לפני מספר שנים התבקש היוצר, הבמאי ומפיק הסרטים משה אלפי להכין סרט קצר למרכז המבקרים בהר גריזים. בסרט השתתפו יהודים, מוסלמים, וגם, עדה קצת פחות מוכרת – השומרונים.
"הרגשתי שמצאתי קפסולת זמן של העם היהודי", מספר אלפי, "שאם הייתי פוגש עכשיו את סבא של סבא של סבא, ותוסיף עוד כמה סבאים בדרך, של סבא שלי, לפני שעם ישראל יצא לגלות והביא משם את הדברים הטובים והפחות טובים – ככה הוא היה נראה".
מאז אותו מפגש ראשוני הרומן של אלפי עם העדה השומרונית הלך והתפתח. במשך חמש שנים תיעד אלפי את העדה הייחודית, 850 אנשים בסך הכל, ואת המאבק שלהם להמשיך להתקיים ולקיים מסורת עתיקת יומין בת 3500 שנה. תיעוד שלאט לאט רקם עור וגידים לכדי סרט דוקומנטרי מרתק בשם 'השומרונים – עדה. תורה. הר' שהקרנת הבכורה שלו בארץ תיערך בשבוע הבא במסגרת פסטיבל הקולנוע היהודי בסינמטק ירושלים.
"הסרט לא נעשה מטעם העדה השומרונית", מבהיר אלפי, "ובכל זאת בני העדה הסכימו לפתוח לא רק את דלת ביתם ודלת דתם אלא באמת באמת את סגור ליבם לאדם שהוא לא שייך לעדה. הם נתנו בי, ובסרט, אמון, ובאמת לשמחתי הרבה ובעזרת ה' הגדול והנורא שמבחינתי הוא השותף שלי בפרויקט הזה, אין בסרט חילול ה'".
אלפי, בוגר ישיבת ההסדר אור עציון ותלמידו של אדיר זיק ז"ל, יצר פרויקטים קולנועיים רבים במשך 30 שנה של יצירה, ביניהם את הסרט על הרב אריה לוין, הסדרה 'קהילות מדליקות', הסרט 'נאף ילד רחוב' ועוד, ואת הפרויקט הנוכחי שלו, 'השומרונים' הוא הפיק בשיתוף פעולה עם הישיבה יוניברסיטי ובתמיכת קרן קולנוע שומרון. "אגב", הוא מציין בסיפוק, "זה הפרויקט הראשון שנעשה בשיתוף פעולה של קרן החדשה לקולנוע עם קרן שומרון".
לאורך הסרט מציג אלפי את עולמם הדתי של השומרונים ומתעמק מאוד בקונפליקטים בין הדורות ובקושי בשמירה על המסורת וביחסים בתוך העדה, אך בוחר שלא להתייחס למתח איתו מתמודדת העדה כקבוצת מיעוט החיה בתפר שבין שני לאומים.
"התעלמתי מהנושא בכוונה" מסביר אלפי, "כבר נעשו לא מעט סרטים, ואפילו סרטים טובים, על כל היחסים בין השומרונים למדינת ישראל או השומרונים והפלסטינאים או על אלו שבחרו לעזוב את העדה (כמו השחקנית סופי צדקה. א. פ.), אבל כבר מההתחלה ידעתי שזה לא הנושא של הסרט שלי.
"הסיבה שאני החלטתי לעשות את 'השומרונים' היא כדי לפגוש את העדה ברגע הקריטי שהיא עומדת בצומת דרכים מאוד משמעותית. כל יום שעובר היא משתנה גם בחיצוניות, פתאום מופיעים לך כל מיני ילדים בלונדינים שם בגלל הנשים האוקראיניות שמביאות איתן גם תרבות אחרת, וגם כמובן בגלל המדיה שמשפיעה על כולנו".
"אני לא אומר שהשינוי הזה טוב ואני גם לא אומר שהוא רע, אבל ברגע שהבנתי שהעדה עומדת בצומת הדרכים הזו היה לי חשוב לבוא לצלם ולתעד ולהקשיב, כי לדעתי, עוד חמש עד שבע שנים, העדה השומרונית כבר תראה אחרת לחלוטין".