כלא גלבוע
כלא גלבועצילום: Flash90

ביקורת שערך מבקר המדינה בנושא שירות חובה ביחידות המשרד לביטחון הפנים, במשטרה, בשב"ס ומשמר הגבול מעלה כי קיים יחס מטריד בעל אופי מיני מצד האסירים הביטחוניים, היעדר גיבוי מצד הדרג הפיקודי לסוהרי החובה בעבודה מול אסירים ביטחוניים ואמירות בלתי הולמות ובעלות אופי מיני מצד משרתי קבע כלפי משרתות החובה.

אחת מכל ארבע משרתות חובה שהשיבה על שאלון מבקר המדינה (161 מתוך 644 משיבות) ציינה כי חוותה במהלך שירותה - 24 חודשים - פגיעה מינית אחת או יותר. נמצא כי שיעור משרתות החובה בשב"ס שהשיבו כי חוו פגיעה מינית היה הגדול ביותר - 38%, דהיינו כארבע מתוך עשר משרתות חובה שהשיבו על השאלון ציינו כי חוו פגיעה מינית אחת או יותר.

עוד נמצא שכ-70% מהפגיעות במשרתי חובה בוצעו על ידי משרת קבע או מפקד: 52% מהמשרתים (144) שהשיבו כי חוו פגיעה מינית ציינו כי הפוגע היה משרת קבע (שאינו מפקד), ו-19% מהמשרתים (52) ציינו כי הפוגע היה מפקד ישיר או עקיף שלהם.

שיעור הדיווח על הפגיעות המיניות והטיפול בהן - פחות ממחצית ממשרתי החובה במשטרה, בשב"ס ובמג"ב (96 מתוך 209, שהם כ-46%) אשר ציינו בשאלונים כי חוו במהלך שירותם פגיעה מינית - דיווחו על הפגיעה לגורם כלשהו בארגון שבו שירתו או מחוצה לו (יוהל"ם, מפקד, מרכז מהו"ת וכיוצא באלה). 70% ממשרתי החובה שבחרו לדווח על הפגיעה המינית השיבו כי התלונה לא טופלה כלל (26%) או טופלה באופן לא מספק (44%).

על פי מחקר צה"ל 33% מחיילות החובה ציינו כי מאז גיוסן הן הוטרדו מינית פעם אחת או יותר. רק 32% מהן דיווחו על כך לגורם טיפול רלוונטי. 49% מהחיילות המשרתות בצה"ל שדיווחו על הפגיעה היו שבעות רצון מהטיפול בתלונה, וזאת יחסית, על פי ממצאי השאלונים, ל-39% בקרב המשרתות בשב"ס ו-27% בקרב המשרתות במשטרה. בביקורת עלה כי צה"ל אינו מפרסם לציבור את הסקרים שהוא עורך ואינו מציג בפני הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת את ממצאי הסקרים שערך.

מסקרים שביצעה המשטרה בשנים 2016, 2018 ו-2021 ובהם נשאלו שוטרי החובה אם במהלך השנה החולפת הוטרדו מינית עולה כי חל גידול ניכר בדיווחים של שוטרי החובה על הטרדות מיניות, ובייחוד בקרב הנשים: 6.44% משוטרות החובה דיווח על כך שהוטרדו על ידי גורם משטרתי בשנת 2021. ממצאים אלו אינם עולים בקנה אחד עם ממצאי השאלונים, שלפיהם 27% ממשרתות החובה במג"ב ו-22% ממשרתות החובה במשטרה ציינו כי חוו פגיעה מינית אחת או יותר. עוד עלה בביקורת כי המשטרה אינה מפרסמת לציבור את הסקרים שהיא עורכת ואינה מציגה בפני הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת את ממצאי הסקרים שערכה.

ב-34% מהתלונות שהגיעו ליוהל"ם משטרה (149 מתוך 442) וב-39% מכתבי האישום נגד שוטרים (משרתי קבע) בגין עבירות של הטרדה מינית או התנהגות שאינה הולמת שוטר שהוגשו לבית הדין למשמעת במשטרה (17 מתוך 44) בשנים 2019 - 2021 הנפגעים היו משרתי חובה, וזאת אף ששיעורם מכלל מערך כוח האדם במשטרה (לרבות מתנדבים ומג"ב) הוא כ-7% בלבד.

