בשבוע שעבר התקיימה בבית הכנסת העתיק 'אוהל שלמה' שבכפר השילוח בירושלים אזכרה לאביו של יהורם גאון, מי שהוביל להשבתו של כפר התימנים, כפר השילוח, לידיים יהודיות. גדי בשארי, יו"ר המועצה הציבורית בכפר השילוח מספר על הקשר ההיסטורי בין משפחת גאון למקום.
"האירועים התרחשו לפני כ-80 שנה. משה דוד גאון היה איש עיתונות וחינוך, אבל בעיקר איש ציבור, מזכיר הועד הספרדי. כאיש חינוך ועיתונאי הוא היה מעורב בענייני ירושלים. כאשר פינו את כפר השילוח ב-38' בשל המאורעות, הוא פנה מספר פעמים לנציג המנדט וביקש לשמור על בתי היהודים כדי שהבתים הללו לא יבזזו ואמר שעוד יבוא יום ויהודים יחזרו לגור בהם".
בנוסף, מספר בשארי, דאג משה דוד גאון ז"ל להצבת שומר בבתי היהודים על מנת למנוע מבוזזים לממש את זממם במקום. במרוצת השנים הצליחו כמה מהמשפחות הערביות להיכנס לבתים הללו ולהתגורר בהם, "אבל הוא ניסה לעשות את המקסימום".
בשארי מציין את התפקיד שלקחה על עצמה המועצה בראשותו, לספר את סיפורה של העדה התימנית שעלתה ב-1882, "לאחר שהם יצאו מהרובע היהודי הם התגוררו בתנאים קשים של מערות במורדות הר הזיתים, וב-1884 הקימו את הכפר כשמיסד החבצלת, פרומקין, הקים עם התורם בועז הבבלי ועוד כמה ארגונים את שכונת עזרת נידחים שבה גרו היהודים. בשיא היו קרוב למאה ושישים משפחות עם בתי כנסת, מסחר, גנים ומוסדות חינוך".
"אביו של יהורם גאון ניסה לפעול כדי לשמר את הדברים. הוא הצליח בכך שהוא הביא לתהודה את נושא כפר השילוח", אומר בשארי ומציין כי למעשה גאון ז"ל "היה פה לאותם שלא יכלו לפנות. מדובר באנשים קשי יום שנקלטו בארץ אחרי שהגיעו מרחוק, אנשים שיהודים אחרים לא קיבלו אותם בעיר העתיקה, מדובר בתקופת רעב, כך שמעמדם של תושבי הכפר היה פחות חזק והיה להם קשה להגיע לתקשורת, לכן היו חשובים הקשרים שלו כדי לייצג את אותם תושבים".
באזכרה לציון 64 שנים לפטירתו של דוד משה גאון ז"ל, אירוע שהתקיים ביוזמת מדרשת קדמת ירושלים, השתתף גם הרב שלמה עמאר, הראשון לציון ורבה של ירושלים "שנשא דברים מרגשים על הקשרים של משה דוד גאון עם גדולי הדור של אותה תקופה, כמו הרב עוזיאל". כמו כן נכחו בני משפחתו של יהורם גאון על ילדיהם ונכדיהם ואישי ציבור נוספים. "אין ספק שכל מי שהיה באזכרה התרגש מאוד", אומר בשארי ומציין את דבריו של יהורם גאון שהזכיר כי הוא מגיע לא כזמר ולא כחתן פרס ישראל אלא כבנו של משה וסיפר על אביו ומורשתו.
כיום, מספר בשארי, מתגוררות עשרות משפחות יהודיות ו"אני מאמין שזה יילך ויגדל".