כשמדברים על "סרטים לכל המשפחה" האסוציאציה הראשונית היא בדרך כלל סרטי דיסני, וזו בדיוק האסוציאציה שנטפליקס מנסים לשנות.
הלהיט החדש שלהם 'בית הספר לטוב ולרע' הוגדר על ידי הבמאי שלו פול פייג כ"סרט אנטי דיסני", וכמו את גיבורות הסרט הוא מנסה להוביל גם את הצופים, הצעירים ברובם, במסע בין נבכי הטוב והרע כפי שהוצגו לנו באגדות עליהן גדלנו.
הגיבורות, סופי ואגתה, הן קוראות אדוקות של ספרי האגדות שמגיעים לחנות הכפרית בגבלדון, עש שלילה אחד כוח רב עוצמה סוחף אותם אל בית הספר לטוב ולרע - שם מתחילים הסיפורים האמיתיים מאחורי כל אגדה גדולה.
עד כאן עלילה סטדנרטית של כל סיפור אגדה, אלא שבאגדה שמספר 'בית הספר לטוב ולרע' משהו מקולקל כבר מההתחלה: סופי, הבלונדינית יפת השיער שחולמת להיות נסיכה, מגיעה לבית הספר לרוע, ואילו אגתה, שכולם בכפר בטוחים כי היא מכשפה, נוחתת בבית הספר לטוב.
הפתרון של התסבוכת הזו, כי בכל זאת, מדובר בסרט לכל המשפחה כך שחייב להיות פתרון, מציג מבט קצת עמוק יותר על טוב, רע, חלומות וחברות מכפי שהתרגלנו לקבל, וכשכל זה קורה בבית ספר בו לומדים ילדיהם של המכשפה המרושעת, קפטן הוק והמלך ארתור אנחנו מקבלים הצלחה כמעט מובטחת.
למה רק כמעט? כי עד עכשיו דיברנו רק על הרעיון, העלילה והמסרים, ואלו בהחלט טובים ואפילו הפכו את סדרת הספרים של סומן צ'יינני שעל הספר הראשון שלה מבוסס הסרט לרב מכר בינלאומי, אבל עדיין נשאר עניין העיבוד הקולנועי.
נטפליקס קיוו, ונציגים מטעמם גם אמרו זאת לא פעם, 'שבית ספר לטוב ולרע' וההמשכים הצפוים שלו יהי עבור בני נוער ברחבי העולם מה ש'הארי פוטר' היה עבור ההורים והדודים שלהם. מי שכנראה קצת פחות התחבר לתקווה הזו היה הבמאי.
פייג, הבמאי, הצהיר שהוא לא מעוניין שישוו בין שני הסדרות, ובעקבות שתי בחירות אומנותיות שלו זה כנראה אכן לא יקרה – התפאורה והיחס לספר.
פייג ידוע בסלידתו ממסכים ירוקים, ולכן חלק גדול מהנוף והתפאורה המופיעים בסרט כולל שני בתי הספר נבנו במיוחד בשבילו. התוצאה היא אכן מרהיבה, אבל מסיבות מובנות מאוד מצומצמת וחלק ניכר מהסרט מתרחש על פני אותם נופים ומקומות, זאת בניגוד ליקום הכמו אינסופי שמתחבא במרחביה של הוגוורטס וגירה את דמיונם של דור שלם.
נקודה שנייה, ומהותית יותר, היא ההיצמדות, או יותר נכון, חוסר ההיצמדות לעלילת הספרים. גם סרטי 'הארי פוטר' לא היו זהים אחד לאחד לספרים שכתבה ג'יי קיי רולינג, אבל השינויים היו מינוריים. אצל פייג, לעומת זאת, השינויים היו עניין אידואלוגי.
"אני מתנגד מאוד לכל סרט שבו אתה צריך לדעת דברים לפני שאתה הולך לשם" הוא סיפר בראיון, וכך במקום להיצמד לעלילה פייג וחברי הצוות פשוט בחרו רגעי מפתח ונקודות עלילה מרכזיות ובנו את הסרט עליהם. הבחירה אמנם נעשתה בשיתוף צ'יינני, אך גם אפשרה להם הרבה יותר יד חופשית.
אין ספק שפייג עמד במשימה שלו והסרט החדש אכן לא מזכיר את הארי פוטר, אבל אולי חבל שכך. מספיק שנים עברו מאז סרטי הארי פוטר שברו פה קופות, ואולי, רק אולי, היה מקום לסרט חדש שינסה לצעוד באותם משעולים ולייצר בית ספר קסום שדור שלם של ילדים יחלום שיום אחד גם הוא יזכה להתקבל אליו. פייג בחר שלא לעשות זאת, ובכך גנז, או לפחות עיכב, את החלום של נטפליקס.
נכון, 'בית הספר לטוב ולרע' זינק לראש רשימת הצפייה ביממה שלאחר שחרורו, אבל בכדי להדיח את 'דיסני' מראש רשימת האסוציאציות שלנו ולהצליח לייצר סדרת סרטים שתמשוך דור שלם של מעריצים צעירים נטפליקס יצטרכו קצת יותר מסרט "חביב", הם יצטרכו סרט שהוא כמו 'הארי פוטר'. ו'בית ספר לטוב ולרע' הוא לא הארי פוטר - לטוב ולרע.