"אוף, עוד פעם אתה תקוע בטלפון!". במשפט זה פותח הרב יונה את דבריו, ובמשפט זה משתמשים הורים רבים מדי יום ביומו.

לדברי הרב גודמן, יש צורך בחריש עמוק כדי להתמודד בצורה בונה עם שטפון השימוש בטלפונים הסלולריים, שהוא לעתים לא הכרחי, אינו נובע מצורך ממשי ומזיק. ברם, הפעם הוא מציע לנו נקודה אחת, חדשה אולי, להתמודדות ביתית עם הגלישה המרובה.

לדבריו, כדאי (בין השאר) לעשות הבחנה בין מטרות הגלישה. כלומר, צריך להבחין בין בהייה סתמית בסרטונים ובסדרות, בדברים חסרי טעם בווטאספ או בתמונות ברשתות, ובין גלישה מועילה, בה הילד\ה לומד משהו כדי לשים בצד את המכשיר ולממש, בעולם האמיתי, את הדברים שלמד.

הדוגמה הפשוטה שהרב גודמן מביא, הוא לימוד טכניקה מסוימת בנגרות או דרך מסוימת לאפות מאפה, נניח עוגה.

לדבריו, יש הבדל עצום בין בהייה סתמית במסך, ובין לימוד, על ידי אדם שהפיק על הנושא הנלמד סרטון – כדי לעשות. הקניית הבחנה זו תקטין את כמות שעות הגלישה, שהרי לומדים ואחר כך עושים, אך בעיקר – היא תהפוך את הגלישה ממטרה לאמצעי. במצב זה, הגלישה תהיה אמצעי למידה, בעזרתה חוזרים אחר כך לחיים האמיתיים ופועלים בהם.

באחת: יש כאן סעיף נוסף שנועד לסייע לנו להשתמש במכשיר, במקום שהמכשיר ישתמש בנו. מומלץ לנסות בבית....