שר האוצר המיועד בצלאל סמוטריץ'
שר האוצר המיועד בצלאל סמוטריץ'צילום: נעמה שטרן

אלה שבועות מורכבים במיוחד עבור שר האוצר המיועד בצלאל סמוטריץ'. אחרי האופוריה של ההישג המרשים שרשמה רשימתו בבחירות, 14 מנדטים, הגיעו ימי המשא ומתן להרכבת הממשלה, ואיתם התחלפה האווירה החגיגית. במשך שלושת השבועות שחלפו מאז שנתניהו קיבל מהנשיא את המנדט להרכיב ממשלה, ספגו סמוטריץ' וחבריו למפלגת הציונות הדתית שלל השמצות מבכירים בליכוד, מעיתונאים שמזוהים עם המפלגה וממשתמשים ברשתות החברתיות. חלק מהמבקרים הכתירו את סמוטריץ' כ"בנט החדש" שהולך "לבגוד בימין ולערוק לממשלת שמאל", והיה מי שהגדיל לאיים ברצח כלפי חברי המפלגה - התבטאות שעליה הגיש השבוע חבר הכנסת שמחה רוטמן תלונה לקצין הכנסת.

כל זה לא היה אמור לקרות אחרי שתוצאות הבחירות סימנו את אחת הממשלות ההומוגניות שידעה מדינת ישראל. גם המשא ומתן, שתוכנן במקור להסתיים עוד לפני השבעת הכנסת, עדיין בעיצומו. בריאיון נרחב ל'בשבע', סמוך לחתימת ההסכמים הקואליציוניים עם מפלגתו, מסביר חבר הכנסת סמוטריץ' מדוע המשא ומתן מתנהל כמו שהוא מתנהל.

"נכון שזאת תהיה אחת הממשלות ההומוגניות שידעה ישראל, אבל צריך לדעת שבהומוגניות, לצד הדברים המאוד טובים שיש בה, יש גם אתגר גדול. בסוף אנחנו הרבה מפלגות שיושבות על אותה נישה ועוסקות באותן סוגיות. כל אחד בעצם רוצה את אותם מוקדי השפעה, את אותם תפקידים, וזה יוצר מצב של משא ומתן קשה וארוך. אבל העובדה שבסוף אנחנו מסכימים על רוב מוחלט של הדברים תוביל לכך שבעבודה עצמה דווקא נדע לעבוד טוב מאוד יחד. וחוץ מזה, חודש של משא ומתן קואליציוני זה לא משהו חריג. אני לא מכיר הרבה ממשלות שהוקמו בפחות זמן מזה".

זה לא רק הזמן שלוקח להרכיב את הממשלה החדשה, אלא בעיקר הדם הרע שזורם במהלך המגעים, החל מאנשי הליכוד ועד לפעילים שלהם ברשתות החברתיות.

"זה אכן חמור מאוד, מסוכן וחסר אחריות. האנשים הללו מתוך הליכוד - וזה בעיקר לא חברי הכנסת אלא פעילים בתקשורת ובטוויטר - עשו מעשה שלא ייעשה. אנחנו במשך ארבע שנים וחמש מערכות בחירות הולכים עם הליכוד באש ובמים, בנאמנות מוחלטת. כל הזמן היו לנו הצעות מפתות לעבור לצד השני ולא עשינו את זה. הרי אם אחת המפלגות הייתה עוברת צד, הסיפור היה נגמר. אז דווקא עכשיו, אחרי שמגיעים לרגע האמת, דווקא האנשים האלה מציגים את המשא ומתן של השותפים, שהוא לגיטימי לחלוטין, כמשהו חצוף ולא לגיטימי? זה חוסר יושרה וחוסר הכרת הטוב, וזה מהלך מאוד מסוכן. אני מקווה מאוד שכל האנשים האלה לא יהיו אלה שייתנו את הטון בארבע השנים הקרובות. וצריך לזכור, יש גם אחרים בעולם התקשורת הימני, כולל בערוצים וברשתות שבהן תקפו אותנו כל הזמן. ברדוגו אומנם היה בצד התוקף, אבל ריקלין, אראל סג"ל, ינון מגל ורבים אחרים היו מאוד הוגנים לאורך כל התקופה".

כשייגמר המשא ומתן ותוקם הממשלה תוכלו לעבוד יחד למרות כל מה שקורה עכשיו?

