המזרחן ד"ר גיא בכור מנתח בראיון לאברי גלעד את סעיפי ההסכם עם לבנון וקובע כי עד כה השיח סביב ההסכם היה רדוד וחסר עומק והיכרות עם תוכנו האמתי.
"מסמך רשלני ומסוכן כזה לא ראיתי בחיי", אומר ד"ר בכור ומציג את הרזומה העשיר שלו בחקר המזרח התיכון והמדיניות לאורך עשרות שנים. בדבריו מדגיש בכור כי אינו מתכוון להתעמת ולעמוד מול ונגד גורמי מערכת הביטחון אלא להיות להם לעזר לאחר שלטעמו הם נכנסו לקונספציה מוטעית ומשום כך כמעט כל נותני הטוב במערכת הביטחון מתבטאים באופן כמעט זהה התומך בהסכם.
לדבריו יש לתת את הדעת על כך כי בעוד שני צדדי ההסכם הרשומים והרשמיים הם ישראל ולבנון, השחקן המרכזי, כלומר חיזבאללה, אינו מוזכר ולו במילה אחת, "הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה וזה ישחק לטובת לבנון וישראל כבולה ולא תוכל לצאת מההסכם הזה. גם אם יורים וגם אם מפרים אתה כבול. הייתי מצפה שיהיה מנגנון שיאמר שאם ארגון טרור או גורם אחר יפעל באופן מסוים אנחנו פטורים".
ד"ר בכור קובע כי מעיון מדוקדק בפרטי ההסכם אין הכרה לבנונית בקו המצופים שהוקם באופן חד צדדי על ידי ישראל והטוענים אחרת משקרים, ואמר זאת גם נשיא לבנון. עוד הוא מציין כי ההסכם כולל סעיף לפיו כל צד שומר על עמדותיו והמשמעות היא שמירת המצב הקיים, הסטטוס קוו, "כלומר שגורמים בממשלה אמרו שיש הכרה, אבל זה שקר".
"הם עשו דבר גרוע ביותר", מוסיף בכור ומסביר כי ישראל מוותרת על קו 1 והמשמעות היא ויתור על קו המצופים, ולמעשה לבנון עושה לישראל את מה שמצרים עשתה בנושא טאבה וירדן עם נהריים, כלומר "הם לא יכולים לקבל את זה עכשיו ולכן הם לוקחים קודם את 99 האחוזים ולאחר מכן יתחילו במאבק משפטי גם כדי לקחת את זה והם יקבלו את ששת הקילומטרים שמערכת הביטחון חושבת שקיבלנו".
להגדרתו של ד"ר בכור בעוד לבנון פועלת בראייה של מאה השנים הבאות, ישראל פועלת בראיית כמה חודשים קדימה בלבד. "בסוף אנחנו מוותרים על הכול", הוא קובע לאור ניסיון העבר.
"ההסכם מוותר על שטח טריטוריאלי של המולדת. גם כאן שיקרו גם אם אייל חולתה, היועץ לביטחון לאומי, אמר שמוותרים רק על עשרה קמ"ר, אבל זה שטח של אבא שלהם? זה שטח ריבוני של מדינת ישראל וויתור על שטח ריבוני של ישראל מחייב אישור של הכנסת ואולי גם משאל עם", אומר בכור שאינו מקבל את הניסיון להבדיל בין שטח ריבוני יבשתי לשטח ריבוני ימי, זה גם זה נחשבים לשטח ריבוני של מדינת ישראל שאין לוותר עליו ללא אישור כחוק.
בכור מציין את הסעיף בהסכם לפיו המפעיל של הקידוח יהיה מפעיל בינלאומי שאינו כפוף לסנקציות בינלאומיות. סעיף זה אמור למנוע מעורבות איראנית, "אבל זה עוסק רק במאגר קאנה, אבל מה עם שאר השטחים? מה לגבי מפעיל מלזי שפועל במצרים ואינו מכיר בישראל? זה חל רק על המאגר ולא על השטחים האחרים שגם הם יכולים להיכנס לתחום מדינת ישראל".
כ"מילכוד הגדול", מגדיר ד"ר בכור את העובדה ש"הם לא הגדירו בהסכם מהו השטח של המאגר ומהו כאשר הוא נכנס לשטח המים הכלכליים שלנו. מותר ללבנונים לקדוח שם ולישראל אסור לקדוח שם, אבל כשאין הגדרת גבולות איזה מין הסכם זה? הם יכולים להגיד שכל דבר הוא שלהם בעוד הוא נמצא במים הטריטוריאליים שלך. כל דבר יהיה שלהם ומותר להם לעשות כרצונם".