בפינה מספר 42 בסדרת "חינוך מהבית", מציע הרב יונה גודמן גישה מיוחדת לשאלת המתנה שראוי לקנות לילד.
"ערב חנוכה, הסוגיה שוב עולה. 'איזה מתנה נקנה לילד?', שואל ההורה או הסבתא, הדודה או חבר המשפחה", במשפט זה פותח הרב גודמן את דבריו, והוא ממשיך ומפרט מצב בו שואלים גם את הילד עצמו מה הוא רוצה, ולא מקבלים תשובה. זאת בעיקר מסיבה אחת פשוטה: "באמת לא חסר לו משהו. יש לו הכל. יש לו כמות משחקים כמו שהיו לכיתה שלימה בדור הקודם".
בתופעה זו, רואה הרב גודמן מקור לקשיים שונים. לדעתו, "כמות הצעצועים שיש להם מעודדת תחושת 'מגיע לי' ופינוק, תחושת שפע ומרבה הפלא, גם שעמום". נוכח זאת, הוא מציע שתי הצעות:
"ראשית, אני מציע לבחור יחד עם הילד, כמות קטנה של משחקים שהוא רוצה להשאיר זמינים, ואת כל השאר לסגור בארגז ולסלק. בעוד כמה חודשים, אפשר לבצע החלפה, להוציא אחרים ולסלק את הנוכחיים. באופן זה, יהיה יותר עניין במשחק, ואין תחושת שפע ופינוק".
במקביל, מציע דבר נוסף, משמעותי יותר: "צריך להבין שיש להם די משחקים. אנו בספירלה עקרה של מרדף אחרי צעצועים עוד יותר גדולים ועוד יותר נוצצים. במקום צעצוע, אני מציע ליזום כמתנה – חצי יום משותף, שלך, המבוגר, יחד איתו. החלק הראשון יוקדש לפעילות ערכית מהנה, כמו מוזיאון עם הפעלות מעניינות, טבע עם הדרכה ייחודית וכו'. בסוף אפשר כמובן לעצור יחד לפיצה, גלידה או כל דבר מהנה אחר."
"במילים אחרות, לא חסר להם עוד משחקים, אלא מבוגר משמעותי, ומפגש בין- אישי מעשיר. מפגש שיוסיף קומה בערכי הנצח שאנו תקווה שהוא יבחר לחיות לאורם".