בחירות לכנסת
בחירות לכנסתצילום: Photo by Flash90

רבים מתלבטים אם ולמי להצביע. יש הסבורים שכולם דומים זה לזה, לאו דוקא לטובה, ולכן לא יצביעו, בבחינת התרחק מן הכיעור, או ישימו פתק לבן כאות מחאה. ויש הסבורים כי הצבעה לכנסת היא בגדר דברי הרשות שאינם מחייבים.

לענ"ד זו טעות גדולה ויש חובה הלכתית להצביע ובכך להשפיע. אבסס דברי על כמה יסודות.

א.מינוי מלך. נצטוינו בתורה במצות מינוי מלך. וכך נפסק ברמב"ם הל' מלכים א, א. המצוה דורשת כמה תנאים שאין בידינו לקיימם; מלך מבית דוד, מינוי ע"י סנהדרין ונביא, הסכמת העם. אבל עדיין יתכן לומר כי עיקר המצוה היא להקים רבונות יהודית לעם ישראל בארץ ישראל, ובהקמת שלטון יהודי עצמאי יש מעין חצי מצוה.

כך כותב הראי"ה קוק זצ"ל בספרו משפט כהן סי' קמד:

נראים הדברים, שבזמן שאין מלך, כיון שמשפטי המלוכה הם ג"כ מה שנוגע למצב הכללי של האומה, חוזרים אלה הזכיות של המשפטים ליד האומה בכללה. וביחוד נראה שגם כל שופט שקם בישראל דין מלך יש לו, לענין כמה משפטי המלוכה, וביחוד למה שנוגע להנהגת הכלל.

ב. חצי מצוה. ביחס לאיסורים מצינו מושג של "חצי שעור". כך ביום כפורים מי שנצרך לאכול מחשש פקוח נפש, ויכול להסתפק בפחות מן השעור שנענשים עליו, יאכל חצי שעור, שאמנם אסור אבל אין נענשים עליו.

ביחס למצוות נחלקו אחרונים אם יש ערך לאכילת חצי שעור של מצוה [כגון, מי שיש לו רק כחצי זית מצה], ויש המשווים מצוות לאיסורים[ראה מחזיק ברכה לחיד"א תעה, ד]

דוגמה לדבר נמצא בדברי רבנו בחיי על התורה. התורה אומרת [דברים ד, מא]: אז יבדיל משה שלש ערים בעבר הירדן. כפי שמובא ברש"י שם, ערי מקלט אלו לא קלטו את הרוצחים בשוגג עד שנקבעו גם שלוש ערים בארץ ישראל. אם כן מדוע טרח משה בהבדלתם? אומר רבנו בחיי:

יגיד לך הכתוב: כי משה כשהבדיל ערי מקלט האלה בארץ בני גד ובני ראובן אמר לישראל דברי הברית שיזכיר בסמוך, ואף על פי שידע משה שלא יהיו ערים אלו קולטות עד שיבדלו שלש בארץ כנען, מכל מקום רצה להשתדל אפילו בחצי מצוה כדי להוסיף אותה על שאר מצותיו וצדקותיו אשר עשה. ומכאן נלמוד התעוררות גדול בקיום המצות, וכאן נוכל להתבונן במעלות המצות ובכחם ובשכרם העצום כאשר יעשה אותן האדם על השלמות,

דוגמה אחרת נמצא בדין לולב יבש שפסול, אבלאין לו לולב אחר, אומר השו"ע [או"ח סי' תרמט, ו] שיטלו ללא ברכה כזכר למצוה.

אם כן אף נאמר כי במינוי כנסת וממשלה אנו מקיימים כעין חצי מצוה של מינוי מלך.

ב.תפקיד המלך. ואם תאמר שבימינו כבר קיים "מלך" ואי הצבעתנו לא תוריד את המלוכה? תשובתך בצדך. הרי בכל בחירות מחדשים את המלוכה, ומעמידים מלך חדש. ובידינו הזכות והחובה להעמיד מלך טוב יותר.

