לקראת הבחירות מוציאים לאור בארגון חותם את החוברת 'בוחרים ביהדות - התפיסה הפרוגרסיבית והמאבק לשינוי זהותה של ישראל'. החוברת עוסקת בתפקיד המוטל על הציבור הדתי לאומי במאבק על עתיד העם היהודי והצביון היהודי של מדינת ישראל.
"ימים גורליים עומדים בפתחה של מדינת ישראל, ודומה שעדיין לא הפנמנו את גודל האירוע", נכתב בחוברת. "ההתקפות על השבת הציבורית, מערך הכשרות, רפורמת הגיור, הניסיון לפרק את המבנה המסורתי של המשפחה, כניסה גדולה של מהגרים לא יהודיים בחסות חוק השבות, המתקפה הלהט''בית ועוד, הם רק חלק מהעניין. ברמה הציבורית ישנם לא מעט גורמים הפועלים לשחוק את הסטטוס קוו שהתקבע עם הקמת המדינה, ואכן אנו רואים שהוא הולך ומתכרסם אט אט".
עוד מציינים בארגון כי "מה שנראה כרצף מאבקים מקומיים על זכויות הפרט מתברר כמערכה כוללת וטוטלית לפירוקה של מדינת ישראל מזהותה היהודית, והפיכתה למדינת כל אזרחיה. מיום ליום מתבררת ביתר שאת החובה המוטלת עלינו, לשים על סדר היום הציבורי את השמירה על חוליות היסוד שמאז ומעולם הגדירו אותנו כיהודים. מטבע הדברים, דווקא הציבור הדתי, הרואה במדינת ישראל ראשית צמיחת גאולתנו, נושא באחריות לעמוד על המשמר בנושא, שהוא המהותי ביותר לסוד קיומנו כאן בארץ".
בחותם מעלים את הטענה כי כי המאבק על השבת הציבורית מתנהל בעיקר בין הציבור החרדי ונציגיו לבין הציבור החילוני ונציגיו. לדבריהם, הציבור הדתי-לאומי, לפחות בתור ציבור, איננו מזוהה עם המאבק בסוגיה הזו. נציגיו הפוליטיים של הציבור הדתי-לאומי מזהים שהוא אינו שותף במאבק, וגם הם ממעטים לעסוק בו. "מה מונע מאנשים ציוניים דתיים, שערך השבת במדינה היהודית חשוב להם, להשמיע קול בדיון הציבורי הזה?".
בהמשך החוברת מפרטים מספר סיבות שבגללם נטש הציבור הדתי את ההתעסקות בנושאים של דת ומדינה ובהן: "האיזון בין הכלל לפרט – התערער גם אצלנו הצורך להיפרד מדרך הפשרה וכן רגשי נחיתות כלפי האליטה החילונית". דוגמה נרחבת תופסת סוגיית השבת במרחב הציבורי, סוגייה שעלתה לשיח הציבורי בימים אלו בעקבות ההחלטה של שרת התחבורה להפעיל את הרכבת הקלה בגוש דן גם בשבת. "המאבק הוא לא על אוטובוסים בשבת. האוטובוס הוא סימפטום למאבק פרוגרסיבי שרוצה להפריד את הדת מהמדינה", נכתב בחוברת. "אילו באמת היה על הפרק דיון מחדש בסטטוס-קוו, מתוך עמדה של הבנת הצורך במדינה יהודית לאומית בשני הצדדים, היו מתיישבים סביב שולחן עגול כל הנוגעים בדבר ומגיעים להבנות. לכן השאלה איננה אם תהיה תחבורה ציבורית בשבת או לא, אלא המאבק הכללי שעומד מאחוריה".
בסיכום החוברת מותווה קו הציפיות מהציבור וממי שרוצה לפעול בנושא כאשר בראש ובראשונה עולה הדרישה מנבחרי הציבור הדתיים-לאומיים להעלות את המאבק לראש סדר יומם. "הכרה מפוקחת של המציאות – הבנה שאין כאן מאבקים קטנים על כפייה דתית, אלא מערכה כוללת וטוטלית הרוצה להפוך את מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה. נדרש מאתנו ללמוד לעומק, ולהבין את היסודות של התנועה הפרוגרסיבית הפוסטמודרנית, על מנת לזהות את התהליכים שאנחנו נמצאים בהם".