הגענו למצב קטסטרופאלי, כך קובע יו"ר איגוד הרוקחים בישראל, דוד פפו, בראיון לערוץ 7 אודות המחסור החמור בתרופות בבתי המרקחת בישראל. מדובר, הוא אומר במשבר עולמי, אבל מצבה של ישראל הוא הגרוע ביותר מבין מדינות המערב.
פפו מבהיר כי מדובר במשבר מתמשך המתפרס על פני שלוש השנים האחרונות ובחודשים האחרונים "זה הגיע עד לקטסטרופה", כלשונו. לדבריו המחסור מורגש באופן קריטי, "אבל מכיוון שמדובר במגוון תרופות לתחומים שונים זה מתמסמס".
"לא מדובר באקמול אלא בתרופות לטיפול בסרטן, טיפות עיניים, דלקות ועוד. בניגוד למה שמשרד הבריאות מנסה לדברר, אין חלופות לתרופות הללו כי כשמוצר חסר גם החלופה הופכת לחסרה בתוך שלושה ארבעה ימים".
על הסיבות למחסור אומר פפו כי הדבר אינו רלוונטי ומה שמשמעותי וקריטי הוא התוצאה בפועל. "בהתחלה אמרו לנו שזו תקופת קורונה והורדנו את הראש. אמרנו שניתן לסערה לחלוף ויש מחסור עולמי. אחר כך אמרו שיש מלחמה באוקראינה, ועכשיו מדברים על שמבר תעסוקה. כל זה לא מעניין. אנחנו מדברים על תופעה של שנים שהולכת ומחמירה", אומר פפו ומספר כי "רק הבוקר קיבלתי מייל עם עוד 15 תרופות שהייצור שלהם הפסיק".
האם המשמעות היא שאנשים יינזקו מהמצב החדש והמדאיג עד כדי מוות? פפו לא ממהר לתת כותרות קריטיות שכאלה ומסביר כי בהיעדר התרופות עצמן רופאים נותנים חלופות פחות אופטימאליות ופחות מותאמות לצרכיו של החולה. "חולים מחפשים חלופה לטיפות עיניים. כשאין חוזרים למנתח שנותן משהו פחות טוב".
לדבריו המשבר אכן בינלאומי ומורגש במדינות רבות, אך בשום מדינה המצב לא קטסטרופאלי כפי שהוא בישראל. הסיבה לכך, הוא אומר, היא ש"משרד הבריאות לא מפקח על רמות המלאי של היצרנים והיבואנים ולא יודע מה יש ומה אין. בנוסף, יצרנים ויבואנים מדווחים רק כשהמחסור נכנס לתוקף ולא כבר בשלב שבו יודעים שבעוד חודשיים שלושה יהיה חוסר".
האם ניתן לעשות משהו כדי למזער את הנזק? פפו מזכיר את המחסור שדובר בו במכונות הנשמה בתקופת הקורונה ושליחת אנשי המוסד להשיג מכונות. הוא אינו סבור שבהכרח הפתרון הוא לשלוח את המוסד להביא אקמול, אבל יש בכך עדות למוח היצירתי שנדרש על מנת לפתור מצוקה אמתית שכבר קיימת ומחריפה.
לדבריו בכל יום הוא מקבל בין 3 ל-10 מיילים המדווחים על הפסקת ייצור ושיווק תרופות ללא הסבר למה או מתי יתחדש. מנגד אחת לכמה ימים הוא מקבל מייל אחד על תרופה אחת שהייצור שלה חוזר. המחסור, הוא אומר, בא לידי ביטוי גם ביכולותיהם של בתי חולים בישראל לתפקד.
מאחר והיו בתקופה המדוברת מספר שרי בריאות, האם נכון להפנות את האצבע המאשימה דווקא אל שר הבריאות האחרון, ניצן הורביץ? "המבחן הוא מבחן התוצאה ואל מבחן ההאשמה. אם היית שר בריאות במשך שנה שנתיים או שלוש ולא נעשה דבר בנושא זה אומר שבכלל לא הייתה אצלך תשומת לב לנושא. אתה כמשרד בריאות אמור לפקח ולוודא שזה לא יקרה".