עורכת הדין ניצנה דרשן לייטנר, מקום 4 ברשימת הבית היהודי, מספרת מדוע גם בליכוד מעוניינים שמפלגתה לא תפרוש מהמירוץ, עדיין מאמינה בסיכויי המפלגה לצלוח את אחוז החסימה בניגוד לכל הסקרים, מתייחסת לחבירה לרע"מ כמהלך אזרחי רצוי במידה והממשלה אינה תלויה במפלגה זו ומשוכנעת שהסכם הגז יזרים סכומי עתק לקופתו של ארגון החיזבאללה.
את השיחה פתחנו בשאלת יחסה של דרשן לייטנר להסכם הגז עם לבנון, מתוקף מעמדה כמומחית למאבק הבינלאומי בהזרמת כספים לארגוני טרור. האם ניתן לקבוע שהסכם הגז מעביר כסף לחיזבאללה?
"להערכתי ההסכם מעביר כסף לחיזבאללה, אבל זו הערכה אישית שמסתמכת על מחקרים של 'שורת הדין' מהעבר. המחקרים הללו מוכיחים שאין הפרדה מוחלטת בין ממשלת לבנון לחיזבאללה, אלא שליטה של חיזבאללה במשרדים של הממשלה ובפרויקטים רבים. זה כמו חמאס ברצועת עזה".
לדבריה אין אפשרות לנטר את הכספים ולפקח על העברתם או אי העברתם לחיזבאללה. האם הבטחות האמריקאים לפיקוח מטעמם על נתיבי הכסף מרגיעות? דרשן לייטנר משוכנעת שאין לכך סיכוי. "אין דריסת רגל לשלטון אמריקאי בלבנון. עם כל הרצון הטוב הוכח שלאמריקאים אין יכולת אמתית לפקח. ראינו את זה באוסלו ובעזה".
על הצעדים שתוכל או לא תוכל לעשות ממשלה חדשה מול ההסכם, היא אומרת כי "כל ממשלה תצטרך לעשות את השיקול שעמד מול הממשלה הזו ולקבל את ההחלטות שלה. אנחנו לא מכירים את כל פרטי ההסכם ומה שהביא אליו. בעבר ראינו אמירות חוצבות להבות של ממשלות שרוצות להרוס מה שעשו קודמות אבל נאלצות לקיים".
לנוכח דבריה אלה על מסוכנותו של ההסכם, שאלנו את דרשן לייטנר אם לא ראוי היה שהשרה איילת שקד תביע מחאה נמרצת יותר נגד ההסכם ולא תסתפק בביקורת על פרוצדורת האישור מעל ראשה של הכנסת.
"לא היינו בישיבות הקבינט ולא שמענו את הדברים שרצוי שיישארו בקבינט הביטחוני", משיבה דרשן לייטנר ומספרת כי לא שמעה משקד דברים מרגיעים סביב ההסכם. חששה שלה הוא שמה שהוביל להסכם היה ההרתעה והרגליים הקרות שקיבלו במערכת הביטחון לנוכח האיומים הביטחוניים מכיוון לבנון. דרשן לייטנר מספרת כי צה"ל פנה לארגונה, 'שורת הדין', וביקש להכין את התשתית למערכה על דעת הקהל הבינלאומית לקראת אפשרות של מלחמה בצפון. "צה"ל יכול לחסל את חיזבאללה בין לילה ולשטח את דרום לבנון. החשש הוא הפגיעה בחפים מפשע שאצלם מוסתרים הטילים. נקרינו להכנת דעת הקהל העולמית למקרה של מלחמה", היא אומרת ומיצרה על כך שבסופו של יום ההיערכות הזו לא נוצלה ובשל חששה של הממשלה נחתם ההסכם.
על מאפייני התנגדותה של שקד להסכם היא אומרת: "שקד בחרה להתנגד להסכם בגלל ששבועיים לפני בחירת ממשלה חדשה לא מביאים דבר אקוטי כל כך. הכנסת צריכה להחליט והיא הריבון. ההתנגדות שלי היא למערך כולו כי הסכם הגז הוא הראשון. חיזבאללה מחכה להזדמנות נוספת בכל רגע. צה"ל ערוך צבאית ולא תודעתית. אנחנו לא יכולים לחשוש מהקהילה הבינלאומית או מארגוני טרור". להערכתה הצפי הוא שחיזבאללה ינקוט בכל מעשה התגרות מאחר וכעת ידיו פנויות מהמאבק שהיה לו מול דאע"ש.
לטעמה של דרשן לייטנר לו היה ההסכם מגיע לביקורת הכנסת, נתונים רבים יותר היו מתבררים ונידונים. "מחאת שקד לא תפתור את הבעיה האקוטית והביטחונית".
