כ-30 אחוזים מקבוצת הפניקס צפויים להימכר לקרנות באבו דאבי בתמורה לסכום של 2.3 מיליארד שקלים. על משמעות מהלך העברת פנסיות ישראליות לקרן באבו דאבי שוחחנו עם מיכאל הומפריס, מרצה לכלכלה ושיווק בפקולטה לניהול במרכז האקדמי לב.
כבר בפתח דבריו מזכיר לנו הומפריס את תקדים מכירת תנובה לסינים ומציין כי הבעיה במכירה ההיא וגם בזו העומדת לפתחנו כעת היא העובדה שהחברה הרוכשת אינה פרטית אלא ממשלתית. משום כך גם משרד החוץ וגם הוא עצמו התנגדו לעסקה ההיא של תנובה, ומשום כך הוא מתנגד לעסקת הפניקס היום.
"אין בעיה שחברה פרטית זרה תשקיע בארץ. אני בעד וזה מבורך, אבל כשזו חברה ממשלתית זו בעיה", הוא אומר ומבהיר כי במקרה תנובה אם הרגולטור הישראלי היה מגביל את פעילות תנובה הדבר יכול היה להביא למשבר דיפלומטי בגלל מעמדה של החברה הרוכשת כממשלתית. "זו אותה בעיה גם פה", הוא אומר לגבי אבו דאבי, חשש שגובר כאשר מדובר במדינה שהיחסים איתה חדשים ואינם מתבססים על קשר עמוק וארוך טווח. "לא מזמן עשינו איתם הסכם, אבל עדיין יש להם מדינת כלפי הפלשתינים ושתי מדינות וכו'. זה לא משנה מה עמדתך בויכוח הזה, אנחנו לא צריכים ל\השקיע את הפנסיה הכי גדולה בידיים של מי שאולי מחר לא יהיה חבר שלנו".
אזהרתו של הומפריס אינה נוגעת להיקף העסקה והעובדה שהמכירה אינה של 50 אחוז מהפניקס שכן מעל 15 אחוז האחיזה בחברה נחשבת לשליטה. "בחוק הישראלי והאמריקאי אם יש לך יותר מחמישה אחוז מחברה שנסחרת אתה נחשב לבעל עניין, כי בפועל רוב מחזיקי המניות לא מגיעים לכנסי בעלי המניות. מי שמגיע הם מי שיש להם 5-6-10 אחוז, אז כשיש 32 אחוז זה אומר 60 או 70 אחוזים ממי שמגיעים לישיבות ומצביעים בפועל. מי שמחזיק בזה יכול להשקיע בכל מקום שהוא רוצה".
הומפריס מציין כי מאחר ומדובר בפנסיה ישנן הגבלות ממשלה על העסקה, "בכל זאת, למכור את הנכסים היקרים שלנו לממשלות אחרות זה לא חכם, ובוודאי כשהאינטרסים של אותה ממשלה לא מקבילים לאינטרסים שלנו. זה לא נראה לי כדבר החכם ביותר".
ואולי ניתן לייצר סעיף שיגביל את העסקה ובכך ימנע פגיעה באינטרסים ישראליים? "לא ניתן לייצר הגבלות מיוחדות על כל עסקה. במקרה של תנובה, לפני שגרעין השליטה עבר מהאמריקאים לסינים, הייתה גם חברה מטורקיה שרצתה לקנות והממשלה אמרה שלא כי זו לא מדינה מספיק ידידותית ויכול להיות שהממשלה הטורקית תתערב בניהול תנובה ולכן פסלו את זה, אבל מכרנו לסין שאנחנו יודעים שיש לה מגמה לקנות חברות במדינות קטנות כמו שלנו כדי להשפיע בעולם. צריך להיות כלל אחיד שחברות בבעלות ממשלות לא יתאפשר להן לקנות חברות עיקריות כאן בארץ".
ואולם, הוא מוסיף כי ישראל כבר אישרה רכישה שכזו ברכישה משמעותית בקידוח 'תמר' על ידי אבו דאבי. רכישה זו אושרה בתקופת נתניהו הקודמת, כך שספק אם ממשלתו החדשה תציג מדיניות הפוכה. "אני משער שנתניהו תמך בעסקה עם סין כדי להכין תכנית ב' למקרה שהמערב יעמוד נגדנו בגלל טענות האפרטהייד, אבל סין לא ידידה של אף אחד, אלא רק של עצמה. במקרה של אבו דאבי, יש להם הרבה כסף ואני רוצה שישקיעו, אבל לא בענפים העיקריים שלנו, לא בתמר ולא בקרנות הפנסיה שלנו. שישקיעו בסטרטאפים שלנו בהייטק, זה מה שנכתב בהסכמי אברהם".