טרגדיה באוקראינה: חבר הקהילה היהודית של דנייפרו, ולדיסלב שיין בן ה-21, נהרג בקרבות מול הצבא הרוסי.
חבריו סיפרו כי שיין נרשם כמתנדב כבר בימיה הראשונים של המלחמה. מידי פעם, כשיצא לחופשה, הגיע לבית הכנסת בעיר, הניח תפילין והתפלל. הוא היה גאה מאוד ביהדותו, ובלט בקרב חבריו לנשק, כשהיה מניח תפילין מידי יום בחזית, ועל דש בגדו התנוסס סמל עם צבעי הדגל הכחול-צהוב של מדינתו ועליו כיתוב בעברית: "אוקראינה".
שיין המנוח היה מוכר בעירו כג'ודוקא מוכשר. הוא עסק בענף הספורט הזה מאז היותו בן 6 וזכה במספר רב של אליפויות בטורנירים בדנייפרו וברחבי אוקראינה. בשנים האחרונות למד באוניברסיטה הלאומית למשפטים בחרקוב והמלחמה גדעה את חלומותיו.
לפי ההערכות ולדיסלב הוא אחד מתוך עשרות חיילים יהודים אזרחי אוקראינה שקיפחו את חייו בלחימה מול הרוסים: כזכור, במהלך חודש אוקטובר נודע על חייל יהודי מצ'רקאס שנהרג בשעה שהנגמ"ש שלו עלה על מוקש. בספטמבר נהרג דימה פיאלקה מהעיר לבוב, שהיה בעבר מאמן כדורגל בקבוצת הילדים של 'הפועל באר שבע' והתגורר כמה שנים בישראל.
רבה הראשי של אוקראינה, הרב משה ראובן אסמן, ספד לו: "ולדיסלב מסר את נפשו בהגנה על עמו. הוא לחם בגבורה כבר מראשיתה של הפלישה. אני משגר תנחומים למשפחתו, ומתפלל יחד עם כל יהודי אוקראינה להחלמת הפצועים ולהפסקת שפיכות הדמים.
''אני קורא שוב לעולם להתערב בהשגת הפסקת אש. המצב באוקראינה קשה ובמקומות רבים אין חשמל, מים, מזון, וקיים מחסור בתרופות", הוסיף הרב אסמן.
בשבוע שעבר התארח הרב אסמן בערוץ 7, לשיחה על המלחמה שכבר אינה תופסת את כל הכותרות אך נמשכת במלוא אכזריותה.
"הרוסים ראו שהם מפסידים בקרבות אז הם מפציצים תשתיות אוקראיניות כדי שאוקראינה תישאר לקראת החורף בלי חשמל וחימום", אומר הרב אסמן ומספר על זליסלב זמובסקי, חבר קהילה שנרצח על ידי רוסים במסגרת הרג המוני שביצעו הרוסים בבוצ'י. "קברתי אותו וראיתי שהוא נהרג מנשק אוטומטי".
זמובסקי, מספר הרב אסמן, היה מעין עיתונאי מקומי שבהודעה האחרונה שפרסם נראו טנקים רוסיים סמוך לביתו.
הרב אסמן הוציא את משפחתו פעמיים מאוקראינה מאז החלה המלחמה. בפעם הראשונה היה זה מיד בפתח המלחמה כאשר לא היה ברור אם נכון ובטוח יותר להישאר או לעזוב. "ביום ראשון של סוכות התעוררנו כשרקטות רוסיות נפלו והתפוצצו לידינו במרכז העיר. שמעתי את הבומים החזקים. הבנתי שזה לא צחוק והוצאתי את הילדים שלי". הוא עצמו נשאר בעיר על מנת לסייע ליהודים שלא יכולים היו לצאת גם אחרי שעשרות אלפים יצאו ועלו לישראל.
לדבריו רבים באוקראינה עוקבים אחריו בפייסבוק ושואבים ממעשיו שלו אופטימיות לעתיד, כך שמחויבות זו הותירה אותו שם גם בימים הקשים ביותר.
"אין לי עניין שהם יחזרו לאוקראינה", אומר הרב אסמן בהתייחס ליהודים שהגיעו לישראל. "אני משרת שם כרב אבל אני רוצה משהו טוב יותר עבורם ואני מאמין שכשיבוא המשיח כולנו צריכים לבוא לארץ ישראל ולכן בארץ יש לי דירה ורכב כדי שארגיש שאני חי בישראל". לגבי העולים אומר הרב אסמן כי הבירוקרטיה הישראלית הקשתה על העולים וכשדיבר עם גורמים שונים בממשלה מצא אותם מפנים אצבע מאשימה זה על זה על אף הקריאות הפומביות של המדינה כמדינה ליהודים להגיע לישראל. הוא עצמו הופתע מתנהלות זו.
"הם לא נקלטו. הבן שלי מנהל משרד גדול שמטפל ונותן עזרה לכל מי שהגיע מאוקראינה ומרוסיה. בגלל זה הרבה אנשים הגיעו לכל אירופה, שם הם מרגישים כמו פליטים וחיים כמו פליטים. כאן הם יכולים היו לעבור עליה. ישראל צריכה להשקיע בזה ואני מגיע במיוחד לשם כך. כבר לפני הבחירות קיבלתי הבטחות מפוליטיקאים לעזרה. יש הרבה בעיות".