המהפך הפוליטי בשבדיה, שהחזיר את הימין לשלטון לאחר שמונה שנים באופוזיציה, צפוי להביא לשינוי לטובה גם ביחסי שבדיה וישראל, כך מדווח העיתון 'ישראל היום'.
השר החוץ השבדי טוביאס בילסטרום אומר בראיו לעיתון כי הוא מתכוון להוביל פתיחת דף חדש ביחסי שתי המדינות. "לשבדיה יש אינטרס גדול לקיים יחסים טובים עם ישראל. אני מתכוון להיות שר חוץ שידבק במדיניות הזו".
לדבריו, "ההערכה שלי כשר החוץ החדש היא שהיחסים הבילטרליים בין שתי המדינות הם טובים, חשובים ומועילים הדדית. אני מברך על כך שהדיאלוג המדיני בינינו חודש בתקופת כהונתה של קודמתי. אנחנו להוטים להעמיק את שיתוף הפעולה בינינו בתחומים שבהם יש לנו אינטרסים משותפים. אני חושב על תחומי הסחר, ההשקעות, החדשנות, המאבק החשוב נגד האנטישמיות - שהוא נושא שמאוד נוגע לי, קידום שוויון מגדרי ועוד".
אחת הבעיות המרכזיות ביחסי שתי המדינות היתה הסיוע הנדיב ביותר ששבדיה העניקה לארגונים פלשתיניים וישראליים - המציגים את ישראל בעולם כמדינת אפרטהייד וקוראים להחרמתה. השר הבטיח שינוי בעמדה זו לאחר ששבדיה הודיעה שתקצץ משמעותית את סיוע החוץ שלה באופן כללי.
עם זאת, אין לצפות שחימום היחסים יוביל לשינוי מדיניות כולל. כך לדוגמה בסוגיית ירושלים אומר סטרום כי "הממשלה שלנו, כמו האיחוד האירופי, תמשיך לכבד את הקונצנזוס הרחב שקיים בקהילה הבינלאומית ואת החלטות האו"ם הנוגעות בדבר, הרואות בירושלים נושא שיוכרע במסגרת ההחלטות על מעמד הקבע".
בילסטרום מדגיש בכל זאת כי שבדיה מכירה בקשר הבלתי ניתן לערעור בין העם היהודי לארץ ישראל. "ישראל היא המדינה שבה חיים רוב היהודים. היא מגדירה את עצמה כמדינה יהודית ודמוקרטית בעלת רוב ערבי משמעותי. הקשר ההיסטורי של העם היהודי לשטח ישראל אינו ניתן לערעור".
"החלטת החלוקה 181, שאומצה ע"י האו"ם ב-1947 - עם תמיכה חזקה של שבדיה, דיברה על חלוקת השטח למדינה יהודית ולמדינה ערבית. ישראל הוקמה ב-1948 וזכתה זמן קצר לאחר מכן להכרה מצד שבדיה. אני מצפה, שבתי הספר ומערכת החינוך אצלנו יהיו מחוייבים למורשת שלנו בנוגע לקשר בין שבדיה וישראל. היחסים הללו מאוד חשובים לי, אישית, כנכד למשפחה שאירחה בביתה פליטים יהודיים בסוף מלחמת העולם השנייה. מגיל צעיר למדתי על סבלו של העם היהודי. יש לי מחוייבות רגשית חזקה ביותר כלפי ישראל כביתו הלאומי של העם היהודי".