"תראה, יש הרבה תסכול אצל כל השותפות על הדרך שבה הליכוד בחר לנהל את המגעים. הוא ניהל את כל ההליך כמו תגרן שנלחם על כל אות וכל פיפס. אני הייתי מצפה שאחרי כל הדרך שעברנו ביחד, והחזרה שלהם לשלטון שלא הייתה מתרחשת בלעדינו, הייתה להם ההגינות להגיד לשותפים: תיקחו מה שאתם רוצים, לפי מפתח תיקים כמובן. אבל זה לא מה שקרה. הם גם החליטו למרוח את המשא ומתן ולנהל אותו בטור במקום לסגור את כל השותפים יחד בחדר ולסגור עניין מהר. זכותם. אבל אחרי שתקום הממשלה אני בטוח שנוכל לעבוד יחד נהדר. בסך הכול אנחנו מסכימים על הרוב המוחלט של הנושאים".

היה שלב במשא ומתן שבו אמרת שאולי כדאי להתקפל כדי שהלהבות ירדו?

"לא. ניהלנו משא ומתן ענייני לאורך כל הדרך. אגב, במהלך השיחות עצמן האווירה הייתה מאוד טובה. הרעל היה בעיקר בחוץ. אנחנו הגענו עם ידיעה ברורה מה חשוב לנו ומה אנחנו חייבים להשיג, לא נבהלנו לרגע מהמתקפות ולא חשבנו להתקפל. זה לא אומר שהשגנו כל דבר ודבר שרצינו, אבל זה טבעו של משא ומתן".

דבר בולט למדי שאפיין את המשא ומתן שניהלה הציונות הדתית בשבועות האחרונים הוא מיעוט בהתבטאויות פומביות של חברי המפלגה בנושא. למעשה, בעוד יהדות התורה, עוצמה יהודית ונעם הקפידו לספק בשבועות האחרונים הצהרות לעיתונאים בזמן ישיבות הסיעה, וש"ס דאגה להדליף חלקים מישיבת הסיעה שלה שבה דרעי עדכן את חברי מפלגתו בפרטי המגעים, בציונות הדתית לא דלפו שום אמירות וציטוטים לתקשורת מישיבות הסיעה. מבחינתו של סמוטריץ', זה עניין עקרוני. "אתה כבר יודע מצוין מסבבים קודמים שאנחנו לא מנהלים משא ומתן בתקשורת. אני לא מאמין בזה ולא חושב שזה דבר נכון. אבל אני אגיד לך עוד משהו. הגיע הזמן שנדבר פחות ונעשה יותר. אנחנו כבר לא באופוזיציה".

לא נראה ששותפיך מסכימים בנושא.

"אני יכול להגיד לך את דעתי, אני לא יכול לדבר בשמם. בסוף ארבע השנים הבאות לא יבחנו אותנו במה שאמרנו, אלא במה שעשינו. זה יהיה מבחן כפול. גם לקיים את ההבטחות שהבטחנו לציבור, וגם להראות לכל מי שלא בחר בנו, וצופה כרגע במסע ההפחדה וההשחרה שעושים לנו, שבאנו לשרת גם אותו. זה האתגר שלנו, להראות לכל עם ישראל שאנחנו רוצים להפוך את המדינה למקום שטוב יותר לחיות בו, כולל לכל מי שלא מסכים איתנו".

הפחד הזה לא נולד משום מקום. הדברים שאתם והשותפים מציעים לקדם כבר בשלב הזה מבהילים מאוד את המתנגדים אליכם בציבור. קח למשל את סגירת התאגיד. הממשלה עוד לא נכנסה לתפקידה, וכבר חבר קואליציה מגיש הצעת חוק לסגירת התאגיד. סגירת כלי תקשורת זה בדיוק מה שמפחיד את מי שמתנגד לכם.

"אף אחד לא יסגור את השידור הציבורי. אני מאמין ששידור ציבורי הוא דבר חשוב מאוד. אי אפשר להשאיר את כל עולם התקשורת רק לחברות מסחריות כי זה יוצר מרוץ לתחתית, זה גורם לכך שבשם המרדף אחר הרייטינג מייצרים רק תוכן רדוד שבמקרה הטוב הוא שעשוע להמונים. שידור ציבורי זה מה שמבטיח נורמות גבוהות יותר של יצירת תוכן, ומעל הכול - מייצר הפקות מקור ודברים חשובים נוספים. יחד עם זה, חייבים להבין שהתאגיד לא מושלם. שוק התקשורת בישראל, ובמיוחד ברדיו, סובל מחוסר תחרות. ברדיו זה אפילו מצב של מונופול - לתאגיד יש תשעה תדרים ארציים, שאת חלקם איש אינו שומע, ולגלי צה"ל יש עוד שני תדרים ארציים. אין אף שחקן אחר שיכול לקבל תדר ארצי. זה מצב לא בריא, שצריך לאזן אותו. יכול להיות שהאיזון יהיה לקחת כמה מאותם תדרים ארציים שגם ככה אין להם ביקוש, ולהוציא אותם למכרז לחברות מסחריות. זה ייצור תחרות, וכך גם השידור הציבורי יהיה טוב יותר, קשוב יותר לרצון הציבור, וכן, גם יותר מאוזן".