נבחון אפוא מה תפקיד המלך. הרמב"ם הלכות מלכים פרק ד הלכה י:

ובכל יהיו מעשיו לשם שמים, ותהיה מגמתו ומחשבתו להרים דת האמת, ולמלאות העולם צדק, ולשבור זרוע הרשעים ולהלחם מלחמות ה', שאין ממליכין מלך תחלה אלא לעשות משפט ומלחמות, שנאמר ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את מלחמותינו.

המלך דואג לבטחון פנים וחוץ, לבעור הרע, ולחיזוק דת האמת. ממקומות אחרים מוכח שהשלטון גם דואג לפרנסה ובטחון סוציאלי, ראה ברכות ג, ב, רמב"ם הל' מתנות עניים, ט, יא ואכמ"ל.

אם כן עלינו לבחור שלטון שיעשה פונקציות אלו בדרך התורה, עד כמה שידינו מגעת.

וכך אומר הרמב"ן על הפסוק [דברים כז, כו]: אָר֗וּר אֲשֶׁ֧ר לֹא־יָקִ֛ים אֶת־דִּבְרֵ֥י הַתּוֹרָֽה־הַזֹּ֖את לַעֲשׂ֣וֹת אוֹתָ֑ם וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן: "ובירושלמי בסוטה (פ"ז ה"ד) ראיתי, אשר לא יקים, וכי יש תורה נופלת, רבי שמעון בן יקים אומר זה החזן, רבי שמעון בן חלפתא אומר זה בית דין של מטן,...על הדבר הזה קרע יאשיהו ואמר עלי להקים, אמר רבי אסי בשם רבי תנחום בר חייא למד ולימד ושמר ועשה והיה ספק בידו להחזיק ולא החזיק הרי זה בכלל ארור. ידרשו בהקמה הזאת, בית המלך והנשיאות שבידם להקים את התורה ביד המבטלים אותה, ואפילו היה הוא צדיק גמור במעשיו והיה יכול להחזיק התורה ביד הרשעים המבטלים אותה הרי זו ארור, וזה קרוב לענין שפירשנו:

בימינו כל אזרח ממליך מלכים פעם בארבע שנים [לפחות], ובידינו לחזק כח התורה כנגד המתנכלים עליה. ואפילו נקפיד על תלמוד תורה וקיומה לא יצאנו ידי חובתנו כשהיה בידינו להקימה ולא עשינו כן

ג.ערבות ותוכחה. כל ישראל ערבים זה לזה, וכל זמן שהאחר אינו מקיים מצוה המוטלת עליו, מצותי שלי היא פגומה. המשנה ברורה [תרעא, ו ] פוסק שאם ביום השני של חנוכה יש לי שתי נרות ולחברי אין כלום, חובה עלי לותר על הדור מצוה, ולתת לו נר אחד שידליק.

ומצד שני, אם הוא עובר עברה ואיני מונע ממנו, כאשר אפשרי הדבר, אני נעשה שותף לעבירה. כך נאמר ,במסכת שבת נה, א: .

כל מי שאפשר למחות לאנשי ביתו ולא מיחה - נתפס על אנשי ביתו, באנשי עירו - נתפס על אנשי עירו, בכל העולם כולו - נתפס על כל העולם כולו.

ולכן נדרש על הפסוק ביחזקאל שמתאר את חורבן בית ראשון: כי הא דאמר רבי חנינא: מאי דכתיב ה' במשפט יבא עם זקני עמו ושריו, אם שרים חטאו -זקנים מה חטאו? אלא, אימא: על זקנים שלא מיחו בשרים.

מצות תוכחה היא מצוה קשה, שכן היא מעוררת התנגדות, והפוסקים הרבו לדון עד כמה עליו להוכיח או שמא פטורים מהמצוה כאשר היא לא תועיל.

יתר על כן יש גם מצוה של "אפרושי מאיסורא", ולעתים מצוה זו נעשית בכח [ראה ברכות כ, א], ובימינו יש והנזק גדול מהתועלת.

