עובדים זרים. ארכיון
עובדים זרים. ארכיוןצילום: הדס פרוש, פלאש 90

פרויקט חדשני התחיל בתקופה האחרונה – קבלת קהל יעודית לנשים במשרדי המוקד לפליטים ולמהגרים.

אלכסנדרה רוט, מנהלת הקו החם, המוקד לפליטים ולמהגרים מספרת כי "הכל התחיל כאשר מרפאת לוינסקי הפנתה אלינו מבקשת מקלט, שורדת זנות שנמנעה מלהגיע לחדש את האשרה שלה בבני ברק מאימת החשש שתפגוש בלשכה "לקוחות" לשעבר".

"גם אלינו למשרד היא הגיעה מספר פעמים, אך נעצרה בכל פעם בדלת. אני לא הבנתי את הקושי הזה, אבל העברתי לה את מספר הטלפון שלי וביקשתי שתתאם מועד ישירות מולי. גם אז לקח זמן עד שהיא הרגישה בנוח להגיע ולהיפגש. הבנתי שכדי לרכוש את אמונה אני צריכה לייצר סביבה של נשים בלבד, ושהיא כנראה לא היחידה – שיש נשים מקהילת מבקשי המקלט שפשוט לא יגיעו אלינו, ולא יסדירו את המעמד שלהן בגלל שהן לא רוצות להיות בנוכחות של גברים מהקהילה", היא מוסיפה.

לדבריה, "חלק מהנשים אפילו לא יודעות שהן יכולות לטפל בעצמן בענייני האשרה שלהן, כי מי שעשו את זה עבורן היו גברים. כל זה קרה אי שם בתחילת 2020. ואז הגיעה מגפת הקורונה. ברגע שהחלו הסגרים, הקו החם התחיל לעבוד במתכונת טלפונית ובהודעות בוואטסאפ. השינוי הזה הביא אלינו המון פניות של נשים. גילינו שלמעלה ממחצית הפונים היו מחוץ לתל אביב, ורבות מהן היו נשים. דווקא הקורונה קירבה אותנו לקהילות שביום-יום לא בהכרח מסוגלות להגיע לקבלת הקהל שלנו. עם החזרה לשגרה, היה ברור לצוות שאנחנו חייבות להחיות את הרעיון הזה ולתת מענה אמיתי לקהילות המודרות בתוך קהילת מבקשי המקלט".

רוט ממשיכה בהסבר על קבלת קהל מיוחדות שערכו באילת ובחיפה. "הודענו מראש שבביקורים שלנו נערוך גם קבלות קהל יעודיות לנשים. פגשנו נשים שכלל לא היו מודעות לענייני המעמד שלהן; נשים שסמכו בעיניים עצומות על גברים שיכללו אותן בבקשות המקלט שלהם – על אף שמערכת המקלט הישראלית לא עובדת כך; נשים שיש להן עילות חזקות מאוד למקלט, ופשוט לא ידעו איך מגישים את הבקשה ולמה הן צריכות לעשות את זה. גילינו גם המון קשיים שנשים מתמודדות איתן בנוגע למעמד שלהן ושל הילדים שלא היינו מודעות אליהם, פשוט משום שהן לא הגיעו אלינו לקבלות הקהל".

לאחרונה החליטו בארגון למסד את היוזמה הזאת, ולהקדיש את קבלת הקהל של יום שני הראשון מדי חודש לנשים בלבד. "הפעם הראשונה הייתה לפני כשבועיים, וזאת הייתה חוויה מיוחדת. הגיעו נשים עם מקרים מאוד משמעותיים. היה לנו גם מפגש מרגש במיוחד – אישה ששחררנו מהכלא לפני כארבע שנים, אחרי שהייתה כלואה עם בנותיה הקטנות במשך חודשיים – הגיעה לבקר אותנו. היא סיפרה שמשפחתה עוזבת את ישראל בקרוב לקנדה, בה יזכו סוף סוף, והיא הגיעה כדי להתחבק ולהיפרד. רכזת הפניות הודא קונדוס בקבלת הקהל הראשונה שערכנו לנשים במשרדינו, מוקדם יותר החודש. בשנה האחרונה 50% מהלקוחות של המוקד היו נשים – זה הישג שאני מתגאה בו. אני מקווה שעוד נשים ירגישו בנוח להשתמש במרחב הזה, ושצעד אחר צעד, נהפוך את המוקד לבטוח יותר עבור קהילות מודרות נוספות. עזרו לנו להמשיך להיות כתובת למי שאין להן מקום אחר".

שי גליק מנכ"ל בצלמו אמר כי "גם ארגוני השמאל הקיצוני מבינים יש יתרון להפרדה מגדרית. הפרדה איננה חלילה הדרה אלא התאמה. התאמת כל צד לרצונותיו ויכולתיו. אני בטוח שכבר בממשלה הקרובה תעבור החלטה שקובעת שהפרדה איננה הדרה. בד בבד אני קורא לקרן החדשה לישראל להפסיק לממן את המוקד לפליטים ומהגרים בשל כך שלטענתם הם פוגעים בצורה קיצונית בנשים . בנוסף אני קורא לשדולת הנשים לעתור נגדם לבג"ץ על הדרה".

שירה עבו, דוברת המוקד לפליטים ולמהגרים, הגיבה: "פירטנו במייל באריכות את הסיבות לקיום קבלת קהל יעודית לנשים. אני בכוונה משתמשת במילה יעודית ולא נפרדת משום שאין לנו עניין בהפרדה, אלא ביצירת מרחב בטוח ומוגן למי שמרגישה צורך בכך. אין לנו קבלת קהל מקבילה לגברים. כפי שפירטנו במייל, זאת יוזמה שמנסה לענות על צורך שראינו בקהילה, בקרב נשים שלא הרגישו בנוח להגיע אלינו עד כה. אני שמחה ששי גליק עוקב אחרי הפעילות שלנו, ומקווה שיום אחד הוא גם יצטרף למאבק למען זכויות פליטים ומהגרים".