המודיעין היה אחד התחומים בו בלטו עולי עיראק באופן מיוחד. רבים מהם השתלבו באגף המודיעין של צה"ל, בשירות הביטחון הכללי ובמוסד לתפקידים מיוחדים בזכות הכרתם הטובה את השפה והתרבות הערבית, בזכות השכלתם המודרנית ולעיתים גם בסיוע הרקע המחתרתי-הציוני של פעילותם בעיראק.
הם גילו התמדה, דבקות במטרה ונאמנות אין קץ למולדת היהודית, בלטו בתחומי האזנה ותרגום, והיו פעילים במחלקות מבצעיות ובתחום המחקרי. היו בהם מי שהשתתפו בפעולות נועזות בארצות ערב ובין היתר הם נמנו על מקימי יחידת 8200 של המודיעין.
למרות הישגיהם הכבירים, תרומתם האדירה לביטחון ישראל ומרכזיותם בשירותי הביטחון הישראליים, פעולתם של עולי עיראק נותרה עלומה. גם היום, עשרות שנים לאחר ההתרחשויות, מרבית הפעילים עדיין אינם יכולים להיחשף ואינם יכולים לספר על פועלם. יום עיון מיוחד, שיערך במרכז מורשת יהדות בבל ובשיתוף מרכז שז"ר והמל"מ, ינסה לחשוף משהו מפעילותם של האנשים הללו ולהעלותם על נס.
בין הסיפורים שיסופרו ביום העיון יהיה סיפורו של שמואל (סמי) מוריה ז"ל, יליד בצרה, שהצטרף למודיעין לאחר שעסק בעיראק בעלייה בלתי לגאלית ובריגול למען ישראל. מוריה הפעיל קבוצת מסתערבים שפעלו במגזר הערבי בישראל במטרה להגן על המדינה במקרה חירום.
המסתערבים נבחרו מבין יוצאי עיראק שלמדו היטב את ההגייה הערבית המקומית, שיננו את מצוות האסלאם, השתלבו בכפרים ערבים בישראל והפכו "ערבים" לכל דבר ועניין, כשהם מנותקים לחלוטין ממשפחותיהם בישראל. אחדים מהם אף הקימו משפחות ונולדו להם ילדים, כשאפילו נשותיהן אינן מודעות לזהותם האמיתית. על סופה של השליחות ועל ההשלכות הקשות שהיו לה נשמע במהלך האירוע.
גם סיפורים יותר מפורסמים כמו עריקתו של טייס עיראקי עם מטוס מיג 21, וכמו כן, סיפורה המופלא של שוש עמית, אחת מקבוצה קטנה של יוצאות עיראק שפעלו ב"מוסד" ומילאו תפקידים חשובים לאורך שנים רבות - סיפור שמנפץ סטריאוטיפים על מקומה ומעמדה של האשה המזרחית.
"מי שנכנס לעולם המודיעין, הפך למעשה לאדם שקוף", מסבירה פרופ' אסתר מאיר-גליצנשטיין, מנהלת מכון המחקר של מרכז מורשת יהדות בבל. "לאנשים האלה אסור היה לספר על הישגיהם, הם לא יכלו לפעול במסגרות ציבוריות ופוליטיות ונדרשו לשמור על שתיקה מתמדת למשך כל חייהם המקצועיים וברוב המקרים - גם לאחר מכן. כעת הגיע הזמן לפרוע חוב של כבוד ולספר את מה שהיום אפשר ומותר לספר".