עוד שאלנו את דרשן לייטנר כמומחית לארגוני טרור והזרמת כספים, אם בעיניה רע''מ תומכת טרור. היא משיבה ואומרת כי אמנם "רע"מ שיתפה פעולה עם ארגוני חזית של ארגוני טרור. היא הלכה ושלחה תנחומים לראש האחים המוסלמים שהלך לעולמו, אבל בכובעה בממשלה רע"מ משתדלת לפעול למען הציבור הערבי ולא מקדמת, בניגוד למשותפת, את האינטרסים של הרש"פ, לא רואים שם הלל ושבח למחבלים שמבצעים פיגועים. הם לא מעודדים או נותנים לגיטימציה. רואים מאמץ סביר וכן לפעול למען ציבור שנזנח במשך עשורים שלמים, ציבור שאם היה חי בינינו היינו זועקים חמס, איך אפשר שציבור שלם לא יזכה לשום דבר משום ממשלה. חוסר המשילות שם פוגע בנו".
על פעילותו של מנסור עבאס מברכת דרשן לייטנר כצעד ראשון מסוגו לטובת האזרח הערבי בישראל. "מישהו צריך לנהל את האוכלוסייה הזו, עשרים אחוזים מהאוכלוסייה, ולדאוג לצרכים שלה. ההזנחה הפושעת בכפרים הערבים באה לפתחנו. מנסור עבאס עשה לראשונה את הצעדים הראשונים למען האוכלוסייה הזו".
עם זאת היא מדגישה כי תהיה זו "טעות פטאלית להישען עליהם בממשלה. לא ניתן להיסמך על מפלגה ערבית טהורה, אבל להוסיף אותם בוודאי. אחרת לא יהיה מי שידאג להם. בסופו של דבר הנשקים שלהם שמכוונים כעת אחד לשני, יופנו אלינו. כל הפיגועים שבוצעו במאי היו בנשק שמוחזק בידי ערבים ישראלים וצריך למגר את התופעה הזו".
ובאששר לזירה הפוליטית עצמה שאלנו את דרשן לייטנר האם במפלגתה באמת מאמינים שעשרות סקרים שנתנו 1.4-2.4 אחוזים ואפילו לא אחד העביר אותה, יתנפצו ביום אחד?
"אני מאמינה שביום פקודה אנשים שצריכים להכניס פתק לקלפי יצביעו למי שבאמת מרגישים שמייצג אותם. הפחד מלהצביע למפלגות שאולי היו מוכנים להצביע להן ולסתום את האף, הפחד הזה ישתק את המצביעים ובסוף אנשים יצביעו עם הלב שלהם. חסם אחוז החסימה קרדינאלי בהתפתחות של המפלגה. אנשים רואים את אחוז החסימה ואומרים שהמפלגה לא עוברת ולכן הם לא יכולים להצביע".
אם כן, שאלנו, נראה שמבחינה לוגית לא קיימת מציאות שבה מפלגתה תפרוש שהרי אם הסקרים מעודדים בוודאי שלא יפרשו, ואם הסקרים מראים את ההיפך הטענה היא שיש להתעלם מהם כדי לעבור ולכן אין לפרוש. האם לא נורה כן כבר החץ ולאחר מכן סומנו העיגולים סביבו? דרשן לייטנר מודה שאכן "הייתה התחבטות קשה. בתחילת הקמפיין אמרתי שאם לא נעבור את אחוז החסימה אין טעם להמשיך". על כך אנחנו מזכירים את דבריה שלה לפיהם במידה ושבועיים לפני הבחירות יתברר שהסקרים אינם מלמדים על הצלחה היא עצמה תפרוש. דרשן לייטנר מסכימה: "נכון, אבל הסקרים לימדו משהו אחר. הם לימדו שיש בין 4 ל-6 מנדטים שיצביעו בית יהודי אם ידעו שהוא עובר את אחוז החסימה".
כאן חזרנו באוזני דרשן לייטנר אם דרישת מפלגתה מהמצביעים אינה דומה להימור שבקפיצה מבנג'י ורק לאחר מכן, ביום שאחרי הבחירות, לבדוק אם החבל היה קשור, במקום לבחור במפלגה ללא הימור שכזה. "זה מעשה שאנחנו קוראים למצביעים לעשות אותו לא רק משום שאולי נעבור ואני מקווה שבעזרת ה' נעבור, אלא מסתי סיבות נוספות. ראשית, קיבלנו מסרים מהליכוד שרוצה שנמשיך לרוץ כי אנחנו המפלגה היחידה שמושכת קולות מהשמאל. חלק ממצביעי הבית היהודי היו מצביעים לגנץ וכשהליכוד יורד בסקרים יש סכנה לגוש, ולכן אנחנו צריכים להמשיך לרוץ ולמשוך קולות כאלה. בנוסף, אחוז החסימה עולה ככל שנתמודד. אם נפרוש הרבה מצביעים יישארו בבית ואחוז החסימה יירד. אחוז החסימה צריך להישאר גבוה כדי לשמש בלוק למפלגות מתנדנדות משמאל, כך שהצבעה לבית היהודי היא לא רק רגשית, אלא גם החלטה אסטרטגית".
על המסרים הללו שלדבריה הגיעו מהליכוד אומרת דרשן לייטנר כי מדובר במסרים שהגיעו מהבכירים ביותר בליכוד.