המערכת הפוליטית כמרקחה סביב הדרישות הקואליציוניות וסביב הדרישות והאכזבות של חברי הליכוד. האם ניתן לפתור את כל הסערה בדרך ממוחשבת? ד"ר אראל סגל הלוי, חוקר במחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת אריאל, החוקר אפליקציות שיכולות לסייע לראשי ממשלות עתידיים לפתור את הבעיה בנקל. שוחחנו איתו על כך.
"מדובר באלגוריתמים שנוהגים במקומות אחרים בעולם כמו בעיריות בדנמרק ששם לא בוחרים בעלי תפקידים בכיפופי ידיים אלא בצורה הוגנת לפי גודל המפלגה אחרי שהיא אומרת באיזה תפקידים היא רוצה. כך גם בועדות בפרלמנט הגרמני. שם כל מפלגה בוחרת איזה ועדה היא מעדיפה ואלגוריתם מכריע. כאשר שתי מפלגות רוצות אותו דבר, אחת תקבל והשנייה תקבל פיצוי לפי הבקשות".
לדברי ד"ר סגל הלוי התוצאות של ההחלטה מקובלות על הצדדים שכן המחשב לא רק ממקם את נציגי המפלגות בועדות השונות ובתפקידים השונים, אלא גם מסביר את החלטתו שבסופו של יום מעניקה לכל מפלגה יותר ממה שהיא ביקשה. הקביעה הזו נשמעת מוזר, אך מגיעים אליה כאשר לכל תפקיד נותנת המפלגה המבקשת ניקוד המסמן את רמת רצונה לזכות בו, וכאשר תפקיד אינו נמסר לה היא מקבלת פיצוי בתפקיד אחד או שניים שהניקוד להם דומה או רב יותר. מאחר והניקוד בנוי על אג'נדה של כל מפלגה ולא כל המפלגות נותנות ניקוד שווה לכל תפקיד, התוצאה היא שהמחשב יודע לפצות באופן ששכלול הניקוד מביא לתוצאה בה כל מפלגה מקבלת במכלול התפקידים שהועברו לידיה יותר ניקוד ממה שביקשה.
ומה לגבי אלמנט "הענישה" שלפעמים מבקש ראש ממשלה לנקוט בו מול שותפים קואליציוניים שהוא רוצה להנמיך את קומתם? "המערכת הממוחשבת לא מאפשר להעניש", אומר ד"ר סגל הלוי ומציין כי "יש לזה חסרון של פחות כוח לראש הממשלה אבל יתרון שנמנעת טענה כלפיו שהוא פועל מנקמנות".
משמעות המנגנון הממוחשב היא גם שבתוך דקות ניתן להשלים את המו"מ הקואליציוני, והמהירות הזו לצד ההסכמה של קבלת דין המחשב מביאה לכך שלשותפות הקואליציוניות אין עילה לייצר פיצוץ במו"מ, וכך אין לראש הממשלה המיועד סיבה לפנות לאפיקים פוליטיים אחרים.
עוד מעיר ד"ר סגל הלוי כי "האלגוריתם מאפשר רוטציה בתיקים ופיצולים אבל מגביל את מספרן". האם יש סיכוי שמנגנון כזה יגיע גם לישראל?