"משרד האוצר – ערך ציוני־דתי"

סמוטריץ' נינוח מאוד בריאיון. את המשא ומתן על חלוקת התפקידים הוא כבר סגר, בעוד שאר שותפיו המשיכו בו הרבה אחריו. אפילו איתמר בן גביר, שותפו עד לא מכבר, שסגר את ההסכם עם נתניהו ראשון, חזר לדון על תפקידים לאור הסיבוכים במגעים מול המפלגות החרדיות, בדגש על ש"ס. גם סגן השר המיועד אבי מעוז, שסגר גם הוא את ההסכם לפני הציונות הדתית, נמצא במצב מורכב על רקע הקמפיין הנרחב שמקדמת האופוזיציה בדרישה מהליכוד לבטל אותו. לעומתם, שר האוצר המיועד כבר מונה את מה שהוא רואה כהישגי מפלגתו במשא ומתן - מעל כולם ניצב כמובן תיק האוצר, שאותו הוא קיבל לחצי הראשון של הכהונה.

"משרד האוצר זה לא עוד משרד. זה המשרד הכי משמעותי שיש בממשלה, עם כל הממשק שיש לו עם המשרדים השונים. זה לא אומר שאתה הולך לנהל את כל המשרדים, ואני גם מתנגד לזה ששר האוצר ינהל את המשרדים האחרים ויגיד להם מה לעשות, אבל זה משרד שעוזר לך להציב המון ידיים על ההגה בכל נושא כמעט. ומעבר לזה, משרד האוצר עוסק בסוגיות הכלכליות החשובות של מדינת ישראל, וזה ערך חשוב מאוד. הציונות הדתית בעצם לוקחת אחריות על כלכלת המדינה".

זה אולי מאוד חשוב, אבל זה לא מה שדיברתם עליו בבחירות. כמעט ולא עסקתם בנושא במהלך הקמפיין.

"זה לא נכון. דיברתי על זה בראיונות לא פעם. זאת תקופה כלכלית מאוד מאתגרת עבור מדינת ישראל, וזה בדיוק המקום לקחת את ההזדמנות הזאת ולהפוך אותה ליתרון ולמנוף לצמיחה. אני רואה בזה ערך ציוני גדול מאוד, ולכן אני גם רואה ערך ציוני־דתי בלקיחת המשרד הזה דווקא עכשיו. ולגבי רווח פוליטי, אני מאמין שאם נעשה את העבודה כמו שצריך ונוביל לצמיחה, גם זה יגיע".

איך הרווח הפוליטי יגיע אם אתה הולך לכהן רק שנתיים מתוך הארבע, והן השנים שבהן ישראל, יחד עם העולם כולו, יהיו שרויות במשבר כלכלי חמור ביותר? הרי גם אם יהיו לך הישגים, לא אתה תקצור את הרווחים מהם, אלא דרעי.

"לא באתי לפוליטיקה בשביל לגזור רווח פוליטי. באתי לקדם ערכים ואת הדברים שחשובים לנו כציבור. אם זה גם מוביל לרווח פוליטי אז זה ממש רווח נקי. המטרה שלי בסוף היא להפוך את מדינת ישראל למקום טוב יותר. כמעט אף שר לא גוזר את הסרט על הפרויקטים והתוכניות שהוא קידם, אלא אם הוא נמצא במשרד שלו שנים ארוכות, וזה בסדר גמור. אני מאמין שהמשבר הכלכלי הקשה הוא גם הזדמנות נהדרת למשק הישראלי לצמוח, ואת זה אני רוצה לקדם".

יש לך בכלל תוכניות איך לעשות את זה?

