אירוע המונדיאל בקטאר מרכז אליו את תשומת לב העולם כולו, וקטאר, כמו מדינות קודמות שאירחו אירועי ספורט בינלאומיים שכאלה, יודעת ותדע לנצל זאת לשיפור תדמיתה ולקופתה שגם כך אינה מרוששת.
ד"ר שחר שילה, ראש החוג ללימודי תיירות במכללה האקדמית אשקלון וראש מינהלת התיירות המרכזית בנגב, מספר על הדרך שבה הופך אירוע מעין זה לנקודת זינוק עבור המדינה המארחת.
"לפי המחקרים העדכניים ביותר שעוסקים במגה אירועי ספורט יש קשר ישיר בין אירוח אירועים כאלה, בעיקר מונדיאל ואולימפיאדה, שמושכים מאות אלפים ומיליוני מבקרים לבד מזכויות שידור בסכומים של מאות מיליונים ועד למעלה ממיליארד, כך שהמדינה המארחת מרוויחה רבות באופן מיידי וישיר מהאירוע הזה".
ד"ר שילה מציין בדבריו את ההשקעה הרבה לשיפור תשתיות לקראת האירוח ובין השאר מדובר בתשתיות תעופה, מחלפים, כבישים חדשים, מסילות ברזל ורכבות, הרבה חדרי מלון, "אלו התשתיות שמתרוקנות אחרי אותו חודש וחצי ומשוועות לעוד תיירים", הוא מציין ומוסיף גם את "עוצמת החשיפה החיובית שמקבל היעד המארח גם בדיגיטל וגם בעיתונות הכתובה, וגם מירוק מוחלט של כל מה שנעשה קודם על ידי המדינה המארחת. ברגע שהשם של המדינה נזכר מאות אלפי פעמים בהקשר חיובי של אירוע ספורטיבי, זה דוחק למטה כל איזכור קודם שהופך לכמעט בלתי רלוונטי, מה שיוצר להם תדמית שיווקית נוצצת".
שילה מוסיף גם את "בניית צינורות השיווק. כל סוכני הנסיעות הגדולים בעולם, כל ארגוני התיירות בעולם וחברות התעופה בעולם וחברות האירוח, כל אלה מקימות תשתיות מול היעד שמארח שהופך אחר כך לצינור ענק והם ממשיכים לשווק את אותו יעד עם התשתיות המפותחות והאטרקציות גם אחרי האירוע".
לשאלתנו אודות ההשקעות הישראליות בתשתיות תיירות לפני שנת 2000 והעובדה שמלונות שהוקמו אז נראים מעט שוממים שנים לאחר מכן, אומר ד"ר שילה כי מעבר לכך שאין להשוות בין אירוע כדוגמת האולימפיאדה והמונדיאל לאירוע כמו ביקור האפיפיור, הרי שהמלונות לא נותרו ריקים בירושלים שהתיירות בה זינקה לגבהים משמעותיים ואלמלא הקורונה ישראל כולה הייתה על סף חמשת מיליוני התיירים בשנה.
לעומת זאת, מוסיף ד"ר שילה, יש מי שלא ידע לנצל אירוע ספורטיבי שכזה, והדוגמא היא אתונה שהתיירות ביוון לא צמחה אחרי האולימפיאדה שם כי האירוע לא מונף נכון בהיבט השיווקי. התיירות שם התעוררה דווקא שנים לאחר מכן בעקבות המשבר הכלכלי שפקד את המדינה.
באשר לקטאר אומר שילה כי זו "לא עומדת להחזיר מהמונדיאל עצמו את השקעות המיליארדים שלה באירוע, אבל היא תוכל במינוף נכון ובתחזוקה נכונה של התדמית הנכונה והתשתיות ליהנות מפירות תיירותיים אדירי ממדים".
לדבריו אירוע כמו המונדיאל מצליח להלבין את מעשיו הקודמים של יעד התיירות המדובר. אקונומיקה, מגדיר זאת ד"ר שילה. "בלי להיכנס לפוליטיקה של המונדיאל, מדובר באירוע שמלבין את היעד", הוא אומר. "קטאר ידועה עם בעיות קשות מאוד בתקשורת העולמית. דובר על פגיעה בזכויות אזרח, בזכויות נשים, מדובר על תמיכה בטרור ומימון טרור". כל אלה נשכחים כאשר העולם רואה לנגד עיניו את האירוע הספורטיבי ואותו לבדו. האם קטאר תצטרך לשנות את דרכה הפוגענית על מנת לבסס את תדמיתה החדשה? נראה שכן. מדובר באירוע שמעניק למדינה המארחת כוח אנרציה חדש להיכרות של גורמים מהעולם שלא הכירו את המקום להתוודע אליו, אך כדי להמשיך את המגמה הזו יהיה עליה להשתלב בחזון הדמוקרטי ובשיח זכויות האדם וההתרחקות מטרור.
שאלנו את ד"ר שילה אם העובדה שההכנות למונדיאל הביאו למותם של אלפי פועלים לא גורמת דווקא להתמקדות שלילית במדינה המארחת, ועל כך הוא משיב בצער כי "תיירות כענף כלכלי אדיר ממדי, היא ענף מאוד סלחן לחטאים. תיירים נהנתנים לא רוצים לדעת את עצמת הניצול שלהם את האוכלוסייה המקומית" והדבר אינו רלוונטי רק לאירוח אירועי ספורט. "גם בטנזניה ואיי סיישל עובדים בקצה הפירמידה של ענף התיירות אנשים שגרים בכפר חסר תשתיות ומתפרנסים מסכום פעוט ביום.
מאחר וזו מגמת הסלחנות הבינלאומית תוכל קטאר ליהנות מפירות המונדיאל גם אם לא תשנה את דרכיה, ולמעשה יימשך הטיהור שלה בעיני העולם שימשיך להגיע וליהנות מפירות התיירות שלה.