מאחורי הפתקים
מאחורי הפתקיםצילום: Yossi Zeliger/Flash90

טוהר הבחירות נחשב לגולת הכותרת של הדמוקרטיה. האם עולם הסייבר יכול לשבש את תוצאות האמת במערכת בחירות ידנית אך כזו שבה התוצאות מתנקזות למחשבי ועדת הבחירות המרכזית?

על הסוגיה הזו ועל השלכות נוספות של עולם הסייבר שוחחנו עם אלכס שטיינברג, ממנהלי חברת אבטחת המידע ESET ישראל.

על האיומים האפשריים אומר שטיינברג כי אכן "קיימים אינטרסים שונים בקרב מפלגות וגורמים מבפנים ומחוץ. הבעיה העיקרית היא השפעה של גורמים זרים על כל תהליך הבחירות. זה יכול להתחיל כמה שבועות לפני הבחירות והופך רגיש יותר ויותר ככל שמתקרבים למועד הבחירות".

האיום יכול להגיע "מדינות זרות כמו שראש השב"כ הזהיר, מארגונים, ממפלגות ומהאדם הפשוט כי כל אחד רוצה להוביל לתוצאה שנוחה לו והחשש הוא התערבות לא לגיטימית". דוגמא להשפעה לא לגיטימית שכזו היא גם שימוש בבוטים כמשפיעים ברשתות החברתיות. "מפרסמים מידע שהוא שקרי או נכון בחלקו שמקבל נפח משמעותי, הבוטים מפרסמים אחד את השני והאלגוריתם מזהה שמדברים על הנושא ומנפח את הנוכחות ברשתות החברתיות, כך שמי שנכנס לרשתות נחשף למידע לא אמיתי או כזה שמקבל נפח גדול מכפי שראוי לו".

שטיינברג מזכיר את אירוע קיימבריג' אנליטיקה בארה"ב כמקרה בולט שהשפיע על עמדות הציבור במערכת הבחירות לנשיאות.

דוגמא נוספת להתערבות לא לגיטימית, אך כזו שעד כה לא זוהתה בישראל, היא ה'דיפ-פייק', טכנולוגיה היוצרת סרטוני וידאו או הקלטות אאודיו שבהם נשמע ולפעמים גם נראה לכאורה אדם מוכר שמושתלים לפיו מילים שבכוחם להשפיע על דפוסי הצבעה. דוגמא קלאסית להשפעה של טכנולוגיה כזו היא אם מועמד נשמע ונראה כמודיע על פרישתו מהמירוץ ברגע האחרון.

האם לא ניתן להתמודד משפטית מול מייצרי הסרטונים וההקלטות המפוברקות הללו? לכאורה כן, אך ההתחקות אחר המבצעים היא מורכבת ומסובכת, ובעיקר קיים החשש שניסיון לתקן פרסום שכזה אם הוא מגיע ברגע האחרון, יהיה מאוחר מדי שכן הבחירות עצמן כבר התקיימו.

עוד מציין שטיינברג מאמצים להפלת אתרים של מפלגות כחלק מהמתקפות המבקשות לשבש את ההליך הדמוקרטי. פעולה נוספת שעד כה לא אותרה כמותה במערכות הבחירות בישראל היא פריצה למערכת הממוחשבת המרכזת לתוכה את נתוני ספירת הקולות בקלפיות השונות.

סוגיה נוספת אותה מעלה שטיינברג היא החשש לדליפת מידע מפנקסי בוחרים. מידע כמו כתובת, טלפון ופרטים נוספים יכול לדלוף מהמאגר ולשמש להונאות שונות שאינן קשורות למערכת הבחירות. "המפלגות משתמשות במאגרי מידע וחייבות לאבטח בצורה טובה". להערכתו תביעה נגד מפלגה שלא הגנה על מאגר המידע שבידיה נראית אפשרית, אם כי הוא עצמו אינו עוסק בפן המשפטי של הסוגיה.