"בוודאי. בניגוד לעולם, שנמצא כולו במצב של חוסר ודאות, המשק הישראלי הוא משק קטן ומגודר, כזה שקל יחסית להוביל בו מהלכים כלכליים וליצור בו אקלים של יציבות, ודאות ואמון של משקיעים. אמון של משקיעים הוא מנוע להזרמת השקעות זרות במדינה, והמשק הישראלי כבר היום נהנה מרמת אמון מאוד מאוד גבוהה. תוסיף לזה את הסכמי אברהם שיצרו פוטנציאל עצום של השקעות ענק בשלל תחומים, ותגלה שאם ננצל את המציאות הזאת כמו שצריך, נוכל להשתמש בה כדי לצמוח מאוד. אבל זה אומר שצריך לעשות המון רפורמות והסרת חסמים כדי שייווצר כאן אקלים נוח ואחראי יותר לקיום כלכלה משגשגת. זה לא שלא עשינו את זה בעבר. אפילו במשבר הקורונה ישראל ידעה לנצל את המצב כדי לצמוח, ואת התוצאות ראינו בשנה החולפת עם שמונה אחוזי צמיחה, שזה נתון בלתי נתפס. גם למשבר הנוכחי אנחנו נכנסים במצב כלכלי יציב".

חוץ מיוקר המחיה, שלמרות האינפלציה הנמוכה יחסית בישראל, הוא עדיין גבוה מאוד ביחס לעולם.

"אתה צודק. זאת בעיה מאוד קשה שיש לנו. הדרך לפתור את זה היא פתיחת השווקים ופירוק המונופולים. בסוף יש כאן חמש חברות ענק ששולטות בכל שוק המזון בישראל. וצריך להבין, ישראל היא שוק קטן מאוד, בטח ביחס לאירופה. הכוח שלנו קטן. כשחברות הענק נכנסות לכאן הן קובעות מחירים הרבה יותר גבוהים על המוצרים שלהן לעומת מה שקורה באירופה, ולא מעט בגלל גודל השוק. אנחנו צריכים ליצור שיתופי פעולה עם המדינות השכנות שלנו כדי להגדיל את כוח השוק שלנו. במקום להיות שוק של עשרה מיליון איש, להיות שוק של ארבעים מיליון, וללכת כיחידה אחת לחברות הללו עם תנאי ברור: או שתיכנסו לכאן עם המחירים של אירופה - או שלא תיכנסו לאף אחת מאיתנו. אלה תהליכים שלא הולכים להתרחש ביום אחד".

ומה עושים בינתיים? בפועל אזרחי ישראל קורסים היום תחת עול המחירים. פתרונות לעוד חמש שנים לא יעזרו להם.

"אתה צודק, ולכן כבר בתקציב הקרוב אנחנו חייבים להכניס שורה של מהלכים שיעזרו לציבור להחזיק את הראש מעל המים בתקופת הביניים, עם עליית הריבית ועליית המחירים הכללית. אין סתירה בין להיות ליברל כלכלי ובין רגישות חברתית וסיוע לאוכלוסיות שזקוקות לכך מהמדינה".

כתיאוריות ורעיונות על הנייר זה נשמע נהדר, אבל בפועל רבים חוששים מהכניסה שלך לתפקיד, פשוט כי אין לך ניסיון בניהול מערכות ענק. מעולם לא ניהלת חברת ענק, היית שר התחבורה במשך עשרה חודשים בלבד - אולי אתה לא האדם המתאים להיות שר האוצר בזמן משבר כלכלי חריף?

"אני אגיד לך על זה שלושה דברים. קודם כול, אני איבחן בתוצאות. דבר שני, אנשים שאני מדבר איתם מעולמות הכלכלה דווקא מאוד שמחים שאני אהיה שר האוצר, בעיקר בגלל התפיסות הכלכליות שלי. דבר שלישי, כשנכנסתי למשרד התחבורה היה לי הרבה פחות ידע בתחום התחבורה מהידע שיש לי עכשיו בתחום האוצר, ואני חושב שהייתי שר תחבורה טוב. וחוץ מזה, אני אקיף את עצמי באנשי כלכלה מהשורה הראשונה. וצריך לזכור עוד נקודה - אני לא נמצא לבד באירוע, נתניהו הוא ראש הממשלה, ואין לאף אחד ספק שהוא מומחה בכלכלה. אני איעזר בו המון בתפקיד".

נניח שאתה האדם המתאים בשלב הזה לתפקיד, ונניח שגם תצליח לקדם את התוכניות שאתה בונה בימים אלה. אבל בעוד שנתיים מי שייכנס למשרד האוצר זה דרעי, שתפיסות הכלכליות הפוכות לחלוטין משלך.

