"שעת אין מנוח: בעקבות ספר הג'ונגל'' היא תערוכה חדשה שעולה במוזיאון ישראל ומפירה את האופטימיות והסנטימנטליות של הסרט הקלאסי של דיסני המבוסס באופן רופף על ספרו של רודיארד קיפלינג.
התערוכה עוקבת אחרי דמויות מרכזיות מ"ספר הג'ונגל" שחוצות את גבולות הדמיון, פורצות מתוך הסרט והספר אל מרחב התערוכה ויוצאות מהג'ונגל הבדיוני אל ג'ונגל המציאות.
דרך יצירות של אמנים עכשוויים מהארץ והעולם, התערוכה מציבה שאלות על היחסים המורכבים בין האדם לבעלי החיים. איך יחסו הדורסני של האדם אל כדור הארץ והשוכנים בו עטוף בשכבות מטעות של האנשה מצד אחד ואכזריות מצד שני.
בעבודת הווידיאו שלו "הצורך הטהור" מעלה האמן דויד קלארבוט את השאלה, מה יקרה אם החיות בסרטו הקלסי של וולט דיסני, "ספר הג'ונגל", יתנהגו כמו חיות? כ3 שנים עמלו קלארבּוֹט וצוותו על ציור מחדש של כל פריים מהסרט של דיסני ועל החזרת הממד המציאותי לדמויות ולסצנות.
עבודה זאת היא נקודת המוצא לתערוכה שעוסקת בדו־קיום או במאזן האימה שבין האדם לסביבתו ולחיות הבר המאכלסות אותה. כל עבודה מציגה זווית שונה לנושאים משותפים של זהות, הכחדה, מוסר וגעגוע ומעלה שאלות על טוב ורע ועל האיזון השברירי שבין התרבות לטבע בעולם שמשנה את פניו.
התערוכה מציגה יצירות מאוסף המוזיאון והשאלות של יצירות של אמנים מהארץ ומחו"ל. עבודות הוידיאו, האנימציה, הציור, הצילום והמיצב נעות בהדרגה מהבדיוני למציאותי, מן הבהיר לאפל, מפרשנויות לסרטו של דיסני למציאות שהיא לעיתים אוטופית, לעיתים דיסטופית ולעיתים פוסט אפוקליפטית.
קשרי הגומלין בין האדם לחית הבר מיטלטלים בין היקסמות ופיתוי לרתיעה ומאבק. כאשר ההיררכיה המוסרית המוטמעת בנו מתערערת עד אי נוחות מטרידה וכאשר תפקידי הצייד והניצוד, הקורבן והתליין מתחלפים לסירוגין, עולה השאלה: מי בעצם החיה כאן?