שיעור תלונות וכתבי אישום משמעתיים למול שיעור משרתי החובה בשב"ס - ב-37% מהתלונות שהגיעו ליוהל"ם שב"ס (68 מתוך 185) וב-42% מכתבי האישום שהוגשו לבית הדין למשמעת בשב"ס (5 מתוך 12) בשנים 2019 - 2021 הנפגעים היו משרתי חובה, וזאת אף ששיעורם מכלל מערך כוח האדם בשב"ס הוא כ-6% בלבד.

שיעור הפגיעות המיניות בשב"ס ובמשטרה למול שיעורן לפי סקר ביטחון אישי למ"ס - שיעור משרתות החובה בשב"ס ובמשטרה, שציינו בשאלונים כי נפגעו מינית (כ-25%) גדול בכ-300% משיעור הנפגעותשגילן 20 עד 34 לפי סקר ביטחון אישי של למ"ס לשנת 2021 (9.2%).

המקר מציין כי המלצות הדו"ח של הוועדה הציבורית לבירור התנאים של האסירים הביטחוניים המוחזקים בשב"ס המלמדות על הסיכון הכרוך בביצוע תפקיד סוהר ביטחון לא נדונו בקבינט המדיני-ביטחוני ומשכך לא נתקבלו החלטות בעניין.

כ-15% מסוהרי החובה ציינו בשאלונים כי קיבלו פניות מאסירים ביטחוניים או מבנות זוגם באמצעות הרשתות החברתיות. עם זאת, שום דיווח שקיבל שב"ס על מקרים כאלו בשנים 2019 - 2022 לא טופל, וזאת, בין היתר, משום "שהאסיר היה משוחרר". עם סיום שירות החובה, נוהלי שב"ס אינם חלים עוד על סוהרי החובה, וכך גם אחריותו של אגף הביטחון כלפיהם.

המבקר מציין כי "לאחר השחרור אפוא אין להם כל הגנה מפני הסכנות הכרוכות בפניות מסוג זה, ובפרט בכל הנוגע לפניות מצד אסירים ביטחוניים, המעוררות תחושת חוסר ביטחון".

הוא מציע כי "פעילות המשטרה ושב"ס בתחום המוגנות של משרתי החובה תתבסס על תוכנית עבודה שביסודה יוצבו יעדים לשיפור המצב בהתאם לכמה פרמטרים: שיעור המשרתים בגופים אלה המציינים כי חוו פגיעה בעלת אופי מיני; שיעור המשרתים המדווחים לגורם מוסמך בארגון על אירועים כאלו; העלאת מידת ההערכה של המשרתים לטיפול בתלונתם ולמענה שניתן לה ועוד".

עוד על פי המבקר "מומלץ שצה"ל, משטרת ישראל ושב"ס ימשיכו לבצע סקרים בנושא המוגנות של משרתי החובה בגופים אלה כדי ללמוד על רמת המוגנות של המשרתים ועל מנת שישמשו מסד נתונים לצורך גיבוש תכנית עבודה לטיפול בנושא. כן מומלץ כי מלוא הממצאים של סקרים אלו יפורסמו לציבור ויועברו לידי הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת, על מנת שתדון בהם. עוד מומלץ כי המשטרה תבחן את הסיבות לפער בין הממצאים העולים מן הסקרים שביצעה לבין הממצאים שהועלו מהשאלונים. משרד מבקר המדינה ממליץ גם שצה"ל, המשטרה ושב"ס יגבירו את שיתוף הפעולה ביניהם וכן עם ארגונים נוספים וינקטו בפעולות של שיתוף ציבור, לרבות באמצעות שולחנות עגולים של משרתי חובה ושל משוחררים משרות צבאי - לשם התמודדות עם תופעת ההטרדות המיניות בגופים אלו".

הוא גם מציע כי "המשטרה ושב"ס יפעלו באופן עיתי ושוטף לאיסוף ולניתוח של כלל הנתונים על דיווחים בנושא מוגנות ופגיעות בעלות אופי מיני ועל הטיפול בהם, בפילוח לפי סוגי עבירות וסוגי משרתים (קבע או חובה). זאת כדי שניתן יהיה לגבש תמונת מצב מלאה ומדויקת על הפגיעות במשרתי חובה ועל הטיפול בהן, וכדי שניתן יהיה לוודא כי מעגל הטיפול הושלם ביעילות בהקדם".