על רקע הדיון המחודש בסוגיית השוויון בנטל, בצמרת מערכת הביטחון מוטרדים מהמגמה הדמוגרפית, שלפיה בשנת 2050 רוב בני הנוער לא ישרתו בצה"ל או יתנדבו בשירות לאומי.
על פי נתונים שהוצגו בשבועות האחרונים במערכת הביטחון ופורסמו הבוקר (שני) בעיתון "ישראל היום", אם לא יחול שינוי רק 41% יתגייסו לצה"ל בשנת 2050, 6.3% ישרתו בשירות לאומי, ו־52.3% מבני ה־18 לא ישרתו בצה"ל או בשירות לאומי.
במספרים מוחלטים - מתוך 241 אלף צעירים בני 18 שיחיו בישראל בשנת 2050, 99,200 ככל הנראה יתגייסו לצה"ל, 15,300 ישרתו בשירות לאומי ו־126,000 לא יתגייסו. מתוך בני ה־18 שלא יתגייסו ב־2050 מסתמן כי 57% יהיו חרדים, 35% בני מיעוטים וכ־8% יהודים שאינם חרדים. האחרונים ככל הנראה יקבלו פטור מגיוס מסיבות שונות כמו מצב רפואי.
לשם השוואה, בשנת 2020 היו בישראל 144 אלף בני 18. 67,100 מהם מוגדרים כ"אוכלוסייה מתגייסת" (כ־46.6%), 10,000 (כ־6.9%) התנדבו לשירות לאומי ו־66,500 (כ־46.1%) נחשבים לאוכלוסייה "לא מתגייסת".
מתוך האוכלוסייה שלא התגייסה בשנת 2020 36% הם חרדים, 54% בני מיעוטים ו־10% יהודים שאינם חרדים וקיבלו פטור משירות מסיבה זו או אחרת.
הבעיה מחריפה עוד יותר כשמכניסים למשוואה את נתוני הנשירה משירות - הצעירים שמתגייסים לצה"ל, אבל לא משרתים שירות מלא. שיעור הנושרים מצה"ל הוא דו-ספרתי נמוך ונמצא בשנה האחרונה בעלייה בגלל השפעות מגפת הקורונה.
משמעות הנתון היא שגם אם היום רק כ־46% מהצעירים מתגייסים לצה"ל, מספר המסיימים את השירות נמוך עוד יותר. ובפועל, לא הרבה יותר משליש מהצעירים בישראל משלימים היום שירות חובה מלא.
לכך יש להוסיף זווית נוספת. במספרים מוחלטים, מספר הצעירים שיתגייסו לצה"ל על פי ההערכות בשנת 2050 יעמוד על 99,200, גבוה משמעותית מ־67,100 הנחשבים לחלק מ"האוכלוסייה המתגייסת" בשנת 2020. אלא שכדי להתמודד עם גידול של יותר מ־20 אלף מתגייסים לצה"ל מדי שנה, הצבא יצטרך להקים יחידות נוספות, וכלל לא בטוח שאלו דרושות לו.
בצבא אמנם קובלים בשנים האחרונות על מחסור גדול בכוח אדם, אך המחסור הוא ביחידות ספציפיות. מדובר בעיקר במחסור בלוחמים ובחיילים בתחומי הטכנולוגיה.