חמש שנים חלפו מאז הלך לעולמו הרב ישראל רוזן ז"ל שכיהן במגוון תפקידים בהם הקים והוביל את מכון צומת. עם הרב מנחם פרל שוחחנו על הפיתוחים האחרונים של המכון ועל התשתית שיצק הרב רוזן לפיתוחים אלה ולפיתוחים הבאים.
"הרב רוזן ייסד את המכון מתוך ראיית הצורך לבניית תשתית למדינה יהודית מודרנית", אומר הרב פרל ומציין כי הכניסה למציאות של מדינה חדשה עם תורה שהתפתחה בגלות, "במחשכים", העלתה לא מעט שאלות שהצריכו מענה שעד כה לא היה בסל ההלכתי המוכר. "לכאן נכנס המכון כדי ללמוד לברר לעדכן ולהציג את הדברים בפני גדולי הפוסקים שיהיה להם האומץ לצד הכלים הנדרשים כדי לסלול דרכים חדשות, וכל מה שאנחנו עושים נשען על תורתו של הרב רוזן".
על הפיתוחים העדכניים מספר הרב פרל ומציין את הצורך בהתמודדות הלכתית עם הבתים החכמים. בעוד "בעבר היו הקירות מאבנים בלבד, בהמשך היו בהם גם צנרת מים וחשמל, הרי שכיום הבתים מלאים בטכנולוגיה. מדובר בכניסה מרושתת במצלמות, אינטרקום, דלת חשמלית שלפעמים רק אחרי רכישה אדם מסתבך בשאלה איך נכנסים לבית בשבת, חיישני תאורה שנדלקים עם כניסה, מעלית שבת ועוד". כמו כן מזכיר הרב פרל את ההתמודדות עם מנעול חשמלי ועם פתיחת ברז המים שכבר אינם מגיעים מהמגדל הגבוה אלא כרוכים במשאבות חשמליות המזניקות את המים לקומות גבוהות, וכן ההתמודדות עם דוד מים וכיוצא באלה.
שאלנו את הרב פרל האם יש מציאויות שלאחר חקירה מתברר שאין להם מענה וצוותי ההלכה והטכנולוגיה של המכון מודיעים שלא נמצא פתרון. "אנחנו לא רואים בשבת בעיה שצריכה פתרון. הטכנולוגיה היא מתנה אבל השבת היא מתנה קודמת, ואנחנו לא רוצים לעקוף את השבת כפי שהיא", אומר הרב פרל ומספר על כנס התייעצות ראשוני שהתקיים סיב שאלת היחס לרכב אוטונומי בשבת עבור מערכת הביטחון ומערכות רפואה. רבני הגופים הרלוונטיים התכנסו עם אנשי המכון ודנו בסוגיה יחד עם מומחים בינלאומיים מענף הרכב האוטונומי. הרב פרל מדגיש כי הדיון התמקד בצרכי רפואה וחירום ולא לטובת האדם הפרטי שכן גם אם בסוגיות מעין אלה ניתן למצוא מענה לדרישות ההלכה בסעיפים הקטנים של השולחן ערוך, הרי שהשימוש כלים אלה עובר למעשה על הסעיף הגדול שתכליתו חובת המנוחה בשבת.
על דבריו אלה שאלנו את הרב פרל אם אכן ראוי בדור הזה לתת כותרת שיש איסורים שיתכן ואין מאחוריהם איסור אמיתי אלא פגיעה באופיה ומהותה של השבת? האם לא נכון ליידע את הציבור בדברים האסורים באמת ולהוציא מגדר האיסור סוג כזה של איסורים, ובכך גם למנוע מהציבור הרחב לקטלג את מי שעובר על איסורים שכאלה כמי שעוברים איסורי דאורייתא או דרבנן ולמעשה מוציאים את עצמם מכלל החברה שומרת המצוות.
הרב פרל מזכיר בתשובתו את הדיונים ההלכתיים אם נכון להגדיר שימוש בחשמל כאיסור דאורייתא של מכה בפטיש או בונה. גם מי שניסו להגדיר זאת כך התקשו להתמודד עם הדרישה מהם להציג את המקור לקביעתם זו. "הרב אויערבך בספרו 'מאורי אש' נגד השיטות הללו חשף הרבה קשיים ללא תשובה בהגדרות ההלכתיות הללו. הוא טען שאין לזה שום שורש ויסוד, אבל מה שדחף פוסקים שרצו לקבוע שמדובר באיסור דאוריתא, כמו החזון איש ואחרים, היה הרצון להרחיק את האנשים מכך, אבל לא שבאמת מדובר באיסור כזה. יש חושבים אחרים ואני כמי ששימש אצל הרב נויבירט זצ"ל, סבור שגם אם תנסה לטעון כך אנשים יחשפו ברבני גוגל וכו' שאתה כאילו עובד עליהם. לכן אני נוקט בלשון הזו וקובע שאמנם לא נמצא סעיף קטן שמתנגד, אבל נמצא סעיף גדול של המטרה הכללית של השבת, הדבקות בקב"ה דרך המנוחה בשבת. הרמב"ן מגדיר זאת כעיקר מצוות השבת מדאורייתא, שעיקר השביתה בשבת היא מנוחה והדבר בא לידי ביטוי בל"ט אבות מלאכה כי אלו המלאכות שהיו אז".
"לא בטוח שבימי בית המקדש היה איסור של פתיחת חנות משום שמא יכתוב, אבל עזרא המתאר את המצב הירוד של עם ישראל כולל בין השאר בדבריו את העובדה שעוסקים במקח וממכר. הרמב"ן מסביר שעיקר השבת היא השביתה ואדם שלא נח עובר על איסור דאורייתא, וכך גם אומר הריטב"א וכך גם נראה מדברי הרמב"ם". אומר הרב פרל ומציין בהקשר זה גם את סוגיית הטלפון הסלולארי שבו לכאורה בנקל ניתן למצוא פתרון להפעלתו בשבת באופן שלא יתנגש עם שום סעיף בשולחן ערוך, אבל בהכירנו את המכשיר אנחנו יודעים שהוא הרבה מעבר למכשיר טלפון. הוא כולל אינסוף פעולות והפעלות, "הוא המטריד הגדול ביותר שקיים היום", ולכן הוא למעשה מונע את קיום מצוותה של השבת, מצוות המנוחה.
עוד שאלנו את הרב פרל אם בפסיקה והכרעה הלכתית-טכנולוגית שלו ושל צוות המכון נשקלת גם השאלה איך הדברים יתקבלו בחוץ, האם עולם בית המדרש הכללי, אולי החרדי, יקבל זאת או יגדיר את ההיתר שעליו הוחלט כרפורמה וכיוצא באלה.
הרב פרל ממשיל את הדבר לעולם הצבא בו "גם אם אתה מסתער הכי טוב, אתה לא מתקדם לפני כולם אלא מיישר קו. חשוב שהתורה שלנו תישאר תורה אחת, ולכן עד כמה שאפשר חשוב ליישר קו, גם אם זה אומר לוותר על דברים מותרים או נצרכים". עוד הוא מוסיף ומעיר כי "החשש הוא לא רק מה יאמרו, אלא שכדי להיות בטוח שלא פורצים גדר, אנחנו מתייעצים עם כמה מורי הלכה ועליהם אנחנו נשענים".