"רוטציה היא לא דבר אידיאלי. הלוואי שיכולנו לקבל את התפקיד לאורך כל הכהונה, אבל זה לא המצב. צריך להיות הוגנים ולומר שגם שרי האוצר האחרונים לא כיהנו יותר מדי זמן בתפקיד, וזה בלי רוטציה. אני יכול לומר לך שבגלל שיש לי זמן קצוב בתפקיד, זה מדרבן אותי לעבוד יותר מהר".

"אין רגשות בפוליטיקה"

אחת הסוגיות הנוספות שהיו בלב הדיונים במשא ומתן היא סוגיית ההתיישבות, עם דגש על האחריות על המינהל האזרחי. בנספח התפקידים שהציונות הדתית חתמה עם הליכוד מופיע כי אחד משרי המפלגה יכהן גם כשר במשרד הביטחון, האמון על המינהל האזרחי. סמכויותיו של אותו שר עדיין לא ברורות לגמרי, אך עצם קיומו מייצר גלי הדף, ולא רק בישראל.

"אנחנו מדברים על מהפכה של ממש. יש היום שלוש סוגיות־על בתחום ההתיישבות: ההשתלטות על שטחי C, הסדרת ההתיישבות הצעירה ומה שאנחנו מכנים רפורמת אזרחות שווה. יש היום חצי מיליון איש שגרים ביהודה ושומרון, מצביעים לכנסת, משרתים בצבא ומשלמים מיסים - אבל מקבלים שירות של צבא ברפובליקת בננות. זה לא הגיוני. הרעיון הוא שצריך להחזיר את האחריות על תושבי יהודה ושומרון למשרדי הממשלה. יש צורך לתקן את העיוות, שמתבטא היום בתכנון ובנייה, בתחבורה, באיכות הסביבה ובתשתיות. כשהוקם המינהל האזרחי נקבע במפורש שהוא לא יעסוק כלל בתושבים היהודים ביהודה ושומרון, בהסכמי אוסלו הוא בכלל היה אמור לעבור מהעולם. זה עיוות שפוגע בציבור, פוגע בצבא ובקונצנזוס שלו וצריך לתקן את זה. השר שלנו במשרד הביטחון יהיה אחראי על כל שלושת התחומים האלה".

נשמע כאילו אתם מתכננים לפרק את המינהל האזרחי, ולפי הראיונות של נתניהו בחו"ל עושה רושם שהוא מתנגד לזה לחלוטין.

"ממש לא. נתניהו תומך לחלוטין בפירוק המינהל האזרחי והכפפת כל הסמכויות למשרדי הממשלה הרגילים. הוא הולך על זה עד הסוף. זה לא עניין מדיני אלא עניין בירוקרטי. מה שנתניהו מתנגד לו זה שינוי המעמד המדיני של השטח. מי שיחתום על הצווים עדיין יהיה אלוף פיקוד המרכז".

אין כאן פספוס היסטורי בכך שאתם משאירים את המינהל האזרחי בתוך משרד הביטחון ולא מוציאים אותו למשרד עצמאי?

"על זה בדיוק הייתה המחלוקת. אחרי שבדקנו את הסוגיה עם המומחים בתחום, הגענו למסקנה שעדיף כרגע שהמינהל האזרחי יישאר בתוך משרד הביטחון, אבל שבמשרד עצמו ניצור חלוקה בין עיקר העיסוק, שזה הצבא והסוגיות הביטחוניות, ובין החלקים האזרחיים, ששם יהיה השר שלנו. חשוב לי להבהיר, זה לא שנפעל לבד, זה יהיה בתיאום עם ראש הממשלה, בדיוק כמו שהיה קורה אם אני הייתי שר הביטחון. וזה לגיטימי, בסוף הוא ראש הממשלה והאחריות עליו".

העליב אותך שנתניהו הטיל וטו על מינויך לשר הביטחון, במיוחד אחרי שהוא נתן את התפקיד לליברמן ולברק עם חמישה מנדטים, ולבנט עם שלושה?

"אצלי אין רגשות בפוליטיקה, אז זה לא עניין של היעלבות. היו שני תיקים שמהרגע הראשון נתניהו אמר שהוא לא מוכן שנקבל בשום מחיר, וזה הביטחון והמשפטים. אם היו לנו כל 14 המנדטים במשא ומתן יכול להיות שלא הייתה לו ברירה אלא לתת לנו את התפקידים בכל מקרה, אבל איתמר החליט שהוא רוצה להתפצל עוד לפני השבעת הממשלה, וזה פגע ביכולת של שתי המפלגות להציב דרישות גבוהות. ניסינו למצוא פתרונות לזה בדמות ועדת החוקה, שבה יעברו כל הרפורמות במערכת המשפט, ושקיבלה בתוכה גם את התחומים בוועדת הדתות שאחראים על נושאי החקיקה. קיבלנו גם סיכומים על מנגנון מינויים בדיינים וברבנים. השגנו את המקסימום ממה שאפשר לקבל".

"נוריד את שכר הלימוד בישיבות דרמטית"

הסוגיה המגזרית המשמעותית שעלתה לכותרות בימים האחרונים היא השליטה על החינוך הממלכתי־דתי. במפלגה דרשו את האחריות על החמ"ד מהיום הראשון של המשא ומתן, אלא שלשם כך היה צריך להוציא את החמ"ד ממשרד החינוך - אירוע שזכה להתנגדות בתוך הליכוד. לבסוף ניתנה לציונות הדתית אחריות על נושאים מסוימים הקשורים בחמ"ד, מה שהוביל לחשש בחלקים במגזר כי מפלגתו של סמוטריץ' תפגע במעמדו. במקביל לכך, באופוזיציה משתמשים בסעיף הזה כדי לנגח את הליכוד ולהציג אותו כמי שפירק את משרד החינוך.

"צריך להבהיר כמה דברים. החמ"ד נשאר בתוך משרד החינוך, אבל יש לנו השפעה על מגוון נושאים בו. אנחנו באים לבנות את החמ"ד מחדש. זה שינוי מבני כולל, שיש בו גם שינוי תקציבים, גם שינוי תקינה וגם שינויי חקיקה. אנחנו רוצים לתת לו עצמאות חינוכית מלאה, כך שהוא לא יירמס על ידי גופים אחרים. זה נועד לחזק משמעותית את החמ"ד, לא להחליש אותו, ואת זה אפשר לעשות דרך משרד האוצר שנמצא אצלנו.

"מה שכן, אנחנו הולכים להוריד את שכר הלימוד בישיבות התיכוניות בצורה דרמטית, וגם להשוות את המימון הממשלתי שהולך לבתי הספר הפרטיים למה שהחוק נותן. בכל מקרה תמיד החמ"ד יקבל יותר ממוסדות המוכר שאינו רשמי, אבל נפעל לכך שהמוכר שאינו רשמי יקבל 70% מהתקציב כמו שהחוק מחייב, ולא כמו שבפועל היום הם מקבלים, רק 30%".

החשש של רבים הוא שאכן תבנו את החמ"ד מחדש, אבל תעשו את זה כך שהוא לא ייצג את כל חלקי המגזר הדתי.

"חס וחלילה. החמ"ד נועד לשרת את המגזר, וככזה הוא צריך לייצג את כולו, על כל גווניו".

בתוך הסוגיות שנידונו בהסכמים הקואליציוניים בין הציונות הדתית לליכוד, ישנה סוגיה אחת בולטת שכבר היום ברור לכולם שתהפוך לסלע המחלוקת בממשלה הבאה, והיא שינוי חוק השבות. כל השותפות רוצות לבטלו, אך בליכוד המצב אחר. נתניהו התחייב בריאיון שנתן לתוכנית 'פגוש את העיתונות' האמריקנית כי חוק השבות לא ישתנה, וביום שלישי השבוע נאם יושב ראש הכנסת לשעבר יולי אדלשטיין ואמר כי אם ישנו את חוק השבות זה יוביל להתפוררותו ולביטולו המוחלט בעתיד. יחד עם זה, חברי כנסת אחרים בליכוד, דוגמת שלמה קרעי, הם תומכים נלהבים של ביטול סעיף הנכד הבעייתי.

"זה חייב לקרות. כיום 70% מהעולים ממדינות ברית המועצות לשעבר אינם יהודים. זה מצב שאי אפשר להמשיך איתו. יש היום הזדמנות היסטורית לעשות את זה, וכל השותפות דורשות את זה. זה לא משהו שאפשר להתעלם ממנו, וגם בליכוד יודעים את זה. סעיף הנכד הוא האיום הגדול ביותר שיש היום על הרוב היהודי בישראל", אומר סמוטריץ'.

***