שנת הכהונה הראשונה של ממשלת נתניהו הרביעית, אי אז ב־2015, הייתה אחת מתקופות השיא של הפוליטיקה החרדית. ש"ס ויהדות התורה חזרו לקואליציה רעבות מתמיד אחרי שנתיים שהורחקו ממנה לטובת האחים בנט ולפיד, ובמרתון חקיקה והחלטות ממשלה מרשים מחקו תוך חודשים ספורים את מורשת השלטון הקודם כולה, מהגיור ועד הגיוס, ולא הותירו לה זכר. עם האוכל בא, כמובן, התיאבון, והחרדים דאגו גם לשפות את עצמם על הנזק שנגרם להם בשנתיים שקדמו לכך, ובין היתר הביאו להזנקת תקציבי הישיבות אל שיא של כל הזמנים. גם בסוגיות הדת והמדינה, שבהן שתי המפלגות מקדשות בדרך כלל את הסטטוס־קוו, הן ביקשו הפעם יותר, ובאותה קדנציה חלומית אישרה הכנסת את "חוק המרכולים" לצמצום המסחר בשבתות בערים חילוניות ולכרסום בסמכויות הרשויות המקומיות בעניין.
והנה שוב מוצאות את עצמן ש"ס ויהדות התורה בדיוק באותה הפוזיציה, אחרי שנה וחצי במדבר - ושוב התיאבון גדול והמלאכה מרובה. את ההתחייבויות שהן מתכוונת לדרוש (ועתידות לקבל) במשא ומתן הקואליציוני ניתן גם הפעם לחלק לשתי קטגוריות: "סור מרע" - צעדים שעיקרם הוא תיקון נזקי הממשלה היוצאת בכל הנוגע ליחסי הדת והמדינה ולרווחת החרדים, כגון "גזרות ליברמן" או רפורמת הכשרות, והם בבחינת המובן מאליו; ו"עשה טוב" - יוזמות חדשות לקידום תפיסת העולם והאינטרס המגזרי, כולל בנושאים שלא שיערו אבותם לקדם, כמו תיקון פסקת התגברות ושינוי חוק השבות. הרעב מורגש גם בדרישת התפקידים בממשלה הבאה: יהדות התורה תבקש שני משרדים נוספים על מה שקיבלה בעבר – תיקים שיופקדו בידי סגני שר במעמד שר.
סור מרע
ביטול המס על הכלים החד־פעמיים ועל השתייה הממותקת
באוגוסט 2021, שבועות ספורים לאחר השבעתה, החליטה ממשלת בנט-לפיד להטיל מס קנייה בסך 11 שקלים לקילוגרם על כלים חד־פעמיים המכילים פלסטיק. כמו כן הוטל מס על משקאות מתוקים בסכום משתנה שנקבע לפי כמות הסוכר או הממתיק המלאכותי. המיסוי החדש פגע בעיקר במשפחות ברוכות ילדים (ובציבור החרדי בפרט), שספגו התייקרות של מוצרים בסיסיים מבחינתן או נאלצו לוותר עליהם, ונראה שלא במקרה בחר שר האוצר ליברמן דווקא בצעדים הללו למאבק בהתחממות הגלובלית ובהשמנת היתר. ש"ס ויהדות התורה דורשות תחילה לבטלם, אך הן לא שוללות אפשרות כי הם יקודמו מחדש בעתיד לטובת העניין – הפעם בצורה מאוזנת, לצד פעילויות חינוך והסברה להפחתת הצריכה והשימוש במוצרים הבעייתיים.
סבסוד מעונות היום לאברכים
החלטה נוספת של שר האוצר היוצא הייתה בדבר שינוי התנאים לסבסוד מעונות היום לתינוקות ולפעוטות, כך שעל מנת לזכות בהשתתפות המדינה בשכר הלימוד יחויבו הוריהם לעבוד בהיקף משרה של לפחות 24 שעות שבועיות כל אחד (ולא רק האם, כפי שהיה המצב קודם לכן). ליברמן הסביר את המהלך ברצון לעודד את השתלבות ההורים בשוק התעסוקה, אך גם במקרה זה ההערכה הרווחת היא כי הוא כיוון בעיקר לפגיעה באברכים שאינם עובדים, באופן שייקר את הוצאות משק הבית במאות שקלים לילד בחודש. יישום התנאי החדש נדחה לפי שעה בעקבות עתירה לבג"ץ, וכעת דורשים החרדים מנתניהו לבטלו לחלוטין במסגרת ההסכם הקואליציוני המתגבש.