כל זה כאשר מוכיחים אדם על פניו, או מונעים בכח או בתחבולה ניכרת עשיית האיסור, אבל בענייננו אתה משיג תוצאה דומה ללא כל התנגדות. כגון, הממשלה על שריה מחללים שבת, שר מפגין השתתפות בנסיעה פומבית ברכבת בשבת. תוכחה בע"פ לא תועיל, אבל הצבעה נכונה, שתיעשה שנה קודם, מונעת התופעה מראש. ואם לא עשית כן, אתה שותף מה במחדלך בעבירה.

ד. הישר והטוב. גם אם נתעלם מן המצוה שדברתי עליה, ונתיחס לבחירות כדבר שברשות. ההלכה אינה ניטרלית ביחס לדברי רשות. נכון שאין הוראה מחייבת באשר לצבע החולצה שתקנה [אלא אם כן מדובר בבגד לא צנוע], אבל עדיין בדרך כלל יש הדרכה כללית מה ראוי לעשות. אדם פועל על פי שכלו, שכל ישר. השכל הישר ניזון גם מלימוד התנ"ך [הנהגת האבות, ראה למשל, רמב"ם סוף הלכות שכירות] ומקורות חז"ל [כגון מסכת אבות ] מדרכי הצדיקים ותלמידי החכמים ועוד.

כך כותב הרמב"ן על הפסוק "ועשית הישר והטוב" [דברים ן, יח]:

ולרבותינו בזה מדרש יפה, אמרו זו פשרה ולפנים משורת הדין. והכוונה בזה, כי מתחלה אמר שתשמור חקותיו ועדותיו אשר צוך, ועתה יאמר גם באשר לא צוך תן דעתך לעשות הטוב והישר בעיניו, כי הוא אוהב הטוב והישר: וזה ענין גדול, לפי שאי אפשר להזכיר בתורה כל הנהגות האדם עם שכניו ורעיו וכל משאו ומתנו ותקוני הישוב והמדינות כלם, אבל אחרי שהזכיר מהם הרבה, כגון לא תלך רכיל (ויקרא יט טז), לא תקום ולא תטור (שם פסוק יח), ולא תעמוד על דם רעך (שם פסוק טז), לא תקלל חרש (שם פסוק יד), מפני שיבה תקום (שם פסוק לב), וכיוצא בהן, חזר לומר בדרך כלל שיעשה הטוב והישר בכל דבר, עד שיכנס בזה הפשרה ולפנים משורת הדין, וכגון מה שהזכירו בדינא דבר מצרא (ב"מ קח א), ואפילו מה שאמרו (יומא פו א) פרקו נאה ודבורו בנחת עם הבריות, עד שיקרא בכל ענין תם וישר:

כיוצ"ב כותב המגיד משנה הלכות שכנים פרק יד הלכה ה, עיין שם.

ה.קול בודד. ואם תאמר מה אני בקולי הבודד יכול להשפיע? לא מחכמה שאלת זאת, שכן הרבה יאמרו כמוך, ונמצאתם מאבדים מנדט למפלגה רצויה או גורמים להאדרת מפלגה פחות רצויה.

רמב"ם מפורש אומר בהלכות תשובה [ג,ד ] : לפיכך צריך כל אדם שיראה עצמו כל השנה כולה כאילו חציו זכאי וחציו חייב, וכן כל העולם חציו זכאי וחציו חייב, חטא חטא אחד הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף חובה וגרם לו השחתה, עשה מצוה אחת הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה שנאמר וצדיק יסוד עולם זה שצדק הכריע את כל העולם לזכות והצילו

לכל יחיד אחריות אישית על דין מדינתו ואף העולם כולו.

לסיכום, חובה להצביע בבחירות לכנסת אם מדין מלך, אם מכח מצות תוכחה ואם מפני המצוה לעשות הטוב והישר. בהצבעתך תחזק קיום התורה-נאמנות לתורת ישראל, לזהותו של עם ישראל במדינתו, לשמירה על ארץ ישראל, ותשפיע על אופיה של המדינה בכלל והנהגת יחידיה בפרט.

הכותב עומד בראש צוות המחקר במכון "משפטי ארץ" בעפרה