישראל וישולם לה תשלום ראשון".