ביטול רפורמת הכשרות
לפני שנה בדיוק אושרה סופית פתיחת שוק כשרות המזון לתחרות, שהוביל השר לשירותי דת דאז, מתן כהנא, ובתחילת 2022 נכנסה לתוקף הפעימה הראשונה שלה: ה"מונופול" שהיה לרבנויות המקומיות על הנפקת תעודות השגחה לעסקים שבתחומן בוטל, וכיום יכולים רבני הערים להתחרות ביניהם ולספק שירותים בתחום זה לבתי אוכל ומפעלי מזון בלי קשר למקום מושבם. בפעימה השנייה והמשמעותית יותר, שתוכננה לתחילת 2023, אמור השוק להיפתח גם לתאגידי כשרות פרטיים. אלא שהמפלגות החרדיות דורשות כעת לבטל את הרפורמה ולהחזיר את המצב לקדמותו, באופן שרק הרבנות הממלכתית המקומית רשאית להנפיק תעודות השגחה, ואילו אחרים שעושים זאת עוברים על החוק.
ביטול רפורמת הסלולר הכשר
עם כל הכבוד לגיוס ולגיור, ללימודי הליבה ולכשרות הממלכתית, המהלך שהקפיץ יותר מכול את הפוליטיקאים החרדים בקדנציה החולפת היה רפורמת הסלולר הכשר שהוביל יועז הנדל. שר התקשורת מתקווה חדשה ז"ל החליט כי ניוד מספר טלפון, שאותו רשאי לבקש כל לקוח בישראל, יתאפשר גם לבעלי הקווים המיוחדים המפוקחים על ידי ועדת רבנים חרדית, והלקוחות יוכלו לעבור למסלולים רגילים ולא יהיו שבויים בידי הוועדה. אחת המשמעויות הדרמטיות היא שלא יהיה ניתן עוד לזהות לפי מספר הטלפון האם הקו משויך ל"קומה כשרה" וחסום לשימושים שנאסרו על ידי הרבנים. ביהדות התורה ראו בכך התערבות גסה מצד הממשלה באורחות חייו של ציבור בוחריהן, שכן הסלולר הכשר הפך עם השנים למעין תו תקן במגזר, "תעודת חרדיות", שלפיו ילדים מתקבלים למוסדות חינוך ומשפחות באות ביניהן בקשרי שידוכים. ממשלת נתניהו השישית תבטל את הרפורמה.
שינוי הרפורמה במחירי התחבורה הציבורית
מהפכת התחבורה הציבורית 'דרך שווה', שהושקה בקיץ האחרון ורשומה על שם שרת התחבורה היוצאת מרב מיכאלי, כנראה לא כוונה נגד הציבור החרדי, אולם בפועל הצליחה גם היא לפגוע בו ולהזיק לו. הרפורמה נועדה לצמצם את 80 תעריפי התחבורה הציבורית השונים שהיו קיימים למספר קטן של תעריפים יחידים ואחידים, אך שיטת החישוב החדשה שנקבעה בה ייקרה את עלויות הנסיעה לתושבי הפריפריה - ובכללם חרדים רבים. כעת דורשות ש"ס ויהדות התורה לשנותה כך שהפגיעה תימנע - כתנאי לכניסתם לקואליציה הבאה.
עשה טוב
פסקת התגברות
בכל הממשלות הקודמות שבהן המפלגות החרדיות היו חברות הן הסתייגו מרפורמות במערכת המשפט או מניסיונות לרסן אותה שהוצעו על ידי מפלגות הימין. גם כאשר בג"ץ כרסם פעם אחר פעם בסטטוס־קוו בסוגיות דת ומדינה ומשך לצד הליברלי, הסתפקו ש"ס ויהדות התורה בתיקוני חקיקה נקודתיים (אם בכלל) ונמנעו מצעדים דרמטיים לבלימת בית המשפט. אבל משבר גיוס בני הישיבות שמרחף מעל ראשי הפוליטיקאים וממתין לממשלה הבאה מעבר לפינה שבר את גב שתי המפלגות, והן נחושות כעת לקדם פסקת התגברות בכל מחיר - לא פחות מסמוטריץ' ומשמחה רוטמן. החרדים מאסו במצב הקיים שבו בכל כמה שנים בג"ץ פוסל את מעמדם המיוחד של לומדי התורה בנימוק של חוסר שוויון, והם דורשים הכרעה היסטורית חד־משמעית בסוגיה הציבורית־משפטית שמעסיקה את ישראל מימי קום המדינה. עכשיו גם נתניהו כבר מבין שבלי פסקת התגברות לא תהיה לו ממשלה.
חוק גיור ממלכתי
מאז שהוקמו, ובמשך עשרות שנים, פועלים בתי הדין הממלכתיים לגיור על גלגוליהם השונים בלי שמעמדם הוסדר אי־פעם בחוק. כתוצאה מכך קיבל בג"ץ עם השנים שורה של עתירות שדרשו הכרה בגיורים פרטיים שונים, עד שכיום מדינת ישראל מכירה בבתי הדין מכל הסוגים - אורתודוקסיים, קונסרבטיביים ורפורמיים, מהארץ ומהעולם - ומחשיבה את בוגריהם כיהודים לעניין זכאות שבות ורישום אוכלוסין. למרות ניסיונות שונים שנעשו בעניין, ממשלות ישראל לדורותיהן חששו לבצר בחוק את מעמד הגיור הממלכתי שכפוף לרבנות הראשית, מחשש למשבר מול יהדות התפוצות, שברובה אינה אורתודוקסית. אך כעת המפלגות החרדיות מתעקשות על כך, על מנת לבטל למפרע את פסיקות בג"ץ.
ביטול סעיף הנכד בחוק השבות
עם עליית כוחה של הציונות הדתית השמרנית וירידת הדתיים הליברליים מהבמה, מוצאים עצמם הפוליטיקאים החרדים מאותגרים מימין בסוגיות דת ומדינה על ידי פוליטיקאים כמו סמוטריץ' ואבי מעוז. אם בעבר ידעו דרעי וגפני להיות פרגמטיים כשצריך, כמו בהסכמתם לאישור מתווה הכותל ולקיום משחקי כדורגל בשבת, כיום הם אינם יכולים להרשות לעצמם להצטייר כפשרנים בעיני ציבור בוחריהם. אחד הנושאים הרגישים והנפיצים ביותר שהם נמנעו מלעסוק בו כל השנים הוא סעיף הנכד בחוק השבות, שמכוחו עולים ארצה מדי שנה אלפי לא־יהודים, אך הדיווחים כעת על כוונת מפלגות הימין לטפל בנושא גוררים אחריהם גם את ש"ס ויהדות התורה ומאלצים אותן ליישר קו בעל כורחן.
הגדלת תקציב מוסדות החינוך שבהם לא לומדים את כל תוכנית הליבה
לפני חודשיים הבטיח נתניהו להגדיל את תקציב החינוך החרדי כדי למנוע פיצול ביהדות התורה - וכעת הגיע הזמן לקיים את ההתחייבות ולפרוע את השטר. עם השנים הלכו וגדלו פערי התקצוב בין תלמודי התורה לחינוך הממלכתי, שכן האחרון קיבל תוספות שלא ניתנו לחרדים אף לא באופן חלקי בהתאם להיקף לימודי הליבה, כפי שקורה בתקציב הבסיסי. בנוסף, גם תנאי העסקת המורים בזרם העצמאי גרועים ביחס לזרם הממלכתי. כתוצאה מכך נקלעו מוסדות רבים למשבר כלכלי ולמצוקת כוח אדם, עד שחסידות בעלז שקלה להרחיב את לימוד מקצועות החול ולהסכים להידוק הפיקוח הממשלתי כתנאי להגדלת התקציב. הליטאים זעמו מחשש לפגיעה בעצמאות החינוך החרדי, ובבעלז ויתרו על העניין רק לאחר שנתניהו הבטיח שיגשר על השחיקה ללא תנאי כדי למנוע פיצול במפלגה ואובדן קולות בגוש הימין. המשמעות היא שמוסדות שאינם מלמדים את תוכנית הליבה של משרד החינוך במתכונתה המלאה (בעיקר בתי ספר יסודיים לבנים של החרדים האשכנזים) יקבלו תוספת תקציב משמעותית בלי שיתחייבו לשינויים כלשהם מצידם. מי שקיווה שההזדמנות תנוצל לכל הפחות לתמרוץ החברה החרדית לצמצם את פערי ההשכלה ולעידוד מגמות של השתלבות – צפוי להתבדות גם הפעם.
קובי נחשוני הוא עיתונאי חטיבת החדשות של ynet ו'ידיעות אחרונות'
לתגובות: